אלשייך: ייתכן שהמעמד העדיף של שלטונות המס בעת פירוק חברה - מוגזם ואנכרוניסטי

השופטת ציינה, כי קיימת הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, הקובעת, כי מפרק אינו יכול לדחות את תביעת החוב, אלא חובה עליו להגיש השגה ככל נישום אחר.

לדברי אלשיך, ייתכן מאוד ויש רגליים לטענה, כי המעמד העדיף להם זוכים שלטונות המס הוא מוגזם ואנכרוניסטי.

אלשיך מציינת, כי מרגע שחברה או אדם נכסים לחדלות פירעון, הרי התחרות אינה עוד בין רשויות המס לנישום, אשר הוא החוטא באי-תשלום המס במועד ובידיו המידע הטוב ביותר על מהלך עסקיו, אלא מול ציבור נושים - אשר נפגע מקריסת החייב והם אינם בגדר חייבים של רשויות המס ואין בידם את אותם יתרונות.

אי לכך סבורה השופטת, ספק אם ראוי היה להחיל תפיסה פורמליסטית, לפיה אין שינוי כלשהו, הנובע מהכניסה לחדלות פירעון.

ואולם, לדברי השופטת, יישום רציונל זה מופקד אך ורק בידי בית המשפט העליון, אשר קבע את ההלכות עליהן מסתמכות רשויות המס. השופטת ציינה, כי אין בפניה מנוס מלקבל ערעור, שהוגש על ידי אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נגד עו"ד שאול קוטלר בתפקידו כמפרק העמותה לקידום הספורט בהפועל תל-אביב. השופטת קבעה, כי בשל ההלכה המחייבת של בית המשפט העליון, המפרק אינו יכול לדחות את תביעת החוב של רשויות המס, אלא חובה עליו לפנות להליכי השגה.

אלשיך ציינה, כי טוב יעשו רשויות המס במעמדן כגוף ציבורי, החב בחובת הגינות מוגברת, כי יטו אוזן קשובה לטענות ומסמכים שיביא המפרק בפניהם - אף אם יש בהם בכדי לפגום בזכייה קודמת שלהם.

עוד ציינה, כי מרגע שנקלע הגוף לחדלות פירעון ומונה לו בעל תפקיד, הרי שאין רשויות המס עומדות עוד אל מול עבריין מס, אשר מן הראוי להענישו, אלא מול נושים אחרים - אשר נפגעו אף הם ממעשיו ומחדליו של הגוף חדל הפירעון.

דברים אלו מן הראוי, כי יעמדו תמיד לנגד עיני רשויות המס בעת שהן דנות בהשגות של מפרקים ונאמנים בפשיטת רגל.

(פש"ר 95/92)