עתירה מינהלית ותובענה מינהלית

המבקש הגיש לבית משפט השלום בחיפה תובענה הצהרתית, בבקשו להכריז כי פעולות העיריה היו בלתי חוקיות. התובענה הועברה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבימ"ש לעניינים מינהליים.

המבקש הגיש בקשה להורות על המרת הדיון בעתירה לדיון בדרך של תובענה מינהלית, לפי תקנה 30 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין). ביסוד הבקשה עמדה טענתו, לפיה יהא צורך בקיום הליכים מיקדמיים מקיפים ולחקור עדים, ולפיכך ראוי להחיל על ההליכים את תקנות סד"א, כפי שמתאפשר על פי תקנה 29 לתקנות ס"ד בבתי המשפט המינהליים.

הבקשה נדחתה.

"נראה לי", כתב השופט גריל, "שהאפשרות לדון בהליך, כבתובענה מינהלית, מוגבלת בהוראת המחוקק לתובענה המנויה בתוספת השלישית, כאמור בסעיף 5(3) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. התוספת השלישית עניינה אחד בלבד - 'תובענה לפיצויים שעילתה מכרז'".

תקנה 30 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (ס"ד) לא יוצרת סמכות עצמאית לדון בהליך של תובענה מינהלית, כאשר סמכות כזו אינה קיימת על פי הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים.

התשובה לטענות המבקש, על הצורך בניהול דיונים מוקדמים ובהבאת ראיות, מצויה בסעיפים 15-16 לתקנות הנ"ל. אלו מסמיכים את בית המשפט ליתן הוראות באשר לאופן גביית הראיות ובאשר לסדר הטיעון.

(בש"א מחוזי חיפה 18249/01 אביעד נ. עירית חיפה ואח', החלטה מיום 26.12.01. השופט יגאל גריל. בשם העותר עו"ד דן י. ארטן, בשם המשיבות עו"ד אליהו מלך)