תמיר משחקת ב"רובין הוד"

"העשירים ישלמו יותר והעניים ישלמו פחות". זה המסר העיקרי שיצא השבוע ממשרד החינוך, תחת הכותרת "מהפכה בתשלומי ההורים". לכאורה, הרציונאל חיובי: הביטוח הלאומי יגבה מס חדש ישירות מההורים, כדי לחסוך מבתי הספר לעסוק בגבייה- שנעשית לעתים בצורה מופרזת ומנוגדת לחוק. בדומה למס הבריאות, יהיה זה מיסוי פרוגרסיבי שיטיב עם השכבות החלשות וימנע את התופעה בה ילדים מורדים מן האוטובוס רגע לפני הטיול השנתי, כי לאבא ואמא יש חוב לבית הספר.

על פי התוכנית של שרת החינוך, יולי תמיר, הורים השייכים לעשירון התחתון ישלמו רק 284 שקל לשנה לילד בבי"ס יסודי ועד תיכון. הורים המשתייכים לעשירון העליון, ישלמו 1,740 שקל בשנה לילד בבי"ס יסודי, 2,868 לילד בחטיבת ביניים, ו-3,147 שקל עבור ילד בתיכון. לצורך השוואה, הסכום המשולם כיום לילד בתיכון, עומד על 1,747 שקל פחות. הורים למספר ילדים, אמורים על פי התוכנית לזכות בהנחה.

באופן טבעי, הדיבורים על העשירונים העליונים והתחתונים הם הפופולאריים ביותר. גם ב"גלובס" ניתנה הכותרת: "אבא עשיר, אבא עני". אבל כשהשרה תמיר פועלת בנוסח "רובין הוד", צריך לשאול מה קורה ביתר העשירונים, ואיפה בדיוק אתם מוצאים את עצמכם בסקאלה.

כך למשל, מספיק שאתם ממוקמים בעשירון החמישי - כלומר במקום "טוב" כביכול באמצע, תשלמו יותר ממה שאתם משלמים כיום. מה זה אומר "העשירון החמישי"? הכנסה ממוצעת למשק בית, של 9,085 שקל ברוטו בחודש. אם אתם ממוקמים בעשירון השביעי למשל, עם הכנסה של 12,957 שקל ברוטו למשק הבית, תשלמו כבר 2,308 שקל בשנה, עבור ילד בתיכון. בתרגום פשוט: 908 שקל יותר ממה שאתם משלמים עכשיו.

העשירון התחתון, שיהיה המרוויח העיקרי אם תאושר התוכנית, מהווה רק 2.4% מסך ההכנסה של הציבור, לעומת 28% שמהווה העשירון העליון. 49% מסך ההכנסות, לעומת זאת, מהווים העשירונים 3 עד 8. בשורה התחתונה: מעמד הביניים, הרוב הברור של הציבור, הוא הנפגע העיקרי.

במשרד החינוך מעדיפים להשתמש במילה "אגרה", כדי שחלילה לא נחשוד שמדובר בעוד מסים. בפועל, לא רק שמדובר במס נוסף, אלא שהמס הזה אמור להגדיל את התקציב הקיים לבתי הספר - ולא רק לחלק אותו לכאורה באופן שוויוני יותר. במילים אחרות: התשלום הממוצע לבתי הספר היסודיים יגדל מרמה של 565 שקל בממוצע לילד, לרמה של 843 שקל. בחטיבות הביניים יגדל התשלום הממוצע מרמה של 874 שקל, ל-1,289 שקל. בתיכונים יגדל התשלום מרמה של 1,020 שקל, לרמה של 1,401 שקל בממוצע. זו הסיבה שבמשרד האוצר כבר השמיעו התנגדות עקרונית לתוכנית, במיוחד על רקע הכוונות להפחית דווקא את נטל המס הקיים.

לשרה תמיר הייתה דווקא הזדמנות מצוינת לאחרונה לפעול להגברת השוויון במערכת החינוך. בג"ץ קבע כי משרד החינוך מפלה ישובים ערביים בכל הקשור לתקצוב המיוחד לבתי הספר בפריפריה. אז מה עשו במשרד החינוך? הפסיקו את התקצוב לישובים היהודיים, וככה נגמרה האפליה. לא רובין הוד, ולא רפורמה.