"נגיד בנק ישראל, דוד קליין, ניסה בדבריו בסוף השבוע להעביר מסר למגזר הפוליטי, לפיו המשק נמצא בבעיה קרדינלית, ואילו הטיפול בו אינו מספק. הנגיד נתן מעין אזעקה לפוליטיקאים: המערכת המשקית תקרוס אם לא יהיה בה טיפול מיידי, בתקציב, באבטלה, בבעיית העובדים הזרים וכו'. ההתייחסות שלו למערכת הבנקאית נובעת מכך שהבנקים הם המדחום של המשק.
כך אמר היום (א') פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בתגובה לדבריו של קליין לפיהם התמוטטות של בנק גדול אינה עוד בגדר תסריט דמיוני.
ברנע הוסיף: "אולי הנגיד השתמש במילים לא נכונות ובניסוח שגרם לאנשים לחשוב שאולי הוא יודע דברים שהם לא יודעים, אולי בחר בדרך הלא נכונה (באמצעות התקשורת) ואולי אף בעיתוי הלא נכון, בו אנו נמצאים ערב בחירות ואין מי שיקשיב לו ואף מסוגל ליישם את דבריו, אך זה המסר".
לדברי ברנע, התרעה היא אחד מתפקידיו של הנגיד, שאמור הן להתריע והן ולפעול. "כדי לפעול הוא זקוק לשיתוף פעולה של המערכת הפוליטית, וכזה אין לו. ולכן אמר מה שאמר - במטרה להבליט את דחיפות הטיפול במצב הכלכלי".
"הנגיד אולי לא השתמש במילים הנכונות ולא הביא בחשבון איך יובלטו דבריו על-ידי העיתון ואיך אנשים יפרשו זאת, אך אני רואה בכך אמצעי התראה שהמערכת הפוליטית צריכה לשים לב יותר למה שקורה במשק", מסכם ברנע.
ברנע ציין עוד, כי לדעתו הכותרת של הראיון עם קליין היתה לא אחראית, מוגזמת ולא שיקפה נכונה את דבריו, לפיהם בטווח הנראה לעין אין בעיה במערכת הבנקאית ורק בטווח הארוך יש סכנה לבנק גדול.
לגבי התסריט של התמוטטות, מעריך ברנע באופן חד-משמעי, כי אין היום בנק גדול העומד לפני קריסה. אם היה כזה, הוסיף, היה בו טיפול מקצועי פנימי ולא טיפול באמצעות ידיעה בעיתון, שיוצרת חשש להליך שאין עליו שליטה.
לדברי ברנע, יש אכן הרעה במצב המשק והמערכת הבנקאית, וייתכן שאם זו תימשך עוד שנתיים-שלוש, אולי יהיו קריסות של בנקים, אך כרגע לא כך המצב. גם לבנק דיסקונט, הנתון בבעיות, אין סכנה. הראיה היא, שאם היתה בעיה אקוטית, לא היה האוצר מעכב את מכירת דיסקונט ניו-יורק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
