ביהמ"ש: די בכך שהמתווך מסר את פרטי הממכר לקונה כדי לזכותו בדמי תיווך

שופטי ערכאת הערעור, יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, החליטו לקבל ערעור שהגיש מרדכי בן-אור, מתווך מקרקעין, על פסק דינו של בימ"ש השלום בת"א, אשר דחה תביעתו לתשלום דמי תיווך נגד אתי ואבי רוזן. הנתבעים חתמו עם בן-אור על הסכם לקבלת שירותי תיווך, שעניינו רכישת דירה בר"ג, והתחייבו לשלם לו דמי תיווך בשיעור 2% ממחיר הדירה שירכשו.

בן-אור טען, כי הנתבעים נסעו עם עובד ממשרדו לבניין בו נבנתה הדירה, אולם נסיונם להיכנס לבניין כשל, שכן דלת הכניסה היתה סגורה. למחרת הם הגיעו בגפם לבניין ובחנו את הדירה, וכעבור זמן מה חתמו על זכרון דברים לרכישתה.

השופט גרוס השתכנע, כי יש לחייב את המשיבים לתשלום דמי תיווך, מאחר והמערער ניסה להמשיך את פעולת התיווך, אולם הם מנעו זאת ממנו, ולפיכך ניתן לומר שפעלו שלא בתום לב. לדבריו, ניסיון מכוון למנוע דמי תיווך אינו מתיישב עם חובת תום הלב, ואם מתווך מבצע את הפעילות הראשונית והבסיסית, דהיינו מוסר לקונה פוטנציאלי את פרטי הממכר - אין לשלול את זכאותו לדמי תיווך.

לדברי גרוס, אין להשלים עם מצב בו במרבית המקרים ניתן יהיה למנוע ממתווך את דמי התיווך על-ידי יצירת נתק עימו, לאחר שפעולתו יצרה את הגורם הראשוני למפגש בין הצדדים.

השופטות קובו ורובינשטיין הסכימו לדעת גרוס, והוחלט לקבל את הערעור ולחייב את המשיבים בתשלום דמי התיווך בשיעור של 2% משווי העיסקה. המשיבים חויבו עוד לשלם למערער הוצאות של 20 אלף שקל. (ע.א 00/ 2819)