מי צריך ועדת ערר אם יש בד"צ

ועדת הערר המחוזית בתל-אביב, בראשות עו"ד ענת בירן (רקם) דנה בערר, שמעה את הצדדים ועפ"י החלטת יו"ר הוועדה התבקשו הצדדים להתייחס לכך, שהחלקה נשוא התוכנית כלל איננה כלולה בתוכנית מאושרת, המאפשרת הרחבת דירות בבני ברק.

המשיבים ביקשו אורכה לבדוק את קביעת יו"ר הוועדה, אבל, למרבה ההפתעה, הם ניצלו אורכה זו כדי לפנות לבית דין צדק בבני ברק, שיכפה על העורר את ביטולו של הערר. בית הדין צדק בבני ברק אכן נתן החלטתו, המורה לעורר לבטל את הערר.

העורר הודיע לוועדת הערר על ביטול הערר, לאור פסק הדין בבד"ץ, אך ועדת הערר החליטה, כי היא "רואה בחומרה את העובדה שמשיבים 2 ו-3 ניצלו את השהות שניתנה להם ע"י ועדת הערר לצורך בדיקת המצב התכנוני ואילצו את העורר להתדיין בבית דין צדק, תוך ויתור על זכויותיו החוקיות בהתאם לחוק התו"ב".

כמו כן, ועדת הערר בהחלטתה מיום 9 ליוני 2003, פסקה, כי "החלקה נשוא הערר לא הייתה כלולה בתקנון התוכנית ולא היתה כלולה גם בנוסח ההפקדה. בנסיבות אלה אנו קובעים, כי החלקה נשוא הערר אינה כלולה בתוכנית ההרחבות, וכי כל הרחבה של הדירות בבניין מחייבת אישור תוכנית לתוספת אחוזי בנייה. תוכנית כזו היא תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית ולוועדה המקומית אין סמכות לאשרה".

ועדת הערר, אשר ראתה לנגד עיניה את התנהגות המשיבים, החליטה להעביר העתק מהחלטתה זו לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תלאביב ולמינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים.

הנושא של "תוכנית בסמכות ועדה מקומית" הינו נגזרת מתיקון 43 לחוק התו"ב. הביקורת על החלטות ועדה מקומית, העושה שימוש לא חוקי בסמכותה זו, נתונה לוועדת הערר לפי ס' 12ב' לחוק התו"ב. ועדת הערר הוקמה גם היא לפי אותו תיקון 43 לחוק התו"ב.

יצוין, כי ועדות הערר, בהחלטותיהן האמיצות והמהירות, חושפות לא אחת פעילות לא חוקית של הוועדות המקומיות, וזו רק אחת הדוגמאות להחלטות ועדות הערר, שהינן החלטיות שיפוטיות לכל דבר, שהציבור לא הצליח לקבל טרם הקמתן של ועדות הערר המחוזיות.

הכותבת היא שמאית מקרקעין.