"גלובס" חושף: כמה קל לצרף ילדים לשירותי תוכן סלולרי ללא ידיעת ההורים

כדי לשנות סעיף במסלול הסלולרי עבור קרוב משפחה דורשות המפעילות הוכחות ואישורים מהמנוי עצמו, אך כשמדובר בהצטרפות של ילדים לשירותים שמספקות חברות תוכן באמצעות חברות הסלולר - היד קלה. ההצטרפות מתבצעת באמצעות SMS ששולח הילד ללא ידיעת הוריו, החיוב מתבצע בהתאם למספר ההודעות שנשלחות אליו - וההורים מגלים בדיעבד שהם משלמים מאות שקלים

מה קורה כשמתבגר בעידן הסלולר נתקל במודעה המציעה לו שירות תוכן אטרקטיבי ישירות לסלולר, תמורת כמה שקלים "בלבד"? בלא מעט מהמקרים, הוא יסמס ויירשם. מה יקרה להוריו כשיראו את החשבון החודשי? בלא מעט מהמקרים, מצפה להם הפתעה.

"תמורת 6 שקלים נרשמה בתי לשירות SMS אסטרולוגי", מספרת אם שנכוותה ברותחין. "היא חשבה שמדובר בתשלום חד פעמי. אבל יום אחד הסתכלתי בחשבון, וגיליתי שלמרות שבתי חסומה לשיחות יוצאות נגבו ממני עשרות שקלים בחודש עבור אותו השירות - שעולה, מסתבר, שקל לכל הודעה ללא שום אפשרות לדעת מראש כמה כאלה יישלחו לך למכשיר. זה התחיל סולידי ומהר מאוד הפך לשטף בלתי פוסק של הודעות".

קל להתחבר, קשה להתנתק

הסיפור מסתבך כאשר מגלה אותו הורה, בבואו לנתק את השירות היקר, כי חברת הסלולר מתנערת מהטיפול בנושא. חברות תוכן שונות החתומות על הסכמים מסחריים עם חברות הסלולר מספקות שירותים שונים לכל דורש בלי הרבה מאמץ - שירותים חד-פעמיים במשיכה ("pull"), על-פי בקשה של הלקוח, או שירותים בדחיפה ("push"), שכמוהם כהזמנה פתוחה לשגר תכנים בתשלום בכל עת.

כדי לנתק את השירות, לעומת זאת, צריך להתאמץ מעט יותר. במקרה שלנו נדרשה האם לשלוח פעם אחר פעם הודעות ביטול לשירות, גילתה כמה פעמים כי בקשתה לא נענתה ונאלצה לשלם את סכומי הכסף שהצטברו מאז בחשבון. "ההתקשרות שלי נעשתה מול חברת הסלולר", היא קובלת. "למעשה נוצר כאן חוזה בין שני צדדים שכלל לא רלבנטיים לעניין. במקום המבוגר והחברה שלשירותיה הצטרף, נוצרות כאן עסקאות מפוקפקות בין קטין לחברה שונה לחלוטין". האבסורד הוא שבאותה נשימה מערימות החברות קשים במקרים שמנוי מנסה לשנות את תנאי המסלול של בת זוגו, למשל: "כשביקשתי לשנות את מסלול החיוב של בעלי נאלצתי להזדהות, וגם אז סירבו שאגע בחשבון והתעקשו על הזדהות שלו. אז איך ילד יכול לעשות את זה כל הזמן, בלי בעיה?"

פרשנות ל"הסכמה מפורשת"

לא רק כשמדובר בקטינים התופעה בעייתית. לתודעה הציבורית היא פרצה דווקא בעקבות פרשת אתר ההיכרויות פופיק, אשר בשנת 2005 דיווחה התכנית "שומר מסך" כי צירף מנויי סלולר לשירותיו הכרוכים בתשלום מבלי שנתנו לכך את הסכמתם. התובענות הייצוגיות שהוגשו אז נגד אורנג' וסלקום תלויות עדיין בבית המשפט.

משרד התקשורת עידכן לפני כשנה את רישיונן של חברות הסלולר, ואסר עליהן לספק שירותי תוכן למנויים אלא אם הם מבקשים זאת במפורש. אלא שגם למושג "מפורש" יש כנראה לא מעט פרשנויות: האם חיוג למספר או משלוח הודעת SMS מעיד על כך שהצרכן ביקש במפורש את השירות וידע את מחירו? האם הצרכן "צרך" את השירות במודע גם אם לא כל תנאי העסקה הוצגו בפניו?

"המשרד מגבש בימים אלו מדיניות שאמורה לתת מענה לבעיות הנובעות מסוגיית ספקי התוכן. חלה חובת גילוי של פרטים מסוימים לגבי העסקה - ובכלל כך התעריף וכדומה", אומר דובר משרד התקשורת ד"ר יחיאל שבי. "יש ליידע מנויים חדשים בעת ההתקשרות על השירותים שניתן לקבל, ששימוש בהם הוא יקר משמעותית משיחה רגילה (לדוגמה - שירותי גלישה באינטרנט, שירותי מידע ובידור במשיכה או בדחיפה, מסחר אלקטרוני וכדומה), ולקבל את הסכמתם לקבלת השירות, גם אם החיוב עבור השירות הוא על-פי צריכה בלבד, וכן ליידע אותם בדבר האפשרות להיחסם לשירותים אלה".

כשירותם המשפטית של קטינים, לעומת זאת, היא סוגיה מורכבת: אמנם ככל קובע חוק הכשרות המשפטית כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, ובלי הסכמה שכזו ניתן לבטל את הפעולה - אולם הוא מוסיף כי "פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו".

גם בהנחה שהורדת רינגטון או שליחת SMS לכוכב נולד נחשבת "פעולה משפטית" (וגם זו סוגיה שנויה במחלוקת), קובע החוק כי "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסוימת או לסוג מסוים של פעולות". על סמך זה, ניתן לטעון - וכך כמובן עושות חברות הסלולר - כי הורה שנותן מכשיר סלולר לקטין, נותן הסכמה מראש לכל הפעולות שאותו קטין עושה באמצעותו. במשרד התקשורת מבטיחים בעקבות פניית "גלובס": "הנושא ייבדק על-ידי המשרד, ובכלל כך בהיבט המשפטי".

המפעילות: "יש גילוי נאות"

בחברות הסלולר מעדיפים לא להתייחס ישירות לטענות ומתפארים בחוזים נוקשים מול חברות התוכן, המחייבים את אותן מפעילות בגילוי נאות, בסינון תכנים ובהפעלת מערכת לשירות לקוחות. גם אם מלכתחילה מופנה הלקוח לאותן חברות במקרה של בעיה, טוענים בכולן, אם היא לא תיפתר, ניתן יהיה לסמוך על טיפול החברה, ומעל לכל - האחריות מוטלת בראש ובראשונה על כתפי ההורים, המפקידים מכשיר סלולר בידי ילדיהם. "מה ההבדל בין האפשרות לבזבז זמן אוויר בשיחות ובין האפשרות לבזבז כסף על מוצרי תוכן?", טוען גורם בחברת סלולר. "מי שלא רוצה, שיחסום את מכשיר הסלולר מפני הודעות שיווקיות והזמנת שירותים".

המועצה לצרכנות: השיטה פסולה

"חוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה", מזכירה היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן-שאואט. "הצגת הודעת טקסט כפרסומת, פירוט החיוב האוטומטי עבור השירות וללא ציון המחיר מעלה חשש להטעיה חמורה ולעמדת המועצה מהווה שיטת שיווק פסולה, שיש לעקור מהשורש. על העוסקים המפרסמים שירותי תוכן באמצעות רשת סלולר לפעול בהתאם לחוק, ולגלות לצרכן, בשלב השיווק, בין היתר פרטים אלה: שם העוסק וכתובתו, תכונות השירות המוצע ומחירו. אי ציון בהודעת טקסט של אחד הפרטים לעיל הוא דבר אסור על פי החוק, וניתן לדרוש מהעוסק החזר מלוא הסכום ששולם".

בפועל, מסתפקות פעמים רבות החברות בהערה ערטילאית בסגנון "הפרטים המלאים באתר האינטרנט", עם הפניה לכתובת שבה מתפרסמים תקנונים ארוכים ומשמימים שאיש כמעט לא טורח לקרוא.

וכשמדובר בקטינים? "גלישה באינטרנט בעלות עשרות בודדות של שקלים היא עסקה שקטינים עושים באופן שוטף", אומרת כהן-שאואט, "במיוחד כאשר ההורים רכשו מכשירי דור שלישי לילדיהם ושירותי גלישה - ולכן העסקה לרכישת שירותי תוכן על ידי קטין בסכום סביר עלולה להיחשב לכאורה כשרה. אולם בתקנות שהותקנו בשנת 2006, נקבע כי כל מידע בפרסומת ובדרכי שיווק יובא בלשון המובנת לקהל היעד שלהם וכי המידע יימסר באופן מדויק ואמיתי. בהתאם, הצעה לגלישה באתר אינטרנט או להשתתפות ב"משחק", כשקהל היעד הוא קטינים, מבלי לציין כי השירות כרוך בתשלום ומה מחירו - היא פרסומת אסורה ויש להפנות את הדבר לתשומת לבו של משרד התמ"ת".

5 טיפים שיסייעו לכם להימנע מתשלום על שירות סלולרי לא רצוי:

1. חסימה: ניתן לבקש חסימה לספק תוכן מסוים או לכל ספקי התוכן מהחברה הסלולרית. מדובר בהליך פשוט ומיידי, שכדאי לשקול במיוחד כשהטלפון מוחזק על ידי ילדיכם.

2. בדיקה: הרגילו את ילדיכם (וגם את עצמכם) לבדוק טוב על מה וכמה הם משלמים - ולהיכנס בטרם הרשמה למחירון המופיע באתר האינטרנט, שכתובתו מופיעה לרוב בהודעת הפרסומת.

3. תיעוד: רצוי לשמור את הפרסום שעל פיו הסתמכתם, כדי לוודא בדפי החשבון שלא חלה הטעיה. בלעדיו יהיה קשה לדרוש את ההחזר המתאים.

4. הגשת תלונה: אם נתקלתם בפרסום שאינו חושף את כל פרטי המידע הנדרשים, אל תהססו להגיש תלונה רשמית במשרד התמ"ת האמון על אכיפת הנושא.

5. פנייה לחברת הסלולר: אם אינכם זוכים ליחס הולם בחברת התוכן (שפרטיה מופיעים בחשבון הסלולר), זכותכם לדרוש מחברת הסלולר לפתור את הבעיה עבורכם, מה שמעוגן בחוזה של שתי החברות זו מול זו.