בין אילן ישועה לבין דוקטורט ברפואה הפרידה שנת לימודים אחת. חמש שנים אחרי שהחל את לימודי הרפואה בהדסה, שם הכיר את אשתו, הוא החליט שעולם הרפואה לא בשבילו. "לא אהבתי את העולם הזה", הוא מסביר בפשטות את ההחלטה לפרוש מעתיד רפואי ולעבור לתחום ההוצאה לאור. ובכל זאת, כמי ששירת כחובש קרבי וכמדריך חובשים, זיהה ישועה נישה פנויה ושילב בין העולמות.
באגף העזרה הראשונה לא היה אז "אף טקסט-בוק אחד נורמלי", לדבריו, והוא הרים את הכפפה. בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, חיל הרפואה ומט"ח (מרכז טכנולוגיה חינוכית), הוציא ישועה את "עזרה ראשונה במצבי חירום". מדובר במדריך המחזיק 500 עמודים, שהפך לרב-מכר ומשמש עד היום כספר הרשמי של חיל הרפואה, הג"א ומד"א.
לא בטוח שהעובדים של ישועה בוואלה כבר הספיקו לעיין במדריך. נראה שגם את אנציקלופדיה בריטניקה שהבוס החדש ניהל בהמשך דרכו, כמו את התוכנות הלימודיות שהוביל במרכז לטכנולוגיה חינוכית, לא כל אנשי התוכן של האתר קוראים לפני השינה. בכלל, איזה מפגש אנושי נשמע כפוי כמו רוח המאגניבות של ילדי וואלה שפוגשת את הרצינות של ישועה.
אז אתה המבוגר האחראי, והם עושים קטעים ושיגועים.
"יש דימויים, ויש מה שקורה באמת. הדימוי של נערי פרא שובבים או ילדים רעים של האינטרנט, ומולם בא מישהו מעונב, וול סטריטי יותר - יש בזה קצת מהאמת. אבל בגדול, אם אני מסתכל על התהליכים שאני עובר עם ההנהלה, עם הנערים, כמו שאת קוראת לזה, הם כולם לגמרי ענייניים. לעשות ניהול יותר פורמלי של עצמך, למשל להסתכל על נושא כמו צמיחה אורגנית מפיתוח עצמי, או מיזוגים ורכישות - זה נושא שאני שם על השולחן בצורה מסודרת, ואני חושב שגם הילדים השובבים נהנים מזה. הקטע של שובבות וכדומה יכול לעזור לך עד נקודה מסוימת, ומקטע מסוים הוא צריך לקבל חיזוקים מהניהול היותר מסודר, וצריך ליצור מיקס. הגישה שלי מאוד פשוטה: הכול על השולחן והכול ענייני. אין משהו שאני לא דן בו. ממה שאני רואה, החיבור הזה מתקבל באהבה".
בסוף עוד נשתכנע, אבל בשלולית האינטרנט התקבל מינויו של ישועה, 50, בהרמת גבה מסוימת. הדמות האנונימית והאפרורית נראתה כזיווג מוזר למדי עם פורטל האינטרנט הפופולרי בישראל, שפרובוקטיביות ותכנים צהבהבים, לעתים כאלה שאינם ראויים למאכל אדם, הם מסימני ההיכר שלו. כמי שבא מגופים אקדמיים ומעונבים, מצא עצמו ישועה מתמודד עם תכנים מסוג שונה לגמרי.
כך, למשל, הציבה יד צעירה את התשובה "תימנים" כאופציה ללא מעט סקרים בענייני היום, שהאתר מפרסם בזה אחר זה. מדוע צומצם מצעד הגאווה? התימנים. "בעצרת זיכרון לכבודי הייתי רוצה" - תימנים. וכך הלאה.
כך קרה עד שהופיעה התשובה "תימני/ם" בסקר שחקר כיצד נוהגים גולשים זכרים לכנות את אבר המין שלהם, ואז נזעקו כמה מבני העדה, שדרשו התנצלות ואיימו בתביעה על הוצאת לשון הרע. ישועה היה יכול להיעלב בעצמו, אחרי הכול גם המשפחה שלו באה מתימן, אבל אותו זה מצחיק.
לא מביך אותך להתעסק בחומרים כאלה?
"התשובה היא לא. נכון שגם בריטניקה וגם מט"ח הם גופים יותר סולידיים. הם באים מתוך עולמות אחרים, אבל זה מדיה, ולמדיה הזאת יש את המודלים העסקיים, והמודל העסקי הוא רייטינג. להגיד לך שהייתי כותב כל דבר כזה? לא, כנראה שלא. במקרה של התימנים באמת קיבלתי מכתב תלונה, והאמת שצחקתי עד דמעות כשראיתי את זה. זה הז'אנר בתוך הערוצים האלה. לי, כתימני, זה לא מפריע. מי שלא רוצה לא חייב להיכנס אליהם. תוכן צהוב הוא חלק מהמדיה. הוא נמצא בכל מקום, גם בטלוויזיה וגם בעיתונים. כולנו מעקמים את האף, ובסופו של דבר כולנו מסתכלים על הדברים הצהובים האלה, גם האיסטניסים".
ובכל זאת, בוואלה ההגשה פרובוקטיבית במיוחד.
"ההגשה בוודאי פרובוקטיבית. יש ערוצים כאלה, ויש כאלה שפחות. בעולם של היום, אני אהיה קצת צבוע אם אגיד שהילדים לא נחשפים ממילא לדברים האלה בכל זמן ובכל מקום. אם זה מצדיק את זה שזה יהיה גם פה - אני לא יודע, אבל זה שם את זה בקונטקסט פחות נוראי. ילדים בגילים האלה, האם הם רואים את המילה 'לאונן' בעוד כל מיני מקומות? כן. מה, המילה הזאת מפילה אותם לרצפה? היא מפילה מישהו לרצפה? אני חושב שבסך-הכול יש לנו גבולות".
עד כמה אתה מעורב בענייני תוכן?
"מעט מאוד. אני לא נכנס לזה, ואני לא חושב שאני צריך להיכנס. יש עורך, והעורך והמערכת עושים את העבודה שלהם. בתמהיל הכולל של מה שיש בוואלה, אני לא חושב שאנחנו עוברים מדיות אחרות, אולי אפילו פחות מהן. אם יש מקרים חריגים - אנחנו דנים בהם".
כך שהנוער יכול להמשיך בקטעים. בדוגמה אקראית שנשלפה לקראת הראיון הזה מוואלה zone, ערוץ הצעירים, הופיעה הפניה אנינת טעם: "מי נשאר שוב לאונן לבד"? שוב התימנים?
140 אלף עותקים
נחזור לרגע לעשור הקודם. ספר העזרה הראשונה, שהיה ללהיט מודפס ונמכר עד היום ביותר מ-140 אלף עותקים, היה הקשר הראשון של ישועה למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קשר שבסופו של דבר יוביל אותו לנהל את פעילותה של "בריטניקה" העולמית. "התחלתי לכתוב, להפיק ולמכור סדרה של ספרים, הייתי One man industry במט"ח", הוא משחזר. "אז אמרו לי, אתה מוכר כל-כך טוב את הספרים האלה, בוא תהיה מנהל השיווק של מט"ח. כך למעשה הקמתי את מחלקת השיווק והמכירות שם".
ב-1997, שנת הפריצה הגדולה של האינטרנט, כאשר הרשת הפכה לסיבה העיקרית לקניית מחשב ביתי, הוקם אתר אינטרנט של מט"ח והמרכז החל לשווק את התוכנות שלו בעולם. ישועה עצמו הקים חברה-בת, מט"ח אחזקות, שבה הוטמעו התכנים הדיגיטליים של מט"ח: מאות לומדות בתחומים שונים. כאשר הקבוצה שעמד בראשותה נמכרה לבריטניקה העולמית שבבעלות משפחת ספרא והפכה לבריטניקה ישראל, נסע לסן פרנסיסקו כדי לנהל חטיבה של בריטניקה.קום, שם קודם לסגן נשיא. אחר כך התבקש לנהל את בריטניקה.קום בשיקגו, ובהמשך עבר לנהל את כל הקבוצה של אנציקלופדיית בריטניקה העולמית. שלוש שנים ניהל את החברה, ואז חזר לארץ. ההצעה לנהל את וואלה נחתה עליו כשסיים תואר MBA. ישועה, שתכנן להקים עסק עצמאי, התלבט אם לצלול למערכת לחוצה שמתחייבת מהנהגתה של חברה ציבורית ומהנוכחות הקבועה בעין התקשורת. "היו לי חיים טובים במשך השנתיים שהייתי באוניברסיטה, והייתי בשלב שהרגשתי צורך לעשות משהו לעצמי", הוא נזכר בהתנגדויות שלו לרעיון.
מה היו השיקולים בעד?
"החברה נראתה מאוד מעניינת. היא עסקה בתחומים שבהם עסקתי כל החיים - תוכן וטכנולוגיה - והיה ברור שזו חברה שנמצאת בצומת דינמי ויש לה סיכויים לצמוח. הרגשתי שיהיה לי כיף ומעניין, ושזה יכול להצליח. גם השיחות עם בעלי השליטה בחברה היו קונסטרוקטיביות. זה גם כן משהו שאתה מכניס למשוואה.
"תוכן ואינטרנט היו מה שעשיתי באופן אינטנסיבי בכל עשר השנים לפני שהגעתי, בבריטניקה ובמט"ח. תחשבי על בריטניקה, שעשתה סכומי עתק מלמכור פרינטים ואחר כך תקליטורים, ופתאום היא צריכה להיכנס למודל שבו את אותו תוכן בדיוק היא צריכה לתת חינם. ובאמת, הבריטניקה שפגשתי הייתה בקניבליזציה מוחלטת. השלב הראשון, אגב, היה להביא אותה לתשלום, וזה מה שהציל אותה. מהבחינה הזאת, החיים בוואלה יותר קלים. אין לך את העול של מודלים עסקיים קודמים".
גוגל חינכה את השוק
בוא נלך שנה לאחור. גוגל מודיעה על כניסה לישראל, כל האתרים נכנסים לכוננות ספיגה. איך אתה מסכם היום את ההשפעה של כניסת גוגל ישראל על האתרים בארץ, אם בכלל?
"גם אחרי שנה, גוגל כבשה לעצמה נתח שוק משמעותי בתחום החיפוש ובתחום של המוניטיזציה (תרגום לרווחים, מ' כ') של החיפוש. גם בנושאי רייטינג וטראפיק, אין ספק שגוגל מהווה יריב משמעותי לוואלה. זה מתחרה שנמצא על מסך הראדאר שלנו, אנחנו בהחלט מסתכלים עליו ומנסים לחזק את היכולות שלנו מול היכולות שלו. אני חושב שבמיוחד בישראל, לאור היתרונות שיש לוואלה במיצוב שלה בשוק ובהיבטים מקומיים של עברית וכדומה, וואלה יכולה לזכות בנתח שוק משמעותי בתחום של החיפוש והמוניטיזציה שלו.
"בצד החיובי, גוגל בנה את שוק מנועי החיפוש ופיתח אותו. משוק של כמה מיליוני דולרים, הוא נמצא להערכתי בסביבות 15 מיליוני דולרים, רובם אצל גוגל. גוגל חינך את השוק. זה ז'אנר שונה של פרסום, הוא יותר מורכב, ואני חושב שהמפרסמים ישמחו שיש עוד שחקן משמעותי בשוק הזה. אני, אגב, לא שולל אפשרות בעתיד של שיתוף פעולה עם גוגל".
זה חדש.
"כשלמדתי רפואה, אמר לי אחד הפרופסורים משפט בצרפתית: ברפואה ובאהבה אין תמיד ואין אף פעם. כך זה גם בעסקים: אין תמיד ואין אף פעם. הכול אפשרי".
אחת הטענות נגד וואלה הייתה שהיא לא ממציאה שום דבר, אלא מחקה. אם פעם מודל החיקוי היה יאהו, היום נדמה שהיא רוצה להיות גוגל.
"אני לא בביזנס של מקוריות, אני בביזנס של הכנסות ורווחים. כל עוד אני מצליח ומחקה טוב, זה בסדר ואין לי עם זה בעיה. אני מציע גם לאחרים לחקות אותנו ולהצליח. אין לי שום בעיה עם החיקוי. המודל של וואלה הוא מודל של פורטל כללי, היא לא המציאה אותו. בכלל, אין מותגים גדולים ישראליים באינטרנט ברמה השיווקית. החברות הישראליות מצליחות טכנולוגית, אבל המותגים אמריקאיים. זו תופעה עולמית. וואלה היא פורטל כללי. היא מסתכלת, היא עושה חיקויים, ולדעתי היא צריכה לעשות אותם בטיימינג נכון".
אז זו אסטרטגיה?
"כן. אבל לגבי החלק השני של השאלה - האם וואלה באה לחקות את גוגל - אני לא חושב כך. אם יש מישהו שמחקה את האחר, זו גוגל שמנסה לחקות פורטלים כלליים. היא יצאה ממודל אחד מנצח - המודל של החיפוש ושל המודעות תלויות החיפוש. היא מנסה להגיד שוואלה ניוז מנסה לחקות את גוגל ניוז. אני חושב שזה להפך. וואלה באה עם אסטרטגיה שלפיה היא נותנת תוכן חדשותי, והיא לא נותנת אותו רק בתוצאות חיפוש. אצלנו החדשות זה בערך שליש מהטראפיק. על גוגל אומרים שהיא לא יודעת לאן היא הולכת".
אז למה לצפות מוואלה sphere, הרשת החברתית שאתם מתכננים?
"האם זה יהיה דומה לדברים כמו יוטיוב ומייספייס? התשובה היא כן. האם יהיה פה ז'אנר חדש לגמרי? לא. תסתכלי על אפל הגדולה, שהחוכמה שלה הייתה לקחת דברים שאחרים עשו, ולעשות אותם קצת יותר סקסיים וידידותיים למשתמש".
וואלה התמהמהה בכניסה לתוכן גולשים?
"חד-משמעית כן: תוכן גולשים היה מנוע צמיחה ב-2006. אני חושב שיש פה איחור, אבל אני לא חושב שאנחנו לא יכולים להתגבר עליו. בסך-הכול הרייטינג של וואלה צומח, אבל אני חושב שזה דבר שכבר צריך היה לקרות, הווב 2.0, ובמיוחד תוכן הגולשים".
אתם וגם Ynet מתנגדים למכרז למדידת רייטינג. מה יש לכם להסתיר?
"העיקרון שלי הוא שהאינטרס של וואלה הוא להגיע לשקיפות מול הלקוחות שלה - המפרסמים. כשהגעתי לפה גם אני שאלתי את השאלה שלך - למה אנחנו מתנגדים. יש לי כמה תשובות: קודם כול, אף אחד מהמפרסמים אצלנו לא טיפש, ואף אחד לא היה ממשיך לפרסם ברצף בוואלה, אם לא היו לו תוצאות מאוד טובות.
"גם זה שמישהו עושה מכרז עדיין לא אומר שזו המדידה האמיתית. יכול להיות שבאפיון ייפלו טעויות, יכול להיות שחלק מהמידע העסקי שלנו ייצא החוצה. אני רק לא רוצה לעבור ממערכת אחת שבה אומרים שאין שקיפות, למצב שבו אני נמצא בידיים של מישהו אחר שפוגע ב-core business שלי, ואני גם לא יכול להיות בטוח שגם שם אין אינטרסים. אחרי שאני אבדוק את זה, ואהיה משוכנע - אשקול בצורה רצינית".
מהם יעדי הצמיחה שאתה מציב לשנים הקרובות?
"בגדול, אנחנו רואים המשך צמיחה יפה, לפחות שנה-שנתיים קדימה".
מה יהיו מנועי הצמיחה?
"אנחנו שומעים מהמפרסמים שיש הגדלה בתקציבים שיופנו לאונליין, ואנחנו מקווים ליהנות מהמגמה הזאת. חלק מזה, אנחנו מקווים, ילך לתחומים שלא היינו בהם, כגון פרסום מבוסס-חיפוש, ואנחנו שומעים על 'שיפט' של חלק מהתקציבים לתוך השוק הזה. לצד זה, אנחנו עדיין רואים המשך כוונות להפנות עוד תקציבים לבאנרים.
"עוד תחום שאנחנו חושבים שיתחיל השנה ויתפתח ב-2008 וב-2009 הוא פרסום וידאו. זה בפירוש מנוע צמיחה. וידאו הוא מומנטום חזק באינטרנט, ווואלה תיכנס אליו משמעותית השנה. אנחנו שוקדים על אגרגציה (ליקוט) של תוכני וידאו מגופים מקצועיים, לצד וידאו שאנחנו מפיקים אצלנו.
"תוכן סלולרי - גם זה תחום שוואלה די השאירה לאחרים. גודל השוק שרלבנטי לה נע סביב 150-200 מיליון שקל בשנה, ומה שהיא עשתה שם זה סכומים זניחים. זה דבר שקל לנו להיכנס אליו, ואנחנו הולכים לעשות את זה באגרסיביות מול כל המפעילים. יש לנו סדרה של הפקות מיוחדות, שישולבו בתוך הפלטפורמות - גם באתר וגם בסלולר".
לא רעידת אדמה
השבוע הודיע ארז פילוסוף, ממייסדי וואלה והאיש המזוהה עימה ביותר, על פרישתו מתפקיד המשנה למנכ"ל. הוא הודיע שיפנה לעסקים פרטיים בחו"ל, ויישאר כיועץ למנכ"ל במשרה חלקית. למשמע החדשות, פצחו חלק מהמתחרים בצהלולי שמחה. "אני פותח בקבוק שמפניה", אמר בכיר באתר מתחרה, "ארז זה וואלה. בלעדיו וואלה היא עדר בלי רועה".
ישועה המאופק לא שמצליח לא להתעצבן: "אני מאחל לכל הכבשים ליהנות מהשמפניה. אם האסטרטגיה הכי טובה שלהם זה שמשהו לא טוב יקרה בוואלה, אני מרוצה. זו בפירוש לא רעידת אדמה. החברה חזקה מאוד, יש לה צוות חזק וגם יש המשך שיתוף פעולה עם ארז. אנחנו בעיצומם של תהליכים שלדעתי רק יגדילו את התפוקה של הפיתוח, ולא יורידו. כולם נהנים פה מכל העולמות. זה חלק מהחיים. ארז 12 שנים פה, ומגיע שלב של עייפות. עשינו מאמצים כדי לשמור אותו מחובר לחברה, הוא נשאר על הפיי-רול. כל ההסדר נעשה בידידות מלאה. אני שמח שנמצאה דרך שארז ממשיך להיות מעורב ולא יוצא מהחברה".
הוא המייסד האחרון שנשאר בחברה. עם פרישתו, וואלה לא מאבדת משהו מהנשמה?
"התופעה שהמייסדים עוזבים חברות היא שכיחה, מה גם שזו לא פרידה מתוחה. בוודאי שיש שינוי, אבל לא מעבר לזה. אני לא חושב שהנשמה הולכת. יש בחברה מספיק כוחות שיעשו מה שצריך לעשות. עבדתי אישית עם ארז, בגיבוי הדירקטוריון, כדי למצוא מודל שמאפשר למישהו שקצת מתעייף ליהנות מאותו עולם של עסקים פרטיים, ובו זמנית להמשיך להישאר מחובר לוואלה. הכל נבנה כך שלא יהיו שום קונפליקטים ברמה העסקית, אלא להיפך - פלטפורמה להמשך עבודה משותפת".
בוא נדבר על בעלי המניות. בזק בינלאומי, שמחזיקה את רוב המניות, וקבוצת הארץ שאיתה יש לכם הסכם תוכן. זה לא סוד שחוסר ההתאמה בין שתיהן הביא לניסיונות לפרק את השותפות. אתה מרגיש בתווך?
"ברור שאלה חברות שונות שיש להן אינטרסים שונים. אני מחפש מהדירקטוריון ערך מוסף, ובינתיים מקבל את זה. גם אני קראתי בעיתון שזה קונה או שזה קונה - אני לא מעורב בזה ביומיום. אני שומע דברים, ואת מעט הדברים שאני שומע לא אגיד לך. הפוקוס שלי כמנכ"ל הוא וואלה. לא חשתי שהדיונים לא היו ענייניים, או שאני לא מצליח להעביר את האג'נדה של וואלה. אם לא אצליח להעביר את האג'נדה, תהיה לי בעיה. אבל אל תשכחי שאני פה רק שלושה חודשים, אולי תהיה לי הזדמנות ליהנות מזה" (צוחק).
אילן ישראלי, המנכ"ל הקודם, אמר לפני חצי שנה ל-G שוואלה יכול להסתדר בלי התוכן של הארץ. גם אתה חושב כך?
"כן. אנחנו לא תלויים בתוכן של גוף אחד. אני, כמנכ"ל, מקפיד לראות כמה מהתוכן בא מאיתנו, כמה בא מספקים חיצוניים, ואנחנו צריכים לראות שאנחנו לא תלויים בגורם אחד. בהקשר הזה האמירה שלו נכונה. וואלה מגדילה בהדרגה את הייצור של תוכן עצמאי, גם בווידאו. ברור שהיא לא יכולה להיות במצב שפתאום לא יהיו לה חדשות, שאם מחר לוקחים לי תוכן - מושכים לי שטיח מתחת לרגליים. יכול להיות, למשל, שבעקבות הסכם נענע וערוץ 10 שיתוף הפעולה איתנו לא יימשך, אז אני יכול להסתדר בלי התכנים של חדשות 10. אנחנו במגעים עם גורמים שונים".
מה אתה חושב על אסטרטגיית האינטרנט של זכייני הטלוויזיה?
"ה-eye balls (צופים בפועל) בורחים למקומות אחרים, תקציבי הפרסום גם כן בורחים. הם רואים את המגמות, וברור שהם רוצים להיכנס. אני חושב שקשת עושים עבודה לא רעה, אבל זה משהו שיצטרכו למדוד לטווח היותר ארוך - אם הם יוצרים טראפיק ו-Stickyness (זמן ההישארות באתר, מ' כ'), ולא נכנסים ומיד יוצאים. זה לא פשוט.
"אני מאמין שיהיו מיזוגים בין פורטלים לערוצי טלוויזיה, כמו ערוץ 10 ונענע, אבל חלק רוצים ללמוד לבד. היינו במגעים עם רשת, והצענו מודלים ללא בלעדיות. אני מבחין שכל אחד רוצה לבצר לעצמו הסכמים של בלעדיות; כל אלה שעושים את ההסכמים האלה ונרגעים מהבלעדיות יגלו שהם נמצאים בתוך איזה מקום שהם גידרו לעצמם, שהוא לא נכון מבחינתם. לכן, למרות כל הפיתויים, אנחנו לא נכנסים".
גם עם קשת דיברתם?
"לא. אני מאוד אשמח לפגוש את אבי ניר, שמעתי שהוא בן אדם מבריק ושאפשר ללמוד ממנו הרבה". "