שעון החול של מיזוג הכבלים

אישור מס ההכנסה למיזוג הכבלים תקף רק עד 31 בדצמבר 2002. והזמן הולך ואוזל

ביום ד' הרחיב משרד התקשורת את רישיון המפ"א (מפעיל פנים ארצי) של חברות הכבלים, שהיו רשאיות עד כה לספק במסגרת זו רק אינטרנט מהיר, גם לשירותי תמסורת ותקשורת נתונים. במקביל, נמשך המשא ומתן בין בעלי חברות הכבלים לבין עצמם, בינם לבין הבנקים ובין הנאמן של חברת תבל, רו"ח צבי יוכמן, לבין נושי החברה, במטרה להגיע להסדר נושים בתבל ולהסדר מיזוג בינה לבין ערוצי זהב ומת"ב, עוד לפני סוף 2002.

בינתיים, כולם מסתובבים במעגלים ורצים נגד השעון. השבוע התקיימה ישיבה נוספת בין בעלי המניות של החברות, במשרדיו של בעל המניות הגדול בערוצי זהב, אליעזר פישמן, והתחושה בסיום הישיבה היתה שאצלם הכל בסדר. עכשיו רק צריכים הבנקים להגיע להסכמות בינם לבין עצמם ויוכמן צריך לחתום על הסדר נושים. ומכאן, העסק ירוץ.

ובכל זאת, כרגע יש שלוש משוכות שאותן צריך לעבור. האחת, שהחוב של חברות הכבלים - כ-1,050 דולר למנוי כיום - נראה לבנקים גבוה מדי. השנייה, המעבר מהסדרי מימון הנוכחיים (מדובר במת"ב וערוצי זהב) להסדר מימון אחד כולל לחברת הכבלים הממוזגת. השלישית, העובדה שבגלל החוב הקטן יותר של מת"ב וערוצי זהב, תהיה משיכה של כסף מהחברה הממוזגת לשתי החברות (כ"פיצוי" על רמת החוב הקטנה, יחסית, לתבל).

מישהו המעורב בתהליך הגדיר אותו כ"מנסים לרבע את המעגל" וכדי לעשות זאת מכנסים דיונים עד אמצע הלילה, מכינים כל יום מצגות חדשות והזמן הולך ואוזל. למה אוזל? כי אישור מס ההכנסה למיזוג תקף עד 31 בדצמבר 2002. לאחר התאריך הזה חייבים באישור חדש. זה אפשרי, אך מסורבל בירוקרטית. השעון מתקתק גם מצדה של תבל, משום שהקפאת ההליכים בחברה מאושרת כרגע עד ה-9 בדצמבר השנה. אפשר להאריך זאת בעוד חודשיים, לא יותר, כי בית המשפט לא יכול להעניק יותר מ-9 חודשים, למרות שתמיד אפשר למצוא סעיף בחוק ולבקש בקשות מיוחדות. להערכת גורם המעורה בעניין, כל התהליך, מרגע ההגעה להסכמות ועד הקמת החברה הממוזגת, אורך לפחות חודשיים. אם הוא צודק, המיזוג בבעיה קשה.

זה המצב בשטח. ומה בתיאוריה?

"שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל, שנפתח לתחרות לפני כשנתיים, נמצא כיום במשבר העמוק ביותר. מצבן של החברות נראה רע מאוד וניתן לאפיין אותו בהפסדים גבוהים, באיתנות פיננסית נמוכה ובקשיים חמורים בהשגת מקורות מימון. ברם, להערכתנו, צפוי שינוי מהותי בסגמנט זה שאת ניצניו יכלו חדי העין לראות כבר ברבעון האחרון. תחילת התחרות מבוססת על השגת נתח שוק מסוים ומלווה בהפסדים כבדים של כל השחקנים בענף, ומשהושג נתח השוק האמור, עוברים בצורה הדרגתית למודל של תחרות בין מעטים".

דברים אלה נכתבו השבוע על ידי אודי סביצקי ופיני שמואלי ניסן, שותפים בחברת ווגה קונסלטנס, המתמחה בהערכות שווי טכנולוגיות והנציגה הבלעדית בארץ של חברת הייעוץ הבינלאומית אנליסיס. הדברים נכתבו כנספח למחקר של חברת אנליסיס, המובא כאן, שבוחן את מצבן של חברות הכבלים האירופיות. המסקנה העולה מהמחקר היא כי בטווח הארוך צפויה ירידה משמעותית בעלויות התוכן של חברות הכבלים, גורם שיחזיר אותן לרווח ויביא להתייצבות בענף.

בהתייחס למצב בישראל של טרום מיזוג והמשא ומתן על הסדר נושים בתבל, כותבים סביצקי ושמואלי ניסן: "הבנקים, המעורבים במתן מימון למפעילות הכבלים, צפויים לפעול באופן מיידי להקטנת התחרותיות בענף ולייצוב נתחי השוק של החברות הפועלות בענף. בשוק הכבלים קיימת רמת ביקוש גבוהה וקבועה לשירותים. מעבר מתחרות פרועה לתחרות ממותנת יחזיר את השחקנים השונים להצגת רווחיות בעתיד. כפועל יוצא מכך נראה כבר בטווח הקרוב ירידה משמעותית בהוצאות של החברות בענף לצד עלייה אטית בהכנסה למנוי (הצפויה להגיע מייקור חבילת הבסיס, מהפסקת המבצעים וממכירת שירותים נוספים). בטווח הארוך יותר צפויה ירידה משמעותית בעלויות התוכן של החברות, מה שעתיד להוביל אותן לחידוש הרווחיות וכתוצאה מכך להתייצבות הענף".

לפי המחקר של אנליסיס, מפעילות כבלים אירופיות רבות מוצאות כיום דרכים להגדיל את הכנסותיהן על ידי השתלטות על נתח גדול של הוצאות משקי הבית, תוך הגדלת מספר האפשרויות לשדרוג רשתות הטלוויזיה. שדרוג הרשתות מכבל אנלוגי חד-כיווני לפלטפורמות דיגיטליות דו-כיווניות והגברת היכולת להציע מגוון רחב יותר של ערוצי טלוויזיה אינטראקטיביים, גישה לאינטרנט ושירותי טלפוניה.

שורש הבעיה טמון באי-הוודאות הקיימת סביב נושא הביקוש והרגולציה. באיזו מידה יהיו מוכנים הצרכנים להגדיל את הוצאותיהם על שירותי טלוויזיה, בעקבות הוספת ערוצים ואינטראקטיביות? באיזו מהירות יהפכו שירותי רוחב פס ביתיים למצויים בקרב משקי הבית ובאיזו דרגה בדיוק הם יחדרו? על רקע הפיחות בהוצאות הביתיות של שירותי טלקומוניקציה קשיחים, איזה כר לפעולה קיים עבור מפעילות הכבלים כדי להשיג נתח שוק מספקי טלפוניה קשיחה מבוססים? כיצד האחראים על הרגולציה יגיבו לרמת הביקוש אם, למשל, הדרישה לטלוויזיה דיגיטלית או שירותי פס רחב לא תענה על יעדי המדיניות הציבורית?

אנליסיס פיתחה שני תרחישים אפשריים המשקפים אלטרנטיבות אפשריות לשווקים עתידיים. על פי התרחיש הראשון, המכונה על ידי אנליסיס "תפריט קבוע", רוב משקי הבית מעוניינים לבחור מתוך מגוון מוגבל של שירותים בסיסיים במחירים סטנדרטיים, והרגולציה מתמקדת בהורדת מחירים כדי להגביר את הביקוש. על פי התרחיש השני - "א-לה-קארט" (בחירת המנה על פי התפריט שהוגש לסועד), משקי הבית מעוניינים לשלם יותר כדי שיוכלו לבחור מתוך מגוון רחב יותר של שירותים משודרגים וסביבת הרגולציה נוחה באופן יחסי.

בטווח הקצר, קובעת אנליסיס, מפעילות הכבלים חייבות להבטיח שציפיות המשקיעים נענות (לדוגמה, במונחים של חוב וצמצום עלויות) כדי להבטיח את קיומן. אולם, חשוב גם להמשיך את רמות ההשקעה המתאימות כדי לענות על ביקוש חדש ולהימנע מאיבוד רווחים עתידיים לטובת המתחרים.

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"