הבשורה על פי רבינוביץ

השבוע מוגש לכם ניוזלטר קצר ומיוחד. הוא כולל את התקציר של כל פרקי הדו"ח של ועדת רבינונביץ, את כתבתו של משה ליכטמן - המפרטת את דרכי עבודתה של הוועדה, ואת סיכויי שר האוצר, סילבן שלום, להעביר את הדו"ח כתיקוני חקיקה, וכתבה שלי - המפרשת חלקים עיקריים בדו"ח.

בשבועות הבאים עלינו לטובה, יוקדש בכל מוסף נדל"ן עמוד אחד לחוות דעת של מומחים על סוגיה כזו או אחרת הכלולה בדו"ח, ואלה יובאו גם במסגרת זו.

בחודש אוגוסט הקים שר האוצר את הוועדה, והטיל עליה לגבש המלצות לרפורמה כוללת במיסוי הנדל"ן על מנת להביא להתעוררות שוק הנדל"ן מבלי לגרום להפסד ניכר לקופת אוצר המדינה!

מטלה זו היא בלתי אפשרית, משום שמיסוי הנדל"ן הוא האויב הגדול ביותר של שוק הנדל"ן, ורפורמה אמיתית צריכה לעלות לאוצר המדינה בקיצוץ דרסטי של המסים המוטלים על מוכרים, קונים ויזמים של מקרקעין. למרות שהושם סד זה על ידיה של הוועדה, הצליחו חברי הוועדה לגבש שורה של המלצות מרחיקות לכת, ולהגיש תוך פרק זמן קצר להפליא דו"ח מפורט, רציני וממצה של רפורמה אמיתית בתחום מיסוי הנדל"ן.

במבוא לדו"ח נאמר, כי הפסד ההכנסות לאוצר יהיה 200-300 מיליון ש"ח בשנת 2002, והפסד קטן יותר בשנים 2003 ו- 2004. זוהי ההחמצה העיקרית, משום ששוק הנדל"ן זקוק לזריקת דחף שעלותה לאוצר המדינה היא עשרת מונים. איני מפנה אצבע מאשימה כלפי הוועדה, שעשתה עבודה יסודית ומקצועית, אלא כלפי שר האוצר ויועציו, אשר קבעו את גודלו של הסד, וקצבו את המחיר שהאוצר מוכן לשאת בו.

הכנסות המדינה מעושק רוכשי הנדל"ן, מוכריו ויזמיו אינם פרה קדושה. הבעלים של נכסי המקרקעין והעוסקים במכלול הענפים הקשורים בו אינם פרה חולבת. תאוות הבצע של נושכי המס היא זו הראויה לבחינה חברתית וציבורית, משום שהיא פוגעת בשוק החופשי, בכלכלת המדינה וברווחת העם.

רפורמה זו באה לידי ביטוי בחלקים נרחבים של הדו"ח. לא אשוב ואפרט כאן את אשר כתבתי בכתבה הנ"ל, ואוסיף רק כמה הערות.

פינוי-בינוי: הרעיון המבורך של הריסת בניינים ישנים ומתפוררים, הבנויים על קרקע עירונית יקרה, אינו רעיון חדש, אבל מחמת מיסוי הנדל"ן הוא עלה על שרטון. עתה ממליצה הוועדה לסלק את קואליציית האויבים ולאפשר לספינה להפליג. נשכחו רק שני אויבים קשים מנשוא - היטל ההשבחה והדמים המשולמים למינהל מקרקעי ישראל. אדוני שר האוצר, שחרר חסמים אלה, ונאחל לתושבי השכונות הפלגה בטוחה.

פיצול עסקאות: סוגיה מורכבת זו ראויה לדיון מקיף, ואין יריעה זו יאה לכך. הצורך בהמלצה הקצרה של הוועדה נובע מעסקאות שנקשרו בעקבות החלטות 727 737 ואחרות של מינהל מקרקעי ישראל, שיצרו התקשרויות מסוג שלא היו לפני כן. לגבי דרכי המיסוי של עסקאות אלה קמו הוגי דעות מתוך נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ומחוצה לו, והטיפו בלהט על ארבעה דרכי מיסוי שונות בתכלית. כל הוגה דעות תמך את יתדותיו בדרך בה דגל. מעולם לא עסקו כה רבים זמן כה רב בכה מעט. אחרי שנים רבות של מאבקים בוועדות הערר יכולה הנציבות לזקוף לזכותה הישג אחד ויחיד: הרתעת חוכרי קרקעות ויזמים מפני ביצוע עסקאות. הידד לנציבות!!!

כאשר תקפתי את איוולת המיסוי לפני שנים וחצי עשורים, אמרו לי: "אתה צעיר, עוד תבין". כאשר תקפתי את האיוולת בשנים האחרונות, אמרו לי: "תמיד היית קיצוני". יום נקם ושילם הגיע, והתכבדתי לסקר את המלצות של צוות מומחים למיסוי נדל"ן הכולל את נציגי האוצר.

מאחר שבדו"ח נאמר כי הוא על דעת כל חברי הוועדה, אני למד מזה שהוא גם על דעת חכמי האוצר ובברכתם. חכמי האוצר ויועציו, ברוכים הבאים לעולמי. אתם בפרוזדור, ואני מזמין אתכם לסלון. אולי בוועדה הבאה תתכבדו להיכנס.

בדו"ח של הוועדה לא נאמר, כי המלצותיה הן "מקשה אחת" בבחינת הכל או לא כלום (ע"ע ועדת בן בסט). עם זאת, אם לשר האוצר יש כוונה אמיתית לחלץ את העגלה מהבוץ העמוק, ייטיב לעשות אם יפעל לחקיקה של כל ההמלצות, ויפה שעה אחת קודם.

ולסיום, אני מצטרף לרשימת המברכים של הוועדה, שבמגבלות הסד הכספי וקוצר הזמן עשתה עבודה נפלאה - רפורמה במסים הישנים והצגת תפישה חברתית חדשה. כה לחי.