סייבר עם פיאות

אחת הבשורות המרעננות, היחידות, בימים לוהטים אלה, היא שממשלת ישראל הגיעה למסקנה, שגם לאנשים עם מגבעות שחורות וזקנים יש מוח, ושהחרדים הם הון אנושי מבוזבז. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, שבו שוקל התמ"ס לממן עד 60% מעלות ההכשרה של עובדים חרדים במפעל ההיי-טק "ראשון טכנולוגיות", בהר חוצבים, שבירושלים. זאת, במסגרת ההטבות של המשרד לפיתוח הון אנושי לתעשייה.

קצת אנגלית עסקית, וגם הכשרה בשפות תכנות ומול המחשבים בהר חוצבים, יעמלו חרדים. לשם שינוי, לא על פיצוח הלכות כשרות או נידה, ולא בארמית או בשפת רש"י, אלא על תוכנות אלקטרוניות. על דברים שעומדים ברומו של עולם, גם אם לא של העולם התורני. תוכנות כמו מערכות לניהול ארכיב, לניהול דיווחי שעות, לניהול ואיחוד של קטלוגים. סייבר ספייס עם פיאות.

אם יצליח המפעל הזה, הבטיח סגן שרת התמ"ס, אלי בן-מנחם, האחראי על הכשרת העובדים במשרד, תתאפשר הקמתם של מפעלים נוספים שבהם יועסקו עובדים חרדים, עולים חדשים ו/או ערבים. השאלות שצריך לשאול הן: למה התמ"ס רק שוקל לקחת על עצמו את מימון ההכשרה של החרדים במפעל שבהר חוצבים? ולמה הניסוי הזה מוגבל רק למפעל אחד?

שאלה רטרואקטיבית: למה מפעלי היי-טק עטו בשנים האחרונות על כל בוגר קורס מחשבים טירון, והתעלמו מגרעין קשיח של חרדים שרצה לעבוד במסגרת שמתאימה ליכולות ו/או למגבלות שלו? למה לא לאפשר לחרדים לעבוד חמש-שש שעות ביום, כדי שיוכלו להקדיש את השעות הנותרות ללימוד תורה?

מהפכה בהעסקת חרדים אינה עסק לסגני שרים שסמכויותיהם, בדרך כלל, מוגבלות. זה עסק לשרים, ובמקרה זה, לשרת התמ"ס, דליה איציק, שלא עושה חשבון לאף אחד. גם לא לחילונים שיבקרו אותה, מן הסתם, אם תזרים כספים ציבוריים להכשרת חרדים למקצועות ההיי-טק.

מה המגבלות הצפויות בהעסקת חרדים, חוץ מהמגבלה של יום עבודה קצר? ואגב, למה יום קצר הוא מגבלה בתחומי תעסוקה, שבהם ההגדרה "משמרות" אינה מילה גסה?

הקושי העיקרי קשור בעבודה בצוותא עם נשים. במקום לחנך אותם, למה לא לבוא לקראתם, ולאפשר לגברים ולנשים לעבוד באולמות נפרדים? למה אנחנו מוכנים לעשות הכל, וליתר דיוק, למה עד המשבר בהיי-טק, היינו מוכנים לפתות עובדים עם משכורות שמנות, אופציות, בונוסים, סופי-שבוע בארץ ובחו"ל, רק שיבואו? מישהו אמר מילה על מעסיק שהקים למען העובדים שלו חדר כושר בתוך המפעל, או איפשר להם ולפעמים דחק בהם לעשות הפסקות קצרות במהלך העבודה, לקום מהכיסא, לצאת החוצה ולעשות התעמלות לשחרור המתח? טאי צ'י כן, ותפילת שחרית או ערבית לא?

לאיציק מוצע בזאת לבקר בישיבה 'שחורה', קטנה, בירושלים, שמכשירה אברכים למסלול הוראה, ובלשוננו, למסלול הסמכה לרבנות. מעל אולם הלימודים, הקים רב הישיבה אולם מחשבים, והוא מאיץ בחלק מהאברכים שלו - שלומדים לשם שמיים, ואינם מתכוונים להיות בסופו של דבר מורים או רבנים - ללמוד מחשבים. וכך, קבוצה קטנה מסתפקת בלימודים תורנים, מהבוקר עד אחת או שתיים בצהרים, ואת שאר היום מבלה בהיכרות עם השבבים האלקטרוניים. רוח וחומר.

חרדים כהון אנושי. לא היה כדבר הזה במקומותינו. אולי לא רחוק היום, בו סטארט-אפ חרדי ימציא תוכנה מקורית, שימושית, והממציאים שלו יעשו קופה נאה. הכל פתוח.