הדו"ח החצי-שנתי של קרן המטבע הבינלאומית, שהתפרסם הערב (ד') בוושינגטון, כולל תחזיות אופטימיות על כלכלת ישראל והערכות חיוביות על מדיניותה הכלכלית. "נראה שההתאוששות הראשונית בישראל החלה להכות שורשים", קובע הדו"ח. רק ברמת האבטלה לא חזוי שינוי משמעותי.
כלכלני הקרן צופים צמיחה בשיעור 2.4% ב-2004 (בהשוואה ל-1.3% אשתקד ו-0.8%- ב-2002), ובשיעור של 3.4% ב-2005. להשוואה: הצמיחה החזויה לכל הכלכלות המתקדמות (שישראל נמנית עמן) ב-2005 היא 3.1%, ולגוש האירו - 2.3%.
למעשה, הצמיחה שמנבאת הקרן לישראל ב-2005 גדולה מזו שחזויה לכל אחת מהכלכלות המתקדמות באירופה, להוציא אירלנד (4.7%) ואיסלנד (4.6%). יחד עם זאת, הצמיחה החזויה למצרים, סוריה וירדן ב-2004 וב-2005 גדולה משמעותית מזו שחזויה לישראל.
האינפלציה החזויה בישראל השנה היא 0.3%- (שלילית), וב-2005 - 1.6%. האבטלה החזויה ב-2004 תישאר ברמת 2003 - 10.7%, לפי דו"ח קרן המטבע. ב-2005 חזוי שיפור קל, לרמה של 10.1%.
ישראל מוסיפה להיות 'אחד משלושת הילדים החולים' של הכלכלות המתקדמות בתחום שוק כוח האדם, עם אבטלה ששיעורה עולה על 10%, יחד עם גרמניה וספרד. רק בספרד חזויה השנה אבטלה גדולה מזו של ישראל (11.3%).
בקטע המוקדש לישראל נאמר, כי ביקושים חיצוניים מובילים את ההתאוששות הכלכלית, שקונה אחיזה בישראל. הירידה ברמת אי הוודאויות האזוריות והגידול הגלובלי בהוצאות על טכנולוגיה נתנו דחיפה להתאוששות הייצוא, לרבות התיירות לישראל, ואיששו את השווקים הפיננסיים. התאוששות שווקים אלה ניזונה מעליות בשערי המניות, מעליות בשער השקל ומקיטון פרמיות הסיכון על החוב החיצוני.
כדי לטפח את ההתאוששות במשק, ובה בעת לשמור על היציבות המאקרו-כלכלית, ממליצים כלכלני הקרן לישראל לאזן מחדש את רכיבי המדינות הכלכלית: להדק את המדיניות הפיסקלית (כלומר להוסיף ולצמצם את הגירעון התקציבי, ר.ד), ולהמשיך לרופף את המדיניות המוניטרית (כלומר להוריד עוד את שיעורי הריבית, ר.ד).
כלכלני קרן המטבע אומרים, שקביעת יעד הגירעון התקציבי ל-2004 ל-4% תוצר היא צעד נכון. לדבריהם, תוכנית האוצר לקבוע תקרת הוצאות תסייע בהשגת קיטון מדורג של ההוצאות בטווח הבינוני.
בקטע נפרד מציין דו"ח הקרן, שהכלכלה הפלשתינית רשמה התאוששות קלה ב-2003, לאחר שנתיים שבהן סבלה מירידות חדות בצמיחה. כלכלני הקרן מייחסים את ההתאוששות הקלה לגידול בהקמת בתי מגורים, מגישה משופרת לשוקי העבודה בישראל ומהעברות כספי המיסים הפלשתיניים שהצטברו בידי ישראל.
בכל זאת, למרות ההתאוששות ב-2003, התמ"ג הריאלי הפלשתיני היה עדיין נמוך בכ-30% מהתמ"ג ב-1999, ועתיד הכלכלה הפלשתינית תלוי במידה מכרעת במצב הביטחוני, בעוצרים ובסגרים ובהשפעה של גדר ההפרדה על הכלכלה, נאמר בדו"ח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.