זכות הציבור לתבוע

סוף סוף, לאחר ימים רבים, ולאחר שבית המשפט העליון כמעט "עיקם את ידו" של המחוקק, נולד בישראל חוק תובענות ייצוגיות. חוק זה מכנס תחת כנפיו את כל ההסדרים הרלבנטיים, ומסדיר את מוסד התובענות הייצוגיות בישראל. לצד הברכות, הנשמעות מפיהם של רבים, לא נקי החוק מביקורת. ניתן לשער (ולקוות), שככל חוק משמעותי וחשוב, גם חוק זה לא יקפא על שמריו, ומעת לעת יוכנסו בו תיקונים, שהמציאות וה"שטח" יחייבו את הכנסתם בו.

מוסד התובענות הייצוגיות לא נולד עתה. החוק החדש אינו יוצר אותו, יש מאין. בשנים האחרונות הלכו והתרבו התובענות הייצוגיות, שהוגשו לבתי המשפט בישראל. אלא שעד כה לא הוסדר הנושא תחת כנפיו של חוק אחד. עד כה היו אלה חוקים ספורדיים, שכללו הוראות בנוגע לאפשרות הגשתן של תובענות ייצוגיות בעניינים, שבהם עוסקים אותם החוקים. ההסדרים האלה לא היו מספקים, והם "זעקו" להסדר כולל וממצה.

והייתה גם הוראת תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי. אף כי מדובר בהוראה פרוצדוראלית, הרי בהעדר הסדר כללי וממצה, שירחיב את מגוון העניינים והעילות, שבגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, עטו עליה התובעים הייצוגיים (וגם בתי המשפט) כמוצאי שלל רב. הם ביססו עליה את סמכותו של בית המשפט לדון בתובענות ייצוגיות, שלא נמצא להן הסדר בחוק ספציפי כלשהו. עם חלוף הזמן, ועם התרבות תובענות הסרק, שהוגשו בהתבסס על אותה התקנה, הלכה "התלהבותם" של בתי המשפט מעשיית שימוש בתקנה זו ושככה, עד שבית המשפט העליון שם לכך סוף בפסק דינו בפרשת א.ש.ת. בדיון הנוסף, שהתקיים באותו עניין, קרא בית המשפט העליון למחוקק לסיים במהרה את הליכי חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, והזהיר כי אם לא כך יקרה, הוא ישוב וישקול את הלכת א.ש.ת.

המחוקק אכן קרא את הכתובת שעל הקיר, וזירז את השלמת הליכי חקיקת החוק. זירז כל כך, עד שעלה בידו להשלימם כבר שעה שהבחירות לכנסת עמדו בפתח, וכשחברי הכנסת עסוקים בענייני הבחירות יותר מאשר בענייני חקיקה.

אף כי החוק הוא יציר כפיו של המחוקק הישראלי - כנסת ישראל - שלא כל החברים בה הם משפטנים, הרי בסופו של דבר, הוא נוסח על-ידי משפטנים, דבר המתבטא בשפתו ובמונחים, בהם נעשה בו שימוש. ובכל זאת, החוק לא נועד רק למשפטנים. גם האזרח הקטן, שאינו משפטן, זכאי וצריך לדעת היטב את שנקבע בו ולהכיר את מוסד התובענות הייצוגיות, שנועד, בראש ובראשונה, עבורו.

* מהי תובענה ייצוגית?

תובענה ייצוגית היא תובענה, המוגשת על-ידי תובע אחד, או על-ידי מספר מצומצם של תובעים, ושלמרות זאת "מיוצגים" בה, על-ידי התובע, גם גורמים נוספים (בני אדם, חברות וכו'), המכונים "הקבוצה", אשר לא ייפו את כוחו לייצגם, אך אשר באותה התובענה מתעוררות שאלות מהותיות, של עובדה או משפט, המשותפות לכולם.

כך, למשל, כאשר מנוי של מפעיל סלולרי כלשהו מגלה, שאותו מפעיל נוהג לחייב את מנוייו בסכומי כסף, שהוא אינו רשאי לחייבם בהם, רשאי אותו מנוי להגיש נגד המפעיל תובענה ייצוגית, בה הוא יתבע מהמפעיל להשיב לו, ולכל המנויים, שחויבו כאמור, את סכומי הכסף, שנגבו שלא כדין, ולחדול מביצוע חיובים אלה גם לעתיד לבוא. לשם כך לא צריכים מיליוני המנויים האחרים לחתום על ייפוי-כוח, בו הם ייפו את כוחו של התובע לייצגם בתובענה הייצוגית.

* האם כל אחד רשאי להגיש תובענה ייצוגית?

לא. תובענה ייצוגית אפשר שתהיה מוגשת רק על-ידי מי שיש לו עילת תביעה נגד הנתבע (כאמור, עילה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי ה"קבוצה"). כך, בדוגמא שלמעלה, מי שאינו מנוי של אותו מפעיל סלולרי, אך שגילה שמפעיל זה מחייב שלא כדין את מנוייו, לא יוכל להגיש את התובענה הייצוגית בשם מנויי מפעיל זה. עוד רשאים להגיש תובענה ייצוגית רשות ציבורית או ארגון, שעיסוקם ומטרותיהם קשורים קשר הדוק לנושא התובענה הייצוגית.

* התחומים והעילות, שבגינם ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית היו מוגבלים ומצומצמים. האם מצב זה השתנה עתה?

בהחלט. טרם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, ומאחר שבית המשפט העליון קבע, שהוראת תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי - אשר עד אז שימשה "מקור סמכות סל" להגשת תובענות ייצוגיות - אינה מקימה עוד סמכות לבית המשפט לדון בתובענות ייצוגיות, ניתן היה להגיש תובענות שכאלה רק מכוח חוקים בודדים ובעילות מצומצמות בלבד. החוק החדש מרחיב מאוד את מעגל התובענות הייצוגיות.

עתה יוכלו לקוחות להגיש תובענות ייצוגיות נגד מי שמכר להם נכס או נתן להם שירות במהלך עסקו (כולל יצרן) ואפילו נגד מי שעוסק במכירת נכסים או במתן שירותים, גם אם לבסוף לא נכרתה ביניהם עסקה, וזאת בגין כל עילה הקשורה ביחסיהם (משך תקופה ארוכה, לפני חקיקת החוק, הוגבלה אפשרותם של הלקוחות-הצרכנים להגיש תובענה ייצוגית רק בגין הטעיה בשלב שלפני כריתת העסקה. לפני זמן לא רב היא הורחבה גם לשלב שלאחר כריתת העסקה. החוק החדש מרחיב עתה מאוד את אפשרויות הגשת תובענה ייצוגית של לקוחות-צרכנים).

עוד תובענות ייצוגיות, שמאפשר החוק החדש להגיש, הן תביעות נגד תאגיד בנקאי, מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לכל עניין, שבינם לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

נושא בעייתי, שהפסיקה בנוגע אליו לא הייתה אחידה, ואשר הצורך בהסדרתו קם גם כתוצאה מהלכת א.ש.ת., הוא נושא התביעות נגד המדינה ורשויותיה. על-פי החוק החדש, ניתן עתה להגיש תביעה נגד רשות, להשבת סכומים, שגבתה שלא כדין, כמס, כאגרה, או כתשלום חובה אחר.

גם מקומו של בית הדין לעבודה לא נפקד מן החוק החדש. מכוחו ניתן עתה להגיש תביעות בעילות, אשר לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בהן, ושעניינן ביחסי עובד ומעביד, במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו וכו'. ועוד: תובענות בין קופות גמל לבין חברים או מעבידים, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד, ותביעות עובדים של קבלן כוח אדם לתשלום שכר מינימום.

החוק החדש מונה עילות נוספות, שבגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, ושבגין רובן ניתן היה להגיש תובענות ייצוגיות גם קודם לחקיקתו: עילה לפי חוק ההגבלים העסקיים, עילה, הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידות המקנות זכות בקרן נאמנות או תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד מי שגורם או עומד לגרום מפגע סביבתי.

החוק דואג גם לשוויון ומגן על המוגבלים ועל המשתייכים למיעוט כלשהו בחברה הישראלית. גם אלה,יוכלו להגיש תובענה ייצוגית נגד מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, ושהפלה אותם לרעה, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות. כן ניתן להגיש תביעה בעילות של הפליה בעבודה, אי-תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד, הפלייה בין עובדים או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, פגיעה בזכותו של אדם בעל מוגבלות לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, ופגיעות נוספות בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לקיום חיי השגרה שלהם תוך שוויון, כבוד, עצמאות ובטחון.

* תובענה ייצוגית נגד רשויות המדינה?! אבל שמענו שהדבר אינו אפשרי.

רבים וטובים אכן התחבטו בשאלה אם נכון לאפשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המדינה ונגד רשויותיה. שהרי חשיבותו של מוסד התובענות הייצוגיות הוא בכך, שהוא תורם לשמירה על זכויותיו של הציבור ולפיקוח על שמירתן, וזאת באמצעות "אכיפה פרטית". אלא שהמדינה ורשויותיה משרתות, למעשה, את הציבור, ופעילותן ממומנת על-ידי כספים, הנגבים מן הציבור.

כך, ככל שבמסגרת תובענה ייצוגית תחויב המדינה לשלם "לציבור" סכום כסף נכבד (עשרות ומאות מיליוני שקלים), ימומן תשלום נכבד זה על-ידי הציבור עצמו. אפשר שלשם כך תגדיל המדינה, ויגדילו הרשויות, את שיעורי המס, שייגבו מן הציבור, או שהן תמצאנה דרכים אחרות לגבות מן הציבור את סכומי הכסף, שבתשלומם הן תחויבנה במסגרת התובענה הייצוגית. לפיכך, ולאור זאת שמטרתו העיקרית של חוק התובענות הייצוגיות היא ציבורית ביסודה, היה על המחוקק לתור אחר איזונים ראויים בין אינטרסים מתנגשים של הציבור. לאפשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המדינה ורשויותיה, מחד גיסא, אך למנוע מצב, שבו אפשרות זו תזיק לציבור יותר מאשר היא תועיל לו, מאידך גיסא.

במסגרת האיזונים, הוגדרו במדויק עילות התביעה האפשריות והוצרה קשת האפשרויות להגשת תובענה ייצוגית נגד המדינה ורשויותיה. כמו כן, נקבעו בחוק הוראות מיוחדות לתובענות ייצוגיות נגד המדינה ורשויותיה. הגשתה, נגד רשות, של תובענה ייצוגית להשבת סכומים שהיא גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה וכו', למשל, לא תאושר במקרה שהרשות-הנתבעת הודיעה, לאחר פתיחת ההליך הייצוגי, כי היא תחדל מהגבייה, שבגינה נפתח ההליך, ואם הוכח לבית המשפט, כי הרשות אכן חדלה מהגבייה בתוך 3 חודשים מפתיחת ההליך הייצוגי.

כמו כן, תובענה נגד המדינה ורשויותיה לא תאושר כייצוגית אם בית המשפט ישוכנע, כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור. במסגרת האיזונים האמורים, מקצר החוק החדש, למעשה, את תקופת ההתיישנות של תובענה ייצוגית להשבה נגד רשות: במסגרת תובענה ייצוגית, לא יוכל בית המשפט לחייב את הרשות להשיב לציבור אלא סכומי כסף, שנגבו ממנו, שלא כדין, במהלך השנתיים האחרונות, שלפני פתיחת ההליך הייצוגי.

ועוד, במסגרת האיזונים הדרושים, על-פי החוק החדש, במקרה שבית המשפט פוסק לטובת הקבוצה המיוצגת (הציבור) בתובענה ייצוגית, שהוגשה נגד המדינה או רשות מרשויותיה, הרי בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלומם, הוא רשאי להתחשב גם בנזק, העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, לנתבע (המדינה או רשויותיה), לציבור הנזקק לשירותי הנתבע, או לציבור בכללותו, לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור".

* אז פשוט מגישים לבית המשפט תובענה ייצוגית והוא מברר אותה?

לא. הדבר אינו פשוט כל כך. דרכו של מי שסבור, שבידיו עילה טובה לתובענה ייצוגית, אינה פשוטה ואינה קצרה. עם זאת, המדובר בדרך, שהיא הכרחית על-מנת לאפשר לבית המשפט לסנן את התובענות הייצוגיות, ולברר לגופן אך את אלה, שנראה שעומדות על אדמה מוצקה. אחד הטעמים ל"סינון" זה נעוץ בעובדה, שלצד החשיבות הציבורית הרבה, הנודעת להגשת תובענות ייצוגיות, עומד גם האינטרס של הנתבעים הפוטנציאליים. ללא קשר לשאלה עד כמה מבוססת ומוצדקת תובענה ייצוגית זו או אחרת, על-מנת להתגונן בפניה ולהדפה נזקקים הנתבעים להשקיע משאבים משמעתיים מאוד, כספיים ואחרים.

כמו כן, עצם הפרסום ברבים אודות הנקיטה בהליך ייצוגי, גורמת לפגיעה בשמם הטוב של הנתבעים (בדרך כלל חברות גדולות ומכובדות). אלה זכאים לכך, שלא ייווצר מצב, שאנשים וגופים, המבקשים להתעשר בקלות, יגישו נגדם תובעות ייצוגיות חסרות בסיס, רק על-מנת שברצותם להסיר מעל ראשיהם את הפגיעה בשם הטוב ואת הצורך להשקיע משאבים רבים כל כך בהדיפתן, הם ישלמו להם, בפשרה, סכום כסף (גם אפשרות זו נצפתה על-ידי החוק ונחסמה במידה מסוימת).

לפיכך, על מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית, להגיש לבית המשפט את התביעה האישית שלו (בדרך כלל תביעה לסכום נמוך של כסף), ועמה בקשה לאישור התובענה הייצוגית. רק אם הבקשה לאישור התובענה הייצוגית תתקבל על-ידי בית המשפט, תתברר התובענה הייצוגית לגופה.

* לאיזה בית משפט יש להגיש את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית?

בקשה שאינה נגד המדינה או רשות מרשויותיה תוגש לבית המשפט, אשר לו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית, אם תאושר. לצורך כך, רואים את סכום התובענה הייצוגית כסכום המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה, שבשמה מוגשת הבקשה לאישור. בקשה לאישור נגד רשות, בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים.

* מתי יקבל בית המשפט את הבקשה ויאשר את התובענה כייצוגית?

החוק קובע קריטריונים ברורים לאישור תובענה ייצוגית: על התובענה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובית המשפט צריך לסבור, שיש אפשרות סבירה, שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; עוד: בנסיבות העניין, תובענה ייצוגית תהיה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; ואחרון: קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום-לב. המדובר בקריטריונים, אשר אוספים תחת כנפיהם גם את שאלת התאמתם של מגיש הבקשה ובאי-כוחו לנהל את ההליך הייצוגי. כך, למשל, בקשתו של מי שרכש נייר ערך מסוים רק על-מנת שתהא בידו עילת תביעה בגין אותו נייר ערך, ייחשב כתובע חסר תום-לב, ובקשתו להגיש תובענה ייצוגית לא תאושר.

* כיצד ינהג בית המשפט כאשר הוגשו מספר בקשות לתובענה ייצוגית, שהשאלות בהן דומות?

אחד מחידושיו של החוק החדש הוא "פנקס תובענות ייצוגיות", שינוהל, החל ממועד כלשהו במהלך השנה הקרובה, על-ידי מנהל בתי המשפט. בפנקס זה יירשמו הודעות בדבר הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, בדבר אישור תובענות ייצוגיות, או בדבר דחייה של בקשות לאישור, בדבר הגשת הסדרי פשרה לאישורו של בית המשפט וכו'. הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט. על כל מי שמגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבדוק בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או של משפט, המתעוררות בה, זהות או דומות בעיקרן לאלה, המתעוררות בבקשתו-שלו. אם מצא כי בפנקס רשומה כזו, יציין בבקשתו את פרטיה.

אם מתברר לבית המשפט, כי תלויה ועומדת כבר בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בה מתעוררות שאלות משותפות של עובדה או של משפט, הזהות או דומות לאלה המתעוררות בבקשה, שהוגשה לו עתה, ושהקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה זהה או דומה בעיקרה לזו שבבקשה הקודמת, הוא יורה על העברת הדיון בבקשה החדשה לאותו בית משפט ולאותו מותב, לפניו מתבררת הבקשה הקודמת. או אז, יהא בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בשתי הבקשות, או על מחיקת אחת הבקשות, ואף על צירוף או החלפה של המבקש או של בא הכוח המייצג, והכול כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.

אף כי הדבר לא נקבע, במפורש, בחוק, הרי בתי המשפט כבר קבעו בעבר, כי שאלת "זריזותו" של המבקש הראשון בהגשת הבקשה לאישור אינה מהווה שיקול מכריע, ובית המשפט יעדיף תמיד את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר במסגרתה ייוצג וינוהל עניינה של הקבוצה טוב יותר.

* לפעמים עלול ניהולה של תובענה ייצוגית לפגוע ביציבותו הכלכלית של הנתבע. האם אין לכך משמעות?

על-פי החוק החדש, בית המשפט, הדן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד גוף, המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, רשאי להביא בחשבון שיקוליו את העובדה, שעצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור, הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור.

* האם כל חברי "הקבוצה", שעליהם חלה התובענה הייצוגית, חייבים להשתייך לקבוצה ולא יכולים לפרוש ממנה?

למעט במקרים חריגים, מרגע שבית המשפט מאשר תובענה כייצוגית, רואים את כל מי שנמנה עם הקבוצה, שבית המשפט הגדיר בהחלטתו לאשרה כייצוגית, כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההחלטה (או בתוך מועד ארוך יותר, שקבע בית המשפט) הוא הודיע לבית המשפט אודות רצונו שלא להיכלל בקבוצה. מי שהודיע, כאמור, על חוסר רצונו להיכלל בקבוצה, לא יזכה לסעד, שייפסק על-ידי בית המשפט, פסק הדין בתובענה הייצוגית לא יהווה "מעשה בית דין" לגביו, והוא יהיה רשאי להגיש תביעה נפרדת, בגין אותה עילה.

* נודע לי שבית המשפט אישר תובענה כייצוגית ושאני נמנה עם חברי ה"קבוצה" - האם אהיה רשאי להשתתף בדיונים?

בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה, שבשמה מנוהלת תובענה ייצוגית, וכן לרשות ציבורית, הפועלת לקידום מטרה ציבורית, בקשר לעניין, שבו עוסקת התובענה הייצוגית, או לארגון הפועל לקידום מטרה כאמור, ושאינם התובע המייצג, להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית. בית המשפט רשאי להתיר השתתפות, כאמור, גם לשם הגנה על עניינו של אותו חבר בקבוצה.

* האם מי שהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, רשאי לחזור בו מהבקשה?

מרגע שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא יוכל המבקש לחזור בו ממנה, אלא לאחר קבלת אישור בית המשפט לכך. אחד הטעמים לכך נעוץ בחשש, שלפיו הנתבע יפנה אל מגיש הבקשה ויציע לו "הצעות מפתות" על-מנת לגרום לו למשוך את בקשתו ולהסיר מעל הנתבע את הסכנה שבהליך הייצוגי, בו הוא החל.

במקרה כזה עלול מגיש הבקשה "להתפתות" ולהפקיר את עניינם של יתר חברי הקבוצה, אשר לא יזכו להגנה על זכויותיהם, אשר לשמה הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. חשש זה הוביל את המחוקק לקבוע עוד, כי מבקש, תובע מייצג ובא-כוחו לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר, בקשר להסתלקותם מן התובענה הייצוגית, אלא באישור בית המשפט.

* מה תוצאת הסתלקותו של תובע מייצג מן התובענה?

הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא-כוחו מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא-כוח אחר, לפי העניין. בית המשפט רשאי לקבוע, כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא-כוח במקומם, ואם לא יימצא אחר, שיהא מעוניין ושיתאים לכך, תימחק הבקשה או התובענה, לפי העניין.

* כיצד יחולק הפיצוי הכספי, שבית המשפט יורה על תשלומו, בין חברי הקבוצה?

ככל שלא יהיה בכך כדי להכביד, במידה העולה על הנדרש, על חברי הקבוצה או על בעלי הדין, במסגרת החלטתו על מתן פיצוי כספי, רשאי בית המשפט להורות על תשלום פיצוי כספי בשיעור ובאופן שייקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה, שהוכחה זכאותו לפיצוי. בית המשפט רשאי להורות, כי על כל חבר בקבוצה להוכיח את זכאותו לפיצוי כספי. עוד הוא רשאי להורות על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל, ועל אופן חישוב חלקו של כל חבר בקבוצה, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק.

* האם גם תובענה ייצוגית, כמו כל תביעה, ניתן לסיים בהסכם פשרה?

לא. הסכם ליישוב הסכסוך, שבעניינו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא ייעשה אלא באישור בית המשפט, ולאחר פרוצדורה מסובכת-משהו. לבקשתם לאישור הסדר הפשרה על באי-כוחם של הצדדים לצרף תצהירים, בהם הם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים, הנוגעים להסדר הפשרה. לאחר מכן, אם בית המשפט לא יראה טעם לדחות את הבקשה על הסף, תתפרסם מודעה בדבר הגשת הבקשה, והיא תישלח גם אל היועץ המשפטי לממשלה ולבעלי תפקידים נוספים.

או אז יהיו אדם, הנמנה עם הקבוצה, רשות ציבורית, הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין, שבו עוסקת התובענה הייצוגית וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש התנגדות מנומקת להסדר הפשרה. אזי יהיה התובע המייצג רשאי להגיש תגובה להתנגדות. לאחר כל אלה, לא יאשר בית המשפט הסדר פשרה, אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

בכל מקרה לא יאשר בית המשפט הסדר פשרה, אלא לאחר שקיבל חוות-דעת מאדם, שמינה לכך, שהוא בעל מומחיות בתחום, שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בית המשפט רשאי לוותר על חוות-דעת שכזו אם סבר, שאינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו).

* האם התובע המייצג יזכה באותו סעד ובאותו סכום פיצוי, לו יזכו שאר חברי הקבוצה?

לא ולא. במסגרת רצונו של המחוקק לעודד הגשת תובענות ייצוגיות מבוססות ומוצדקות, מוציא החוק החדש את התובע המייצג מכלל חברי הקבוצה ומייחד לו הוראה, שכותרתה "גמול לתובע מייצג".

הוראה זו קובעת, כי בהכריעו בתובענה ייצוגית לטובת הקבוצה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה בית המשפט על תשלום גמול לתובע המייצג. בקביעת שיעורו של התשלום, על בית המשפט להתחשב בשיקולים אלה: הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון, שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

* אם כך, האם תובע מייצג, שתובענתו לא הוכרעה, למשל לאחר שהמדינה הודיעה על הפסקת הגבייה שלא כדין, לא יזכה בתשלום כלשהו?

לאו דווקא. כאמור, החוק מבקש לעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות, שיש בהן משום תיקון עוולות ציבוריות. לפיכך, הוא מסמיך את בית המשפט להתחשב באותם שיקולים שפורטו בתשובה הקודמת, ולפסוק גמול לתובע המייצג, גם אם התובענה הייצוגית לא אושרה או שלא ניתנה בה הכרעה לטובת הקבוצה.

* ומה באשר לשכר-טרחתו של בא-כוחו של התובע המייצג?

שלא כבכל שירות משפטי, לרבות ייצוג "רגיל" בבית המשפט, שכר-טרחתו של בא-כוחו של התובע המייצג נקבע אך ורק על-ידי בית המשפט. עורך הדין אינו רשאי לקבל שכר-טרחה בסכום, העולה על זה שיקבע בית המשפט, כאמור. בקביעת שכר הטרחה, על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים אלה: התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחבריה; מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון, שהוא נטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור התובענה הייצוגית לבין הסעדים, שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

למעשה, הותיר בית המשפט, בידי בתי המשפט, שיקול-דעת מוחלט בנוגע לכך, וזאת למרות דעות שלפיהן היה נכון יותר לקבוע בחוק, ולו רף תחתון לשיעורו של שכר הטרחה.

* הליכי תובענה ייצוגית אורכים זמן רב. האם על עורך הדין להמתין זמן כה רב לתשלום שכר הטרחה?

אף כי כך הוא בדרך כלל, הרי בית המשפט מוסמך לקבוע לבא הכוח המייצג שכר טרחה חלקי, על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך בירור התובענה הייצוגית, וזאת אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, וככל האפשר בהתחשב בשיקולים שפורטו למעלה מכאן.

* ניהול הליך של תובענה ייצוגית עלול להיות כרוך בהוצאות נכבדות. מה יעשה תובע מייצג, שאינו בעל אמצעים?

אחד מחידושי החוק הוא הקמתה של "קרן למימון תובענות ייצוגיות". תפקידה של קרן זו לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן. תקציב הקרן ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתוכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המשפטים.

* האם החוק החדש יחול רק על תביעות חדשות, שיוגשו לאחר כניסתו לתוקף?

לא. הוראות חוק תובענות ייצוגיות יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ביום פרסומו של חוק זה. להוראה זו קמו מבקרים רבים, מאחר שבדרך כלל תחולתו של חוק מהותי היא מעתה ואילך בלבד. עם זאת, קיים הגיון רב בהחלתו של החוק גם על הליכים תלויים ועומדים. הגיון זה נעוץ, בין היתר, בכך שהוראות רבות שבחוק החדש אינן משנות את ההסדרים הקיימים, בין אם מכוח החוקים הרלבנטיים ובין אם מכוח הפסיקה, ובכך שהמטרה הציבורית החשובה, העומדת ביסודו של החוק מצדיקה זאת.

* האם הגשתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית מותנית בתשלום אגרת משפט?

טרם חקיקת החוק, לא היה על מגיש בקשה שכזו לשלם אגרת משפט כלשהי. החוק החדש מטיל על שר המשפטים להביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך ששה חודשים מיום פרסומו, תקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק זה. יש לקוות ששיעורי האגרות, שייקבעו בתקנות, לא יעמידו משוכה גבוהה מדי בדרכם של תובעים מייצגים רבים. עד לפרסומן של התקנות יימשך המצב הקיים, ולא יהיה על מגיש בקשה לשלם אגרת משפט.

חוק התובענות הייצוגיות החדש מעלה, ועוד יעלה, שאלות רבות ומסובכות. העתיד יוכיח עד כמה יש בו כדי למצות את ההסדרים הרצויים, ועד כמה השכיל המחוקק לשמור על האיזונים הראויים, על-מנת שמכשיר "האכיפה הפרטית" יהיה יעיל וראוי.

מן העובדה, שמטיחי הביקורת העיקריים על הסדרים שונים שבחוק נמנים עם "קבוצת הנתבעים הפוטנציאליים" ובאי-כוחם, ומכך שעיקר ביקורתם של חברי "קבוצת התובעים הפוטנציאליים" ובאי-כוחם נסבה סביב ההוראות, העוסקות בשכר הטרחה לבא הכוח המייצג ובגמול לתובע המייצג, ניתן ללמוד, שככל הנראה יש בו, בחוק, הסדר נאות, גם אם לא מושלם, למוסד התובענה הייצוגית בישראל.