עיריית ת"א פנתה לחברת פל-קל לקבלת רשימה של כל בתי העסק ברחבי העיר בהם הותקנו
תקרות בשיטת זו. כיום, לעירייה אין את הנתונים על מספר המבנים אשר נבנו בשיטה
זו, מאחר ושיטת הבנייה אינה נכללת במידע שבתיקי הבניין שברשותה.
יצוין, כי בשנת 1998 הופץ חוזר מנכ"ל משרד הפנים שהנחה את הרשויות המקומיות
לבדוק את המבנים בתחומן שניבנו בשיטת פל-קל. מהנדס העיר ת"א, דני קייזר, אמר,
כי אינו מכיר את החוזר וכי התוודע אליו לאחר דבר האסון. עם זאת ציין, כי לפי
ההנחיות בחוזר, יישלחו אנשי מדור מבנים מסוכנים של העירייה לבדוק האם ישנם
סימנים ויזואליים לכשל כלשהו.
קייזר מסר, כי "אין בסמכותנו לבדוק מבנים ציבוריים שאינם בבעלותנו, ובאפשרותנו
רק לבקש זאת מהבעלים. בשלב זה לא ברור לי מה הסמכות שיש בידנו להפעיל נגד בעלי
הנכסים הבנויים בשיטה, וביקשתי מהיועץ המשפטי של העירייה שיבדוק מה באפשרותנו
לעשות. הדבר הוודאי שנבצע הוא יידוע בעל הנכס על מהות הנכס, ונמליץ לו לקבל
חוות דעת הנדסית על המבנה".
מנכ"ל עיריית ת"א, אריאל קפון, הודיע כי אם העירייה לא תקבל תוך שבוע את רשימת
המבנים, היא תיאלץ לפנות לבית המשפט שיורה לחברה לספק את הנתונים, מאחר ומדובר
בנושא של ביטחון הציבור.
בנוסף, הוחלט בעירייה על הוספת תנאי חדש לקבלת רשיון עסק בתחומי העיר, הכולל
הצגת הצהרה חתומה על ידי מהנדס, שלפיה המבנה יציב ועומד בכל התקנים, ללא קשר
לשיטת בנייה של המבנה. עד היום הצהרה זו לא נדרשה בחוק, אך בסמכות העירייה
להוסיפה כתנאי מחייב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.