לידיעת ציידי הראשים: החמישייה הפותחת בחברות הישראליות שעובדיהן רשומים ברשת העסקית לינקד-אין - אמדוקס, אינטל ישראל, קומברס, אונ' ת"א וצה"ל

מנהלת התקשורת הארגונית של לינקד-אין ל"גלובס": "90 אלף ישראלים רשומים אצלנו" * "השאיפה - הכנסות של 500 מיליון דולר תוך חמש שנים" * "הסכנה - להפוך לאתר היכרויות. למקצוענים, בניגוד למצטרפים לרשתות חברתיות, אין הרבה זמן פנוי"

19-20 מצטרפים בדקה - זה הנתון המרשים שמספקת קיי לו, מנהלת התקשורת הארגונית של הרשת העסקית המצליחה לינקד-אין, המונה היום כ-12 מיליון משתמשים רשומים, שהתארחה בארץ בשבוע שעבר בכנס יצואנט של מכון הייצוא וגוגל ישראל.

לו הגיעה במטרה ברורה: להסביר לאנשי העסקים הישראלים, למקרה שהם עדיין לא יודעים, איך להשתמש ברשתות עסקיות דוגמת לינקד-אין בחיי היומיום, ולהפוך את הפעילות שלהם ליותר אפקטיבית, ובמלים אחרות, איך עושים היום נטווריקנג.

בפועל, לא בטוח שהישראלים זקוקים לדרבון הזה: כבר היום רשומים בלינקד-אין כ-90 אלף ישראלים, בהחלט לא מספר מבוטל. רשימת החברות הישראליות המככבות בלינקד-אין הינה צפויה יחסית: במקום הראשון מופיעה אמדוקס, אחריה אינטל, קומברס, אוניברסיטת ת"א ובמקום החמישי מתברג, הפתעה, צבא ההגנה לישראל. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את IBM, אי.סי.איי, סאפ, נס ומרקורי.

בניגוד לאתרים המבוססים בעיקר על בידור, כמו myspace ופייסבוק, הדגש של לינקד-אין הוא הקשר בין אנשי עסקים - עובדים, קולגות, וציידי ראשים. בהתאם, היא גם גובה תשלום נאה עבור השירות, שנע מ-200 דולר ועד 2,000 דולר לשנה למנויי פרימיום.

חברות גדולות יכולות להירשם לשירות חברות, במחירים שנעים בין 3,000 ל-10,000 דולר. בשנה שעברה, מעידה לו, שילמו עבור שירות כזה 350 חברות. את החשבון תעשו לבד. אולם ההכנסות של לינקד-אין לא מגיעות מהמנויים בלבד. למעשה, מנויי הפרימיום מהווים 50% מתמהיל ההכנסות של החברה, שחציו השני מתחלק בין עמלות של ציידי ראשים (25%) והכנסות מפרסום (25%).

- מה בעצם מקבלים תמורת 2,000 דולר בשנה?

"קודם כל, לינקד-אין מציעה גם שירותים חינם - חבר יכול לשים את הפרופיל שלו ולהשתמש בו לתקשר עם אנשים אחרים. המנוי ב-200 דולר מאפשר לך לתקשר עם כל אחד מ-12 מיליון האנשים באמצעות inmail - מערכת דואר פנימית של לינקד-אין, ויכולות חיפוש מתקדמות. ככל שמשלמים יותר, כך נוספות עוד אפשרויות, כגון בדיקת המלצות ונגישות ליותר פרופילים".

- האם לדעתך רשתות כאלה יחסלו את המודל המוכר של חברות כוח אדם?

"לא. אלה בדיוק האנשים שמשתמשים בלינקד-אין. זה עוד כלי בשבילם. נכון שבמודל הזה מחפשי עבודה מסוימים אוהבים לחפש בעצמם, אבל יש כאלה שאוהבים מלהקים. תמיד עדיף למצוא מישהו דרך המלצה, ולינקד-אין נותן לאנשים לראות מי החברים שלך".

- גם בישראל נעשה ניסיון להקים רשת חברתית עסקית, שדי מהר הפכה לרשת להיכרויות. איך נמנעים מזה?

"זו הסכנה. צריך באמת לשמור על המקצועיות, ולינקד-אין עבדה מאד קשה כדי לשמור על עצמה כך, ולא להפוך לרשת חברתית. העניין הוא שזה משהו שלוקח הרבה זמן לאמץ, כי בניגוד לאלה שמצטרפים לרשתות חברתיות, למקצוענים אין הרבה זמן פנוי".

לרשת העסקית לינקד-אין

הראיון המלא עם עם קיי לו מלינקד-אין מתפרסם היום (א') במוסף "הערב"

[הרחבה במהדורה המודפסת] [לעיתון הדיגיטלי]