האופציה לסחור בנדל"ן ללא עבירה פלילית

על פי תפישה זו של הנציבות, אין להסכם אופציה זכות קיום עצמאית, וזו עיסקה שיש למסותה כאילו הייתה מכירת מקרקעין. הטעם העיקרי של הנציבות בגיבוש עמדה זו אינו מס השבח, אלא דווקא מס הרכישה.

מס הרכישה, שהוא רעה חולה בזכות עצמו, אמור לחול על קונה של זכות במקרקעין. מטרתה היחידה של תפישה אנטי-נדל"נית זו הוא להשית את מס הרכישה פעמיים - הן על מקבל האופציה והן על הקונה הסופי של המקרקעין, שהאופציה נמכרה לו על ידי מקבל האופציה.

העיוות הכלכלי - העיוות שבתפישה זו נעוץ בכך, שכתוצאה מכך מוסד האופציה אינו קיים בשוק הנדל"ן, וממילא אין האוצר גובה מס רכישה. כאשר הצדדים חותמים בכל זאת על הסכם אופציה, הם מסתירים את קיומה משלטונות המס, ובכך הם עוברים עבירה פלילית. עתה ממליצה הוועדה לסיים את האיוולת, ולפטור את האופציה ממס. ההצעה אינה מפרטת את הכללים והתנאים, אם כי היא דנה בהם באופן כללי.

כך למשל, אם ראובן ייתן לשמעון אופציה לרכוש את המגרש שלו תמורת 100 אלף דולר, יוכל ראובן למכור את הסכם האופציה ליהודה תמורת 10,000 דולר, ועל הרווח הוא ישלם, כמובן, מס הכנסה ומע"מ. יהודה ישלם לראובן את הסכום הנקוב בהסכם האופציה, וכמובן גם מס רכישה. על שמעון לא יושת מס רכישה כי הוא קנה אופציה ולא מקרקעין.

מוסד האופציה - מוסד זה חשוב מאין כמוהו במציאות העלובה של מוסדות התכנון. כאשר נקשרת עיסקה המותנית בשינוי ייעוד הקרקע, או בקבלת היתר בנייה, הדרך הנכונה לבצעה היא באמצעות מתן אופציה לקונה היזם. היזם ישקיע מיומנות וממון בתכנון, בשינוי הייעוד וברישוי, ואז הוא יוכל לעשות אחת משלושת אלה - לוותר על האופציה, לממש את האופציה ולשלם מס רכישה, או למכור את האופציה לקבלן בניין.

במקרה השלישי בלבד "מפסיד" האוצר את מס הרכישה של היזם, אולם בכך מתאפשר החיבור בין בעל ההון לבעל הידע, והעסק מתחיל לזוז.

תזכורת - מסים הם הכרח בל יגונה לשם מתן שירותים של המדינה לאזרחיה ולנישומיה. בהטלת מס הרכישה על אופציה גברה תאוות הבצע של ממשלות ישראל לדורותיהן על כל היגיון כלכלי, וההצלחה היחידה שנזקפת לזכות מועצת חכמי המס הוא דיכוי נוסף של יוזמה חופשית ללא כבלים של מס וללא חשש מעבירה פלילית. הידד !