בתי המשפט לענייני משפחה, מסתבר, עסוקים לא רק בעניינים מגוונים של פרידות, גירושין, החזקת ילדים וענייני רכוש. בפסק הדין דלהלן טרדה את מחשבתו של שופט בית המשפט לענייני משפחה, שאול שוחט, השאלה מי מבני הזוג הפרודים רשאי להחזיק בחתולה ג'ין אייר ובכלבה שיינה, והאם יש להתייחס אל החיות הנ"ל כאל נכס וחפץ, או שמא כאל יצורים חיים.
לפני למעלה משנתיים נפרדו בני הזוג. האשה הנתבעת נטלה עימה את החתולה העיוורת ג'ין אייר ואת הכלבה שיינה, שתי חיות אותן אספו בעיתו בני הזוג לביתם. שנתיים לאחר הפירוד הגיש הבעל תובענה לבית המשפט לענייני משפחה ל"משמורת משותפת" על החתולה והכלבה.
למרות האהבה הרבה שרוחשים הצדדים לחיות, הם התייחסו אליהן בכתבי הטענות כאל חפצים, כמו היו נכס משותף שיש להיאבק על חלוקתו. בטרם הכרעה לגופו של עניין, נזעק השופט שוחט להגן על כבודן של החיות, ולהבהיר את ה"סטטוס" הראוי להן.
הן דברי החקיקה והן הפסיקה בישראל מתייחסים לבעלי החיים באופן אמביוולנטי; חלקם רואים בהם חפצים, אחרים רואים להתייחס אליהם, ולו בהקשרים מסוימים, כאל יצורים חיים, הראויים להגנה ככאלה.
הסוגיה כה נגעה לליבו של השופט שוחט, עד כי הוא לא התעצל וכיתת חיפושיו מעבר לארצות הים. הגם שאותו יחס אמביוולנטי מצוי בשיטות משפט זרות, מסתמנת מגמה במשפט המודרני, לראות בבעלי חיים כבעלי אישיות משפטית, ולא כחפצים גרידא. "על כן", נקבע בפסק הדין, "גישה הרואה בבעל החיים כקניין אינה מעניקה למערכת המשפטית כלים לפתרון תובענות הנוגעות להם ולא תגיע לתוצאה ראויה".
לעיצומה של המחלוקת שבין הצדדים - השופט מינה מומחה (פרופ' מהמחלקה לזאולוגיה באוניברסיטת ת"א), שבחן את "טובת בעלי החיים", תוך שימת הדגש על טובתם ולא על טובת בעליהם דווקא.
השופט דחה את תביעת הבעל והורה ששתי החיות תיוותרנה בחזקת האשה. הנימוקים - הקשר בין שתי החיות, המניעה להעביר את החתולה העיוורת לסביבה חדשה ובלתי מוכרת, הטיפול המסור של האשה בהן, וכן התרשמותו של השופט כי התביעה הוגשה מחמת רצונו של הבעל לשמר את הקשר שבינו לבין האשה.
(תמ"ש ת"א 32405/01 פלוני נ. אלמונית, פס"ד מיום 18.3.04. השופט שאול שוחט)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
