שלום! התיבה שלך מלאה. בזבל

אך גם בעולם המחשבים, במסגרת האפורה שיועדה מראש ליורמים, הוא לא מתעסק באיזורים הסטריליים שקשורים בדרך כלל עם עולם האינטרנט, אלא בצדדים האפלים של הרשת.

כשהיה בן 15, בערך בתקופה בה נתפס ה"אנלייזר", נהג לפרוץ לאתרים ושרתים בשביל האתגר שבכך. לבסוף, נתפס על ידי יחידת ההונאה של משטרת ישראל שלקחה לו את כל הציוד האלקטרוני לבדיקה, מהכונן הקשיח ועד לדיסקטים. אסף הודה באשמות שיוחסו לו והתיק נסגר ללא הרשעה, אך הוא נאלץ למלא את עונשו בעבודות שירות למדינה כמדריך מחשבים במתנ"ס.

שנתיים לאחר מכן, בתום ההליכים המשפטיים, הוא פתח את חברת הסטארט אפ הראשונה שלו יחד עם שותף. כשנכשלה, הוא פתח עם שותפים את העסק הנוכחי שלו GES - Global entertainment solutions, המתעסקת בפיתוח תוכנה, ובהפצת דואר זבל למאות מיליוני כתובות למטרת פרסום אגרסיבי של מוצרים הנעים מפורנוגרפיה לא קלילה עד לוויאגרה טבעית.

ביניים: המשרדים המפוארים

בשבוע האחרון עברה החברה למיקום חדש, בקומת הבת מצווה במגדלי ניפ. מחלונותיו נשקפת כל תל אביב ואיזור הבורסה ו"זה נותן לנו השראה". המשרד רחב היקף וצבוע בצבעי אפרסק עדינים, עם ספות עור רכות וציוד מחשב מתקדם. אסף התעקש על כך שלכל אחד מהעובדים שלו יהיה מסך דק. אחד מעובדיו של אסף הוא לא אחר מאשר אבא שלו.

- אתה הכנסת אותם למחשבים?

"הורי התגרשו כשהייתי בן חצי שנה ואמא גידלה אותי בביתה שבפתח תקווה, אם המושבות. אבא שלי עסק ביעוץ בטחוני, ולאמא שלי יש חנות דיסקים.. אבא הצטרף אלי למשרד כשעברנו לפה והוא הפך למנהל התפעולי של החברה. הוא גם מתעסק בהשכרת טלפונים סלולריים לחו"ל, ועוזר לי מאוד לנהל את החברה. הוא מטפל במשכורות ובכל הדברים התפעוליים, כדי שנוכל להתעסק בתוכן וברעיונות ונרויח כסף".

- איך הגעת להתעסק במחשבים?

"אני משחק במחשב מגיל שנתיים, מהרגע שאמא קנתה לי אפל. אמנם לא ידעתי קרוא וכתוב, אבל זה לא שינה כי מגיל צעיר המחשב נטבע בך. זה כמו שחקן כדורגל שמשחק מגיל אפס".

- אז כילד היתה כל היום מול המחשב?

"אהבתי גם זוחלים. אספתי זוחלים! היתי רץ אחרי חרגולים בשדות כדי להאכיל חרדונים. תפסתי חומטים, זיקיות ונחשים. במקביל, היה לי BBS (מערכת תקשורת מחשבים קדם-אינטרנטית), שוחחתי הרבה בצ'טים, ופרצתי למחשבים".

- ואיפה למדת תכנות?

"לא השתתפתי באף קורס תכנות. אין לי הכשרה. לא במחשבים ולא בעסקים. ולמרות זאת, אני שותף בכיר בעסק משגשג".

- מתי גילית שאפשר להרוויח כסף?

"בגיל 15, עבדתי באינטרנט עם בחור בן 18, מחשבניק ממרילנד, אמריקאי שהכרתי בצ'טים של האיי אר סי. יום אחד הוא שלח לי כרטיס טיסה, וכך בגיל 15 טסתי אל ביתו לבד. אמא שלי היתה בהלם מכל העניין אבל נתנה לי לטוס.

"במשך שבועיים ישנתי אצלו. הוא הסביר לי הרבה דברים, ובין השאר הראה לי את הב.מ.וו היקרה שלו והדגיש שכל רווחיו מגיעים מתחום המחשבים. הוא פתח לי את העיניים וגרם לי להבין שהאינטרנט הוא אמצעי לרווחים ולא רק משחק. מהרגע ההוא, הפסקתי לשחק בסים-סיטי ולהתעסק בפריצות ובדברים לא חוקיים והתחלתי להתעניין בלהרוויח כסף דרך האינטרנט. בזה השקעתי את הכשרון והאנרגיות שלי. במשך הרבה מאוד שנים הוא תמך בי. עד היום GES עדיין עובדת איתו. לבחור הזה, שגדל מאז, יש חברת שרתים מאוד גדולה, ששוויה עולה על מאה אלף דולר. זה לא הרבה, אבל זה מכובד".

- ובבית ספר?

"לא למדתי כלום בבית הספר. לא אהבתי אף מקצוע. בערך בכיתה ט' סיימתי ללמוד. במקום ללמוד בבית הספר העדפתי לשחק במחשב עד שעות מאוחרות ואז לא יכולתי להתעורר בבוקר. תמיד כשהגעתי למקום, גרמתי לאנשים לכבד אותי ולהבין אותי רק על ידי להסביר את עצמי ולדבר בתור עצמי - בלי תעודות ובלי הוכחות. רק על ידי הסיפור של מה שעברתי בחיים.

"כשהייתי צעיר היו ילדים שההורים שלהם לא הרשו להם להסתובב איתי בגלל שנוצרה לי תדמית שלילית כיוון שלא באתי לבית הספר, וכי עצרו אותי. הם שללו אותי בתקופה ההיא. עכשיו. כשהם שומעים שאני מנהל חברה, הם מתחילים להתחנף".

- אבל בסוף עצרו אותך?

"נכנסתי לשרתים של אוניברסיטאות ופרצתי למחשבים בשביל האתגר באותה תקופה. פתאום נוצר ריב מטופש עם חברה ישראלית שבגללו עצרו אותי. הכל היה מתוך תמימות לא מתוך כוונה זדונית, אבל גרמתי לחברה הזו כמה נזקים, אז הם הביאו אלי משטרה. כשהשוטרים באו, אמא שלי היתה בהלם. דוד שלי שאל אותי: 'אסף! מה עשית!?!' השוטרים לקחו לי את כל הציוד מהחדר בבית ומצאו הרבה חומרים. לקחו אותי ליח"א (יחידות ארציות לחקירות הונאה). מההתנסות הזו למדתי לא להתעסק עם פשעים".

- מדוע החברה הראשונה שלך נסגרה?

"החברה הזו נפלה מכל מיני סיבות. גם כי היינו חסרי נסיון, גם כיוון שהחברות שהשקיעו בנו לא שמו מעלינו מנהלים נכונים, וגם היו בעיות בין השותפים".

קפצתי לחבר'ה מקסלמן

אם לא הבנתם עד עכשיו, בכל פעם שאסף מתאר פרסום ושיווק במילים "אינטנסיבי" "ענק" ו "אבל חוקי לגמרי", בעצם הוא מדבר על שליחת דואר זבל לתיבות שלכם. תמיד רציתם לדעת מי הממזרים חסרי הלב שמציפים לכם את תיבות הדואר בפורנוגרפיה, פרסומות למכשירים להגדלת איברים, והצעות בלתי-מפתות בעליל. אבל לא תארתם לעצמכם שעל כל הזבל האמריקאי שנוחת לכם בדואר מפקחים קומבינטורים ישראלים נחמדים.

- מה יכולת השיווק שלכם במספרים?

"מיליונים. יש לנו מאגרי מידע ענקיים אליהם אנחנו שולחים פרסומות, זה מגיע למאתיים מליון אי מיליים תוך יום. כמובן הכל חוקי, כל מה שאנחנו עושים בחברה חוקי ואנחנו משתדלים מאוד להקשיב לרצונם של אנשים פרטיים ואנשי עסקים, ואם יש להם בעיה עם אחד מהפרויקטים שלנו אנחנו משתדלים לפתור כל בעיה באופן אינדבידואלי".

- מי האדיוט שמאמין לדואר זבל שהוא מקבל בפעם ה-500?

"כששולחים פרסומת, אחוז מסוים נכנס לבדוק את האימייל, לאתר ומתוך האחוז הזה חלק מסויים קונה. כשהמספרים כאלה גדולים, פרומילים בודדים הם מאות אלפי אנשים".

אסף מראה לי בהתלהבות את מסך המחשב הדק שבמשרדו את מצב השליחה של פרסומת מסויימת. על המסך עומד מספר שהוא בערך 200 מליון ואסף מסביר לי שלאחר 11 שעות נרשמו לו מאתיים מליון נסיונות בשליחת הפרסומת, וכמאה מיליון כשלונות. אני מנסה שלא להתעלף.

- איזה עוד שיטות שיווק יש לכם?

"יש הרבה מאוד אתרים אליהם נכנסים הרבה אנשים כל יום ומתוכם אנחנו מפנים את האנשים לפרוייקטים אותם אנחנו מפרסמים, למשל דרך אקזיט טראפיק. אקזיט טראפיק זה החלון שנפתח כשאתם סוגרים חלון בדפדפן, ומזמין אתכם לאתר אחר. חוץ מזה אנחנו משתמשים בבאנרים כמובן, ויש דבר שקוראים לו 404. כשאדם מגיע לעמוד שלא קיים בשרת מסויים הוא יקבל פרסומת.

"יש המון סוגי פרסום, יש עשרות דרכים להביא בן אדם לגלוש לאתר מסויים. בין אם אנחנו עושים זאת לבד או נעזרים בשותפויות עם חברות אחרות, בסופו של דבר אנחנו מאוד מוצלחים".

- מאיפה מגיעות הכתובות?

"יש הרבה אתרים שמוכרים שירות חינמי, כמו פורנו חינם, תמורת הרשמות באימייל. כך יוצרים מאגרים גדולים. את חלק מהמאגרים קנינו מחברות. אבל אני לא רוצה לפרט בקשר לזה".

- יש לך אימייל?

"כן".

- אתה מקבל דברים שאתה מפרסם?

"כן. אחוז קטן מאוד מהדואר שאני מקבל בא מעצמי".

- ואתה לא מתעצבן על עצמך?

"לא, להפך. כל דואר זבל ופרסומת שאני מקבל לאימייל אני מקבל בשמחה, פותח, קורא ובודק מי המתחרים בשוק. מדי פעם אני רואה מוצר חדש שהוציאו. אנחנו חושבים על איזה כותרות יתפסו למשתמש את העין לפני שהוא ימחק את המכתב".

- מה עם וירוסים? אם אתה מהאנשים שפותחים פרסומות, בטח נתקלת בהרבה וירוסים. "זו הבעיה הגדולה באינטרנט, ולא הספאם. יש הרבה מאוד וירוסים שרצים באימיילים היום. אותי זה לא מעניין, אנחנו די מוגנים פה. יש לנו מספיק ניסיון איך להגן על עצמנו. כבר מזמן שלא היה לי וירוס. אני קצת מצונן, אבל חוץ מזה הכל בסדר".

- אני בחורה וקיבלתי 50 פרסומות על ויאגרה בשבוע אחד. האם זו פשלה?

"את הבן אדם ששולח את הפרסומות זה לא מעניין שקיבלת את המכתב. אמנם את לא קהל היעד, אבל את בין השאר שכן קיבלו. המשלוח לא עולה לו כמעט כסף. זהו סכום זעום שמורכב מההוסטינג, פיתוח מערכת השיווק, ותעבורת האינטרנט. אפשר להגיע תוך שעה למיליוני אנשים, ותוך 24 שעות למאות מליוני אנשים".

- אם יש לי חמישה מכתבים כמה מהם שלך?

"אנחנו לא שולחים כל כך הרבה דואר זבל. אנחנו שולחים דואר שעומד בכל הקריטריונים של שליחת פרסומות באימיל. אמריקה ואירופה הוציאו חוקים נגד שליחת דואר זבל, ובין השאר הם הוציאו חוקים. אם הפרסומת עונה על כמה קריטריונים: לא מסדרת את הלקוח, מודיעה ללקוח שהיא פרסומת, נותנת לו אופציה ליציאה מרשימת התפוצה, ולא מזייפת את מקור האי מייל, אז זה לא ספאם אלא פרסומת באימייל, ולא עברנו על החוק. אנחנו מנסים להתעסק כמה שפחות עם איימילים שלא קבלנו אישור להשתמש בהם".

- אם קורא "פירמה" ירצה להפסיק לקבל פרסומות, מה הוא צריך לעשות?

"יש תוכנות פילטרינג שמשתמשות במנוע חיפוש שמאבחנות את האימיילים שהתקבלו לפי קריטריונים מסוימים ואם אי מייל קבל כמות מסוימת של נקודות רעות היא שולחת אותו לסל המחזור בתור דואר זבל. והכי חשוב: שיכוונו את האאוטלוק שלהם שלא יוריד קבצים שהסיומת שלהם לא מוכרת. זאת אומרת שיקבלו רק מסמכים או שירים, וכל קובץ אחר לדוגמא סיומת .pif, האאוטלוק ישלח לסל מחזור. אני מציע למשתמש הפרטי לפתוח שני אימיילים. אחד פרטי לגמרי, והשני בשביל הרשמות לכל מיני אתרים ושטויות כאלה. אבל, בסופו של דבר, רוב הסיכוים שהאימייל שלך יקבל את הפרסומות".

- אז חבל על הזמן?

"האמת היא שכן. ישנם וירוסים שמפיצים את עצמם על ידי השתלטות על כתובת האימייל הפרטית שלכם, וכתיבת אימייל לכל אחד מהכתובות שרשומות בתיקית הדואר הנכנס, היוצא, או בספר הכתובות את האימייל היא שולחת לכתובות רבות והוא נרשם בשרתי דואר במקומות בעולם. עם הזמן, מישהו ישיג את האימייל שלכם".

- רק תסביר לי: אם מישהו מקבל 50 פעמים את אותו האימייל למה שפתאום הוא יקרא אותו?

"כיוון שב-49 הפעמים הראשונות זה לא עניין אותו ופתאום הוא חייב לראות מי אלה החברה ההם שמציקים לו כל הזמן, והוא רוצה להבין מה רוצים למכור לו. ואז יש סיכוי שהוא יקנה. הכל תלוי במוצר אותו משווקים ולא בדרך השיווק.

- אתם עושים פרסומות עם תמונות?

"כן".

- וזה לא גורם לכל העולם להאט כשאתם מפגיזים ב-200 מיליון?

"לא, התמונות נשלפות מהאתרים שלנו וזה לא נשלח ישירות לאימייל אלא רק הטקסט שבו, ואז זה לא מכביד על שרתי האינטרנט בעולם. מה שמכביד זה כמות הדואר האינסופית שהעולם שולח ומקבל. הרבה מאוד מזה הם פרסומות זבל. קראתי ששבעים אחוז או משהו כזה".

מצאנו כלב

- איך הכרת את כפיר, השותף הקבוע?

"חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ומהחברה הוא כפיר. את כפיר הכרתי בגיל 10 בבי בי אס שלי. כשהתחלנו לעבוד יחד, במשך שנה כפיר בא אלי מדי יום בתשע וחצי בבוקר מביתו שהיה באריאל, מעיר אותי, וישר מהמיטה היינו מתיישבים ליד המחשבים ומפתחים רעיונות. אביו היה אוסף אותו חזרה הביתה בשבע בערב. כך היה כל יום. ככה עבדנו. היתי קם בבוקר, מצחצח שינים, והולך לעבוד על המחשב.

"בחמש השנים האחרונות אנחנו מתראים כמעט כל יום. הוא החבר הכי טוב שלי, ובהעדר אחים, הוא משמש לי גם כאח. אנחנו מנהלים את החברה כשווים. הוא ואני מתחלקים במטלות ומטילים חלק על העובדים שלנו. הגענו לרמת תקשור כל כך גבוהה עד שאנחנו לא צריכים לדבר בשביל להבין את הרצונות אחד של השני. "בשנתיים האחרונות אנחנו שותפים בדירה, בה פתחנו משרד באחד החדרים. אנחנו ישנים אוכלים ועובדים יחד כל הזמן. יש בינינו יחסים טובים מאוד. פה רציתי לציין שאני סטרייט. יום אחד כפיר הביא הביתה כלב שמצא בשנקין, קראנו לו רודריגו, והיום הוא הכלב שלנו והקמע של החברה.

"כפיר הוא אדם היחיד שמסקרן אותי ברמה שמעניינת אותי לשמוע את דעתו עלי כי היא תמיד מעניינת. הוא מתעניין בכל מיני דברים בהם אני לא מתעניין כמו קבלה, ואמנות ויוגה".

- למה אתה צריך שותפים?

"כפיר שווה לי בתוך החברה. חוץ מזה, מאז שהיתי צעיר הייתי שונה מכולם. לא הרגשתי שונה, כי היו לי חברים. אבל תמיד היתי הולך בדרך שונה מרוב האנשים. הלכתי בדרך שלי ותמיד הלכתי בה לבדי. וזה מתבטא עד היום. אבל היום, אם רוצים להצליח, אי אפשר לעשות זאת לבד".

- איך התיחסו אליכם בתור נערים בני שבע עשרה שמנהלים סטארט-אפ?

"מה שבטוח התיחסו אלינו הרבה פעמים בחוסר רצינות, בגלל שזו לא היתה חברה שלנו - זו היתה חברה שהשקיעו בנו הרבה כסף אבל לנו היו רק 30% בחברה, והיינו רק בני שבע עשרה. עד היום להרבה אנשים יש בעיה עם כך שאנחנו מנהלים חברה ואנחנו יודעים יותר טוב מהם בגיל 21. זו היתה אחת מהסיבות שהחלטנו להעזיב את אחד מהעובדים פה, שקינא בנו בזה שאנחנו מצליחים וצעירים. הוא היה יותר מבוגר, בן 28.

"בגיל 17, למשך שנה וחצי, היתה לי חברת סטארט אפ. כפיר ואני פיתחנו תוכנה שעוקבת אחרי תוכן ומודיעה על שינויים בו. היא מסוגלת להודיע על טיסות או אתרים שמשתנים לפלאפון, לאימייל, וכו'. פיתחנו את הפרויקט יחד עם חברה הונגרית. גרתי בהונגריה שלושה חודשים. פיקחנו על עשרים מפתחים הונגרים שבקושי יודעים אנגלית, והסברנו להם איך לתכנת. החברה הייתה שייכת לחברת התעופה העולמית לופטהאנזה, בחברת הבת - לופטהאנזה סיסטמס. למדנו מזה הרבה מאוד. נהניתי מאוד בהונגריה. האוכל שם מאוד טעים והנשים משגעות. אם אעבור לאיזשהו מקום בעולם, זה להונגריה".

- מדוע פתחת חברה חדשה?

"כבר כשהחברה הראשונה היתה בשלבי סגירה, כפיר ואני חשבנו על הרעיון של סקסטר, והבנו שאנחנו עומדים להרים חברה חדשה, כי לא סתם החיים שלנו הביאו אותנו למקום הזה ולא סתם לא הלכנו לצבא. החלטנו שלא כדאי לנו להרים חברה ולקחת השקעה של שני מיליון דולר, בשביל להישאר בלי שום בעלות עליה. אמרנו לעצמנו שעדיף לקחת כסף קטן יחסית ולבנות את החברה, צעד אחר צעד. במקום תוך חודשים, אחרי שנים, אבל אז, כל החברה תהיה בבעלות שלנו. למזלנו, זה התברר כצעד נכון. היום יש לנו 70% מהחברה".

- מה היתה החשיבות של החברה הראשונה?

"למדנו מהנסיון המון. באותה תקופה הכנו המון תוכניות עסקיות ונפגשנו עם אנשים מאוד חשובים ועם חברות כמו קסלמן קסלמן, ארנסט אנד יאנג. ביקשנו מהם יעוץ בנוגע לאיפה כדאי לרשום את החברה, בארץ או מחוץ לה; בקפריסין או שוויץ - מבחינת מיסוי".

סקס, שקרים וחילופי קבצים

- על מה אתם עובדים?

"אנחנו עוזרים לאנשים להירשם להגרלת הגרין-קארד בארה"ב".

- ניסית להשיג לעצמך גרין קארד?

"אם היתי רוצה לעבור לארצות הברית, נראה לי שלא היתה לי בעיה גדולה מדי. אחותי ילידת ארה"ב ותוך שלוש שנים בכל אופן היא תוכל לתת אזרחות אמריקאית לכל קרוביה, וחוץ מזה, עם סכומי הכסף שיש לי בבנק והקשרים שיש לי עם חברות מאמריקה, וכל הכסף שעובר ממנו לאמריקה - לדעתי, זה לא היה קשה במיוחד. אמריקה צריכה אנשים כמונו".

- נראה כאילו התעניינת בזה.

"לא נכון, זה מהדיבור הכללי". - וסקסטר?

"Sexter.com זה הרעיון הראשון של כפיר ושלי. בגללו, חברים שלי קוראים לי סקסטר. בשנתיים האחרונות אנחנו עובדים קשה מאוד על הפיתוח של סקסטר, בגלל הרמה אליה אנחנו מנסים להגיע. ממש בימים אלה גרסת הבטא השניה של סקסטר יוצאת לדרך. אנחנו מקווים להשתלט על שוק מסויים בעולם חילופי הקבצים (מסוג קאזה ונפסטר). עם זאת אנחנו עובדים על עוד דברים, שיעזרו לנו להפיץ את המילה על הסקסטר בצורה יסודית לכל מקום בעולם".

- סקסטר זה נפסטר של סקס.

"התוכנה לא אמורה להתחרות עם נאפסטר או קאזה, אלא להגיע לפלח שוק של אנשים שאוהבים מאוד פורנו - סרטים ותמונות. הממשק של התוכנה מאוד סקסי, ואחת מהפונקציות שלו הוא האפשרות להסתיר את התוכנה במהירות ולהעלים אותה מעין הבוס או ההורים. פונקציה אחרת היא היכולת לשוחח עם הרבה חובבי פורנו, איתם מדברים לעניין - ומי יודע לאן זה יתגלגל?"

- וזה חינם?"

"המודל העסקי עובד על פרסומות".

- מה התגובות על התעסקות עם פורנו?

"אנחנו מתעסקים המון עם פורנו, שיווקנו הרבה מאוד חברות ענק שמתעסקות ביצור סרטים בקנדה ובאמריקה. בזמן האחרון עברנו לשוק אחר אבל אנחנו עדיין בקשר טוב עם הרבה מהחברות האלה ומדי פעם אנחנו עושים להם קמפיינים של פרסום לאתרים שלהם.

- אתה אוהב פורנו?

"בטח. מאז שהתעסקתי עם מחשבים, תמיד היה לי עסק עם פורנו".

- בחורות וסוסים?

"ראיתי הכל, כל תמונה אפשרית. אני לא מתלהב מפורנו בצורה מיוחדת וזה כבר לא עושה לי את זה. אני מסתכל על זה בתור עבודה".

- אתה נשמע כמו שחקן בסרטים כחולים.

"אין ספק שיש לי את היכולת של שחקן פורנו".

הראיון המלא התפרסם לאחרונה במגזין הפרסום והשיווק "פירמה"