פלאי הפטור למוסדות ציבור

המחוקק הרודה בנו במיסים כבדים מתגלה בכל רוחב ליבו כשהדברים נוגעים למוסדות ציבור. כך למשל זוכים מוסדות אלה לפטורים ולהנחות במס הכנסה, במס שבח מקרקעין, במס ערך מוסף, בארנונה עירונית ובהיטל השבחה. בשלהי המילניום השני התברר למחוקק, כי בעת שפטר את מוסדות הציבור מעונשו של היטל ההשבחה, נותרו כמה פינות אפלות, שאורו של הפטור לא זרח עליהן. וכך בא לעולם תיקון 53, ביוזמתו של ח"כ מאיר פרוש.

נוסח הפטור לאחר התיקון בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחה לאחר התיקון נקבע:

19. (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:

(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או למקרקעין של הקדש ציבורי כאמור בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות.

ברשימה זו נכנה את מוסדות החינוך, התרבות, המדע, הדת, הצדקה, הסעד, הבריאות והספורט כ"מוסדות ציבור". על מנת לזכות בפטור המיוחל מהיטל השבחה צריכים להתקיים ארבעה תנאים מצטברים:

א. ההשבחה נוצרה במקרקעין של הנישום.

ב. הנישום הוא מוסד ציבורי, או הקדש ציבורי כאמור בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

ג. עיסוקו של המוסד אינו לשם קבלת רווחים.

ד. לתנאי זה 4 חלופות שונות, ומספיק שתתקיים אחת מהן. בתיקון 53 הוספו שתי החלופות האחרונות:

המקרקעין משמשים למטרות האמורות.

המקרקעין מיועדים לשמש למטרות האמורות. התמורה בעד המקרקעין משמשת למטרות האמורות.

התמורה בעד המקרקעין מיועדת לשמש למטרות האמורות.

התיקון הגדיל את היקף תחולתו של הפטור הן לגבי זהות הנישומים הזכאים לפטור והן לגבי מהותה של הקרקע שבגינה ניתן ליהנות מהפטור.

מה הועילו חכמים בתקנתם משהוסיפו את ה"הקדש ציבורי" לרשימת מוסדות הציבור?

ייאמר מיד, כי התוספת השלישית אינה מפרשת מהו "מוסד", אולם הוא צריך להיות למטרות: חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד בריאות או ספורט. רשימה זו היא רשימה סגורה, משום שלא נאמר "לכל מטרה ציבורית אחרת". לעומת זאת, בסעיף 26(א) לחוק הנאמנות נאמר, כי "הקדש ציבורי" הוא: "נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא קידומו של עניין ציבורי", אולם בשום מקום לא נאמר מהו "עניין ציבורי".

ברי כי הקדש ציבורי אינו חייב להיות מוסד, תהא משמעותו כאשר תהא, והמונח "עניין ציבורי" יכול להקיף מטרות נוספות על אלו של מוסד ציבור. מצאנו אפוא, כי הקמתו של הקדש ציבורי קלה יותר מהקמתו של מוסד ציבור.

הרחבה נוספת של היקף הפטור היא מתן אפשרות למוסדות ולהקדשים ציבוריים לקבל פטור מהיטל השבחה גם כאשר המקרקעין שהם מוכרים אינם משמשים למטרותיהם, ובתנאי שהתמורה שתתקבל מהמכירה תשמש למטרות האמורות. מאחר שמוסד ציבור או הקדש ציבורי מעצם קיומם לא נועדו לשם הפקת רווח, אלא נועדו למטרה שלשמה הוקמו, אזי כל מכירה של מקרקעין על ידי מוסד ציבור או הקדש ציבורי תהא פטורה מהיטל השבחה. ההקדש של מתילדה: גברת מתילדה היא אשה גלמודה ומתגוררת עם 10 חתולים. מתילדה מקדישה סך של 1.2 מיליון שקל למתן מלגות לסטודנטים לארכיטקטורה על שם אדריכל רוארק, שהוא אהוב נעוריה הבלתי ממומש. עו"ד לוי הוא הנאמן של ההקדש. לעו"ד לוי נקרתה הזדמנות לקנות מגרש בפאתי תל אביב במיליון שקל, שעליו ניתן לבנות בניין בן קומה אחת.

שנה לאחר הרכישה, נכנסה לתוקפה תוכנית המתירה לבנות על המגרש בניין בן 4 קומות. לוי מוכר את המגרש לקבלן תמורת 2.5 מיליון שקל. ההשבחה היא 1.5 מיליון שקל. ההקדש ישלם מס שבח, מכיוון שהחזיק בקרקע שנה בלבד והמגרש לא שימש את ההקדש למטרותיו. בעקבות תיקון 53, לא ישלם ההקדש היטל השבחה למרות שהמגרש לא שימש למטרותיו, וזאת בתנאי שעו"ד לוי יצהיר, כי התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש תשמש למטרות ההקדש.

ההקדש של אגסי: הבה נחליף את גיבורי הסיפור הקודם בגיבורים חדשים. במקום מתילדה יבוא הקבלן אגסי, שהקדיש 1.2 מיליון שקל למתן מלגות לתלמידים שתורתם היא אומנותם, וההורגים עצמם באוהלה של תורה. פרקליט ההקדש הוא עו"ד לוי, שרכש מגרש תמורת מיליון שקל. המגרש הושבח ונמכר תמורת 2.5 מיליון שקל, וניתן פטור מהיטל השבחה, למרות שהמגרש לא שימש למטרות ההקדש.

האם הקיץ הקץ על היטל השבחה?

תיקון 53 יצר מקלט מס רחב היקף והוא מכשיר דרכים עוקפות מס, שנסללו בעבר לצורך התחמקות כשרה למהדרין מתשלום היטל השבחה. במקומותינו, היטל השבחה נותר נחלתו של כל בעל מקרקעין, שלא ישכיל להקים עמותה, איגוד, אגודה או הקדש למטרות ציבוריות, כיד הדמיון הטובה עליו.

האם זו היתה כוונת המחוקק? לאלוהים הפתרונים.

הכותב הוא עורך המגזין לנדל"ן ולמסים

www.arnona.co.il/magazine.html