מהדורת החדשות המרכזית של יום ה' הסתיימה בהתחלקות פרוידיאנית של יעקב אילון. "אנחנו נהיה אתכם ביום ראשון בשמונה, אלא אם כן יקרו דברים", אמר. מזל שחיימוביץ' התעשתה איכשהו והטעימה, "אלא אם כן יהיו התפתחויות בעיראק, התכוונת". "כן, בדיוק", גימגם אילון.
בדיוק? אולי בערך. כי לא משנה אילו התפתחויות יהיו בבגדד, ההתפתחויות בבית הוורד בגבעתיים הדירו בסוף השבוע שינה מעיני מאות עובדי ערוץ 10, ומאלפי האנשים הנסמכים במעגל רחב יותר לשולחנו.
אין לדעת מה יהיה מצבו של הערוץ בימים הקרובים. מי יודע כמה דברים כבר קרו ביום העסקים הנוכחי, בזמן שבין ירידת הטור הזה לדפוס. על כל פנים, שני דברים אפשר לומר נכון לעכשיו בקשר לערוץ 10.
האחד, שהמצב הנוכחי הוא באשמתם המלאה של מנהלי התוכן של הערוץ. ניר קיפניס כבר כתב בטור זה, שלעיתים קרובות מדי נראה כאילו ערוץ 10 עושה כל שביכולתו בכדי להרחיק מעצמו אפילו את הצופים דורשי טובתו. יוסי מימן יכול לדבר רבות על התנאים הבלתי אפשריים שמציב הרגולטור לערוץ. אבל אפילו אם היה זה מקל על העניינים, את לוח המשדרים של הערוץ הוא אינו מתכנן, ומי שעושה עבודה זו ראוי שיפנה את מקומו.
בלאגן אחד גדול. רק כך ניתן להגדיר את הלוח של ערוץ 10, הגורם אפילו למתכנני הלוח הקפריזי של ערוץ 1 להיראות אמינים. תוכניות רבות אינן משודרות בשעה שעליה הוכרז, תוכניות איומות שורדות יותר מדי זמן וממסמסות את הפלטפורמה של מהדורת שמונה, ואילו משבצות שיש להן פוטנציאל להצליח, מוטסות אחרי פחות מחודש.
איפה למשל תוכנית ערב שישי של לונדון וקירשנבאום? האם מישהו מכם ראה אותה? סביר שלא. היא נעלמה מבלי שהצופים יקבלו צ'אנס להתרגל אליה. גם מרב מיכאלי התאיידה, למרות שהיה לה פוטנציאל. אפילו התוכנית של אברי גלעד ויאיר ניצני, שלשני ערבים הסתמנה כדבר השנון והמשוחרר ביותר מאז נולדה "רק בישראל".
העניין השניה הוא, שבכל זאת, הצופים אינם מבינים מה הם עומדים להפסיד. ערוץ 10 אין פירושו רק רמי ורד או גדעון רייכר. ערוץ 10 זה גם מהדורת החדשות האיכותית והמעניינת שיש לטלוויזיה בארץ להציע. המשחקים של מכבי תל אביב בכדורסל עם עופר שלח כפרשן. "תיק סגור" ו"24" (שתודה לאל שלא נקנתה בידי אחד מזכייני ערוץ 2. אלוהים יודע כמה היו מתעללים בה שם). זה רינו צרור, וגם התוכנית החשובה של עמנואל רוזן.
נדמה כי התקשורת, בעיקר הכתובה, מנהלת בחודש האחרון קמפיין מסודר נגד ערוץ 10, אבל דבר אחד היא לא תוכל לקחת ממנו: את הניסיון הכן לראות ולעשות את הדברים אחרת. אפילו תוכנית המתיחות שלהם לא שיגרתית.
אם הצופים בארץ מעדיפים לראות בזמן הזה את מיכל ינאי וגיל ססובר מריצים דחקות בשקל ב"מזל טוב", אז איך אמר כבר שלום חנוך, "הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
