מכתב למאוכזב שינוי

אתה חושב שהימצאות החרדים מחוץ לשלטון כבר בטוחה? תחשוב שוב. לאריאל שרון אין שום בעיה לעשות איתם קואליציה

תרשה לי לומר לך, אדוני המאוכזב, שאכזבתך מוכיחה לא רק שאתה קצר זיכרון, אלא גם כפוי טובה. הנימוק המקובל ביותר שלך בשביל לא להצביע עבור שינוי הוא ש"אי אפשר להיות בנוי על מסר אחד של שנאה לחרדים, מפלגה צריך שיהיו לה עוד מסרים". באמת? האם זה תמיד נכון שמפלגה לא צריכה להיות בנויה על מסר אחד?

אתה, אדוני המאוכזב, כבר שכחת מה היה לפני הבחירות הקודמות. המפלגות החרדיות למעשה שלטו במדינה, לא רק בתקציב שלה אלא גם בדרכה המדינית. אתה חשבת אז, ובצדק, שהשתתפות החרדים בשלטון היא הבעיה הגדולה ביותר של המדינה. שינוי באה עם המסר של סילוק החרדים מהשלטון. מסר נוקב, ברור, בלי אם ואבל. זו המטרה. תצביע בשבילנו כדי שנוכל להשיג את המטרה הזאת. ואתה נענית. הצבעת בשביל המפלגה שבאה עם המסר האחד והיחיד הזה. ובזכות הצבעתך קיבלה שינוי כוח שאיפשר לה לסלק את החרדים מהשלטון, הישג שהוא היסטורי בכל קנה מידה.

עכשיו תאר לעצמם ששינוי היתה באה אליך עם מסרים נוספים. נגיד שהיא היתה בעד הורדת התנחלויות. או נגד. לא משנה. במקרה כזה, אם היתה לך בעיה עם אחד המסרים הנוספים, אולי לא היית מצביע לשינוי. ואז גם המטרה העיקרית של סילוק החרדים היתה נכשלת, ובמשך כל השנים האחרונות היינו חיים עם ש"ס על כל המשמעויות הנובעות מכך. כלומר: לפעמים, כדי להשיג מטרה לאומית חשובה ביותר, צריך לבוא עם מסר אחד ברור, כי אם יש מסרים נוספים - הם מחלישים את המטרה העיקרית.

זה בדיוק מה שעשתה שינוי. אז עכשיו אתה אומר לסוקרים שלא תצביע בשבילה. למה? - כי היא קיימה את ההבטחה שנתנה לך וסילקה את החרדים. ההצלחה הזאת הפכה להיות הכישלון של שינוי - בגללך. במקום לומר: איזה יופי, סוף סוף מפלגה שמבטיחה ומקיימת - אתה מעניש אותה על כך. היא נשארה בלי מסר, כי הגשימה אותו. כפי שהבטיחה לך.

אוי, כמה שאתה טועה. אתה חושב שהימצאות החרדים מחוץ לשלטון כבר בטוחה? תחשוב שוב. לאריאל שרון אין שום בעיה לעשות איתם קואליציה, ועמיר פרץ כבר מסיים ישיבות מפלגתיות בתפילות. בלי שינוי אתה תמצא את עצמך שוב מקונן בלילות שבת על "המפלגות החרדיות המושחתות". שוב תייחל שתקום מפלגה ש"תעשה משהו" נגדם. אז לפני שאתה מחליט סופית, אדוני המאוכזב, תנסה להיזכר מה היה כאן לפני שינוי.