"החלום הגדול של הקרדיולוגיה הוא סטנט שיכלה את עצמו בתום העבודה"

אם הייתי יכול לבקש, כמשאלה, כל טיפול חדש שהוא בעולם לתחום הקרדיולוגיה, כולל כל מכשיר רפואי או תרופה, הייתי מבקש טיפול שיגרום לאנשים להפסיק לעשן", אומר פרופ' זיגמונד סילבר, אחד הקרדיולוגים הבכירים באירופה, עורכם של 15 כתבי עת בתחום ובעל תפקידים במספר ארגונים מקצועיים הקובעים את הפרוטוקולים לטיפול במחלות לב. לאחרונה הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס של האגודה הישראלית להתערבות כירורגית בחסות בוסטון סיינטיפיק, יצרנית הסטנט מצופה התרופה הנמכר בעולם, הטקסוס.

אז הפסקת עישון היא אולי התקווה הראשונה של סילבר, אבל לא היחידה: "עוד משהו ברשימת הבקשות שלי הוא סטנט מצופה תרופה, שמראש כולל גם פקטורים המעודדים ריפוי. כשהסטנטים מצופי התרופה הגיעו לעולם, הם נחתו כמו פצצה על שוק הקרדיולוגיה. אוי, זה לא דימוי כל כך טוב לתת בישראל, הא? בכל מקרה, אחרי כמה זמן הסתבר שהסטנטים מצופי התרופה גם מדכאים את הריפוי של האזור סביב הסטנט, ויש לתת תרופות נוגדות קרישה למספר חודשים, ולא למספר שבועות כמו בסטנט העירום. ובכן, לו הייתה אפשרות שאותו הסטנט יפריש גם את התרופה שמונעת את ההצטלקות החוסמת את העורק, וגם את התרופה שמעודדת את הריפוי, זה היה טוב מאוד.

"הצעד הבא הוא להפריש את החומרים האלה רק במקום ובזמן שהם דרושים. היום סטנטים משחררים את התרופה שלהם לכל הכיוונים. הייתי מעדיף לראות אותם משחררים אותה רק נגד האויב. אוי, גם הדימוי הזה בטח לא עובר כל כך טוב בישראל, נכון? הכוונה היא לסטנט שמשחרר תרופה רק באזור בו אמורה להיווצר צלקת. כל המוצרים שציינתי הם צעדים בדרך לחלום הכי גדול, שהוא סטנט שמתכלה מעצמו אחרי שסיים את עבודתו".

אם יש לכם רעיון כיצד לפתח את אחד המוצרים הללו, סילבר ישמח מאוד לשמוע. בינתיים, הוא מתלהב מחלק מהמוצרים שאנחנו מציגים לו ושמיוצרים על ידי חברות ישראליות, מחלק הוא מתלהב פחות, ובכל המקרים הוא טורח לציין מראש כי דרוש לו מידע נוסף.

* נתחיל לפי סדר הא' ב'. חברת אלוטקס פיתחה סטנט שניתן לצפות אותו בכיסוי דק ואחיד יותר, באמצעות שיטת ציפוי חדשה המבוססת על אלקטרו-מכניקה ולא על טבילה או ריסוס.

"ציפוי דק יותר הוא בהחלט יעד ראוי, אך אני צריך עוד מידע על איך הדבר נעשה".

* חברת אנג'יוסלייד פיתחה בלון צנתור, אשר מושך אליו את שאריות הפלאק שהשתחררו במהלך הצנתור ומוציא אותן מן הגוף יחד איתו, כדי שלא יהפכו לתסחיפים ויסתמו את כלי הדם.

"ישנם מספר מכשירים בשוק המתיימרים לבצע זאת, ועד היום הם לא הראו אפקטיביות רבה. החדשנות חשובה ביותר בתחום הזה".

* חברת BSP פיתחה שיטה מתמטית חדשה לפענוח אותות ה-EKG, המאפשרת דיוק של 85% בבדיקה, לעומת דיוק של 50%-70% כיום.

"אנחנו מדברים על בדיקה במנוחה? אם כך אני מאוד סקפטי. צריך לראות את תוצאות הניסויים שלהם".

* קרדיודקס פיתחה שיטה להפעלה של לחץ באמצעות בלון צנתור על עורקי דם כדי לסגור חתכים שבוצעו בהם לצרכי ניתוח, ללא שימוש בדבק, קולגן או כל חומר זר.

"אני מכיר את קרדיודקס היטב ונדמה לי שאף ביצעתי את הטיפול הראשון במוצר. פעם היו הרבה שאלות לגבי המוצר שלה, אבל אולי בוצע בו שינוי מהותי".

* חברת קור-אסיסט פיתחה מכשיר המבוסס על קפיץ, אותו ניתן לחבר ללב של חולה באי ספיקת לב, אשר רקמת ליבו הצטלקה והתקשתה. המכשיר מחובר ללב, מתכווץ כאשר הלב מתכווץ וכאשר מגיע זמנו של הלב להתרחב, המכשיר מתרחב גם הוא ומאפשר ללב להתרחב תוך הפעלה של פחות לחץ. בכך נמנע נזק ללב.

"זה נשמע די מרגש. הייתי רוצה לראות את תוצאות הניסוי בחיות".

* חברת מדיקל קומפריישן פיתחה מכשיר נייד, המפעיל לחץ על הגפיים ומעודד זרימה של דם כדי למנוע קרישה במהלך ניתוח ואחריו. המכשיר קל וקטן וניתן להלבישו על הגפה לאורך זמן ולא להסירו. לכן הוא מניב תוצאות קליניות שיכולות להפוך אותו לחלופי לתרופה לדילול דם.

"יש מכשירים כאלה. לא ברור מה החידוש".

* ניאוווסק פיתחה מוצר שמושתל בתוך עורק המוביל ללב ודרכו ניתן להעביר תרופות וטיפולים שונים אל הלב ישירות.

"יש לה דרך ארוכה ודרוש הרבה מאוד מידע לפני שיאפשרו לה כניסה לניסויים בבני אדם".

* ג'ינגרפטס פיתחה שיטה להנדסה גנטית של תאים באופן המשנה את הפעילות החשמלית שלהם. הכוונה היא לבנות מהתאים הללו רקמות בעלות פעילות חשמלית על פי דרישתו של מי שהינדס אותן, ולהשתילן לצד רקמות שאנחנו רוצים לשנות את הפעילות החשמלית שלהן, כמו למשל על לב שקצב הפעימה שלו לא סדיר.

"שוב, דרוש עוד הרבה מאוד מידע".

* אובאלום פיתחה קטטר לצנתור ללא בלון. בסוף הקטטר יש תיל עם זיכרון צורה, אשר מתכווץ כשמגיעים לחסימה בעורק, ואז מתרחב שוב ומתחפר בתוך החסימה כדי לפתוח אותה. המכשיר מיועד לפתיחה של חסימות מלאות של העורקים.

"חסימות מלאות הן תחום חשוב שיש בו מקום להמון שיפורים. הייתי רוצה לראות את המוצר".

* רפאל מדיקל פיתחה פילטר המותקן בעורקים בזמן ניתוח ומונע מתסחיפים לעבור אל המוח והריאות. זה עובד על בסיס לחץ על העורק ולא על בסיס קרסים הנכנסים לתוך דופן כלי הדם עצמה.

"נשמע מעניין".

* טופספין פיתחה מכשיר MRI ממוזער, הניתן להתקנה על גבי קטטר. ניתן לאבחן באמצעותו האם נגע שומני על גבי דפנות העורק מועד להתפרץ ולחסום את העורק או לא.

"מעניין ביותר!".

* VBL פיתחה תרופה אשר פועלת על מנגנון הדלקת הקשור בהצטברות השומן על העורקים. למוצר שלה תוצאות יפות בניסויים פרה-קליניים.

"יש בהחלט צורך במוצרים כאלה. שיתקשרו אליי כשיהיו לקראת שלב III".