ממצאים נוספים בדו"ח העוני: 40% מהעניים עובדים - אך משתכרים פחות מ-1,936 שקלים

תחולת העוני בקרב משפחות מובטלים ומשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר, גבוהה מאוד ומגיעה ל-46%, פי 2.6 יותר מאשר בכלל האוכלוסיה. בקרב משפחות עם מפרנס אחד, תחולת העוני היא 16%. בקרב משפחות עם שני מפרנסים, תחולת העוני היא 2% בלבד.

העניים באוכלוסיה החרדית ובמגזר הלא-יהודי מהווים למעלה מ-60% מסך כל העניים בישראל. תחולת העוני במגזר הלא-יהודי מגיעה ל-44.7% ובאוכלוסיה החרדית ל-48.3%.

הגידול במספר העניים בשנת 2003 נובע מירידה ריאלית של 4.7% בהכנסה הממוצעת ברוטו- ירידה של 5.6% בהכנסת שכירים וירידה של 4.5% בהכנסת עצמאים. ההכנסה הממוצעת ברוטו של 190 אלף משפחות אינה עולה על 3,570 שקל ברוטו בחודש, פחות משליש מהכנסה הממוצעת.

611 אלף שכירים, מרביתם בעבודה חלקית וארעית, משתכרים כאמור פחות מ-1,936 שקל בחודש. לקבוצה זו שייכים גם 80 אלף מתוך 90 אלף המצטרפים אשתקד למעגל העבודה.

משמעות הנתונים: מי שנולד למעגל העוני, ונשאר שם עקב אבטלה או שכר נמוך, סיכוייו להיחלץ מתוכו אפסיים. לעומת זאת, מי שמצטרף לשוק העבודה ואפילו בשכר התחלתי נמוך, נהנה מסיכוי להתקדם ואף להיחלץ ממעגל העוני, ובלבד שהממשלה תפעיל תוכניות תומכות עבודה, לצד הקיצוצים בקצבאות.

מניתוח הנתונים עולה, כי עליית שכר ריאלית בעקבות צמיחה בשיעור של 4%, יכולה לבלום את הגידול בתחולת העוני אך לא להורידו. רק צמיחה תמידית בהתאם לפוטנציאל ארוך הטווח (5% לשנה).