אמיר גל-אור מאינפיניטי: "האולימפיאדה הקרובה בסין היא ההזדמנות לשלטון - אירועי ספורט הם אירועים פוליטיים"

"לאירועי הספורט חשיבות גדולה מאוד. ההכנות ליורו 2012 באוקראינה מתקדמות בקצב טוב. יצרנו קשר עם ממשלת אוקראינה ואחת התוצאות הוא מזכר הבנות בין שר התמ"ת אלי ישי לעמיתו הרוסי בדבר שיתופים פעולה בין ישראל לאוקראינה לקראת משחקי היורו 2012". כך אמר היום בעוז הירש, משנה למנכ"ל משרד התמ"ת, בפאנל "רב שיח: עסקים מסביב לכדור אירועי ספורט בינלאומיים כמנוף לפיתוח עסקי", שנערך במסגרת ועידת העסקים של "גלובס".

מארק מגלצקי מסניף אוקראינה בבנק אירופה לפיתוח (EBRD), הדגיש גם הוא את החשיבות הכלכלית של אירועי הספורט ואמר כי הארגון מתכוון להשקיע סך של 25 מיליארד דולר ביורו 2012. ההשקעה, לדבריו, תבוא לידי ביטוי בבניית מתקני הספורט הדרושים ופיתוח תשתיות התחבורה הקיימות. "יהיו הזדמנויות גם למשקיעים פרטיים ולקבלנים, אם כי החלטות סופיות לא התקבלו עדיין", ציין מגלצקי בהתייחסו לתכניות פיתוח תשתיות התחבורה שאושרו על ידי הממשלה.

"אנו מתכוונים לממן את הפרויקטים במספר דרכים, ובהן מימון לטווח ארוך. כמו כן, נפתח פרויקטים בקייב ובערים מרכזיות אחרות באוקראינה, כדוגמת בתי מלונות".

ולודימיר ז'וחוטבין ממשרד הכלכלה של אוקראינה אמר: "מיקומה הגיאוגרפי של אוקראינה, הנמצאת במרכז אירופה, חשוב מאוד, שכן היא החוליה המקשרת בין רוסיה לאיחוד האירופי", הוסיף. "אוקראינה צומחת היום בקצב שנתי של 7.5%. ההשקעות הזרות במדינה עלו בשנים האחרונות באופן מתמיד ובקצב יציב. אנו מבינים שקצב הצמיחה הכלכלית וגודל ההשקעות הזרות לא מספיקים עדיין כדי לשכנע את המשקיעים הזרים להשקיע באוקראינה. אנו פועלים עכשיו ליצירת תנאים מפתים למשקיעים זרים.

"ראשית כל, יש לקחת בחשבון שבאוקראינה יש תנאים זהים למשקיעים מקומיים וזרים. אנחנו רוצים לתת העדפה למשקיעים זרים, למשל איסור הפקעת השקעות זרות אלא במקרי חירום. אליפות אופ"א 2012 תתקיים מספר ערים וש לנו מספר מיזמים גדולים לקראתה; הדבר יבוא לידי ביטוי בכלכלת המדינה. אישרנו תכנית לאומית להכנה לקראת האליפות ואנו יודעים שנדרשות השקעות של כ-25 מיליארד דולר בשנה; כ-20 מיליארד דולר השקעות פרטיות וכ-5 מיליארד דולר השקעות מדינה".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "בכל אירוע ספורט ישנם 3 שלבים מרכזיים. השלב הראשון הוא שלב הכנות התשתיות, השלב השני הוא ניהול האירוע והשלב השלישי מה נשאר למדינה לאחר שהאירוע התנהל בשטחה. אם מדובר בהוצאות הפעלה לעומת הכנסות הנובעות מהוצאות הפעלה, יש תמיד מאזן חיובי. אבל כשכוללים את ההשקעה הכוללת, רואים שיש מדינות שספגו הפסדים ניכרים. מינכן, למשל, הפסידה כ-687 מיליון דולר. אבל לוס אנג'לס הרוויחה 365 מיליון דולר.

"סידני יצאה מאוזנת. מה למדים מזה? כשמדובר במשחקים גדולים מאוד, יש ערים המוכנות לקלוט את מסת האנשים, אך יש ערים שצריכות להשקיע הרבה יותר בתשתיות, ואז נשאלת השאלה האם בכלל כדאי להשקיע? הרבה מאוד ערים בעולם שוקלות היטב האם בכלל כדאי להן לארח משחקים גדולים. עם זאת, התרומה ביצירת מקומות עבודה גדולה מאוד. בסיאול נוצרו 366 אלף מקומות עבודה ובלוס אנג'לס 73 אלף. ככל שמכניסים אנשים למעגל העבודה יש לכך תמורה חשובה לעתיד".

יואב ברוק, מנכ"ל איסתא ספורט, הוסיף כי "ברצלונה הפכה לאחת הערים התוססות באירופה בעקבות האולימפיאדה, אך מצד שני אתונה יצאה עם מוניטין פחות טובים בשל ההכנה הלקויה שלה".

יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, ציין כי אירוע ספורט בסדר גודל כזה מחייב את הממשלה להשקיע בטווח מאוד קצר משאבים מאוד משמעותיים. "הבנייה היא בעיקר איצטדיונים, כבישים, מלונות, תעופה וכו'. ככל שהמדינה מאוד רחוקה מהצרכים, ההשקעה תהיה גבוהה יותר. אני לא חושב שצריך להסתכל על כך במונחים של רווח והפסד כי הרבה פעמים אירועי הספורט מאפשרים למדינה להקדים את ההשקעה בפרויקטים חשובים. החברות הישראליות מובילות בפריצה לשווקים מסוכנים יותר, ובמזרח אירופה יש להם יתרון. אנו רואים כבר עכשיו שחברות נדל"ן ישראליות מכוונות ל2012. יש מקום לחברות תשתית ובנייה ישראליות להשתלב בבנייה המאסיבית בהיקפים שהם בקנה מידה עולמי".

אמיר גל-אור, שותף מנהל בקרן אינפיניטי, התייחס לאולימפיאדה הקרובה בסין, ואמר כי "זו ההזדמנות לשלטון לחשוף את הפנים שהוא רוצה שיוצגו. אירועי ספורט הם אירועים פוליטיים והמקרה של סין משקף זאת".

עובדיה כהן, סמנכ"ל סקופוס, אמר כי "ההשתתפות של סקופוס במונדיאל 2002 הייתה יוצאת דופן לעומת פעילויות אחרות באירועים אחרים. אירועי ספורט מסוג המונדיאל הם מעצבים עבור חברות כמו סקופוס שעוסקות בשידורי טלוויזיה דיגיטליים. זה גם עיצב את התקנים: בגרמניה החל להיכנס ה-High Definition ובסין הוא נכנס עכשיו, כך שהעולם אמור לצפות בשידורים מאוד איכותיים. מה זה עשה לסקופוס? הכרה. ב-2002 זה סיפק לנו פריצת דרך גדולה באסיה עד עצם היום הזה. בהחלט מדובר באירוע בו משתמשים למינוף החברה".

שלמה הרנוי, שותף וסגן נשיא קבוצת שדמה, התייחס לאירועים הביטחוניים הקשורים לתחרויות הספורט. "מדוע פיגוע טרור באירועי ספורט הוא כל כך אטרקטיבי? כיוון שהוא מושך הרבה תשומת לב", הסביר הרנוי. "יש לזה הד גלובלי עצום והשפעה אדירה. בספורט אפשר לגרום לפיגוע המוני רב נפגעים עד 3,000 הרוגים באמצעי לחימה די פשוט. אם נשווה זאת לעולם התעופה, הרי ששם פיגוע יכול להרוג עד 400 איש. הטרוריסטים מודעים לזה.

"בנוסף, לאחר פיגוע טרור המדינה ממשיכה להתנהל כרגיל, אך בפיגוע טרור באירוע ספורט האירוע כולו עלול להיפסק. המדינות הבינו זאת בשנים האחרונות וההשקעות באבטחה עלו בהתאם. יש משחקי ליגה במדינת ישראל שעלות האבטחה מגיעה ל-60% מסך ההכנסות. להערכתנו, את אותה העבודה ניתן לעשות בפחות כסף וביותר יעילות".