תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין - אשליה אופטית

קוראת יקרה, קורא יקר

מחזה מקורי בחמש מערכות

(מערכה ראשונה) שר האוצר מודיע על כוונתו לבצע רפורמה במיסוי הנדל"ן, וממנה את ועדת רבינוביץ. העיתונות מברכת על הצהרתו ומלווה בנאמנות ובדאגה כנה את דיוני הוועדה. חרף לשונות המלעיזים, מצליחה הוועדה להגיש המלצות מפורטות לאחר פרק זמן קצר יחסית, והעיתונות מברכת על כך (מסך).

(מערכה שנייה) עתה קמים על שר האוצר המתנגדים בע"מ ומנסים להכשיל את הרפורמה הצנועה, אולם הוא גובר עליהם, החוק עבר בכנסת (מחיאות כפים) והעיתונות מברכת אותו על הישגיו. החוק מתפרסם כדת וכדין בספר החוקים של המדינה ועם ישראל נרשם בהמוני לקורסים ולהשתלמויות, רוכש ספרות מקצועית, ויושב על המדוכה על ללמוד את רזי החוק (מסך).

(מערכה שלישית) המומחים של מערכת המחשב של נציבות מס הכנסה משלבים זרוע עם מומחי המס על מנת לערוך שינויים בתוכנה של מס שבח, ולכלול בה את התיקונים שאושרו בידי נבחרי העם. חולף חודש ושינויים אין (מתחיל להיווצר מתח בקהל). חולפים חודשיים ותוכנה אין (חלק מהקהל מתחיל להזיע). חולפים שלושה חודשים - לא דובים ולא יער (שני צופים מתעלפים ומוצאים מהאולם). חולפים ארבעה חודשים - אין רפורמה, אין חזון ואין תוכנה. אופטומטריס מומחה מאוניברסיטת סורבון שיושב בקהל אומר לאשתו שאין מדובר ברפורמה אלא באשליה אופטית (מסך, הקהל מוחא כפיים ויוצא להפסקה). המשך יבוא.

ההלכה היא, כי הגנה זו תוענק "למקרים נדירים וקיצוניים שבהם התנהגות הרשות היתה התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם".

השופטים גרוס ופוגלמן קבעו כי במחדליה של עיריית תל אביב בטיפולה בהיתר הבנייה אין די בהענקת ההגנה, ואילו השופטת קובו בדעת מיעוט קבעה כי "אל מול טיפולו של המערער בקבלת ההיתר, טיפלה הרשות בהליכים המשפטיים כנגדו ביעילות מרובה".

איני מכיר את המקרה, אבל אני מכיר גם מכיר את הרעה החולה הקרויה מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. מן המפורסמות שאינו טעונות הוכחה הוא, כי הטיפול של העירייה כמעט בכל היתר בנייה ראוי לתואר המפוקפק: "מקרה נדיר וקיצוני שבו התנהגות הרשות היא התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות במבקש ההיתר" (ובעצם לא נדיר כי אם תדיר). אילו ישבתי בדין, הייתי מעניק הגנה זו לכל נאשם שהיה מוכיח כי טיפל ביעילות ובמסירות בבקשת היתר הבנייה בעיר תל אביב. תחזקנה ידיה של השופטת קובו.

פסק הדין של בית המשפט אכן מקיים את הוראות חוק המתווכים, אולם הוא מותיר הרגשה קשה.

כאשר אדם מתקשר בהסכם תיווך ומקנה למתווך "בלעדיות" למשך פרק זמן קצוב, עליו לדרוש מאותו מתווך תמורה גבוהה יותר מאשר בהתקשרות שאין עמה בלעדיות. התמורה המינימלית היא, פרסום הנכס בעיתונות מידי שבוע. אם המתווך עומד בהתחייבותו זו, הוא זכאי לצפות כי הוא ייהנה משכרו אם הנכס יימכר או יושכר במהלך תקופת הבלעדיות. זוהי מערכת יחסים כלכלית של "קח ותן", אלא שחוק המתווכים ופסק הדין שומטים את השטיח מתחת לרגלי חופש ההתקשרות.

ועוד על הסכם תיווך בלעדי ניתן לקרוא במגזין נדל"ן ומיסוי בכתבה תיווך בלעדי.

שלכם ובשבילכם
הנריק רוסטוביץ