שר התקשורת, אריאל אטיאס, אמר היום (ג') בדיון בוועדת הכלכלה על הצנזורה ברשת כי על ספקית האינטרנט להיות אחראית על סינון התכנים כלפי הגולש. "אני מכיר הורים העובדים בעבודות קשות יום והם לא יודעים מה לעשות עם האינטרנט.... אם הם לא יודעים, הדבר יעשה על ידי הספקית".
"אם ההורים יבקשו אחריות על התכנים, הספק יעביר את האחריות אליהם", אמר אטיאס, "אך אם ההורים לא יחליטו מה הם רוצים, התכנים ייחסמו לבד".
הליך החקיקה להגבלת הגלישה באינטרנט מתעכב. בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת להכנת החוק לראיה ראשונה, הוחלט כי לפני ניסוח החוק תבדוק הוועדה אפשרויות טכנולוגיות שונות לחסימה, הן באמצעות תוכנת סינון אתרים שספק האינטרנט יהיה מחוייב לשלוח לכל מנוי; או באמצעות שרת ספקית האינטרנט שיחסום את הכניסה, אלא אם כן מנוי יגיש בקשה שלא להיחסם.
יו"ר הועדה, ח"כ גלעד ארדן, אמר היום: "הציבור וחברי הבית מאוחדים סביב מהות ההצעה, שנועדה לצמצם במידת האפשר את חשיפתם של קטינים לאתרים בעלי מסרים שליליים וגורמי נזק.
"השאלה העומדת בפנינו מהי הדרך הנכונה השומרת על איזון בין ההגנה על הילדים לבין שמירה על זכויות הגולשים והספקים.השאלההיא האם אין דרך להשיג את ההגנה על הילדים מלי לפגוע בפרטיות הגולשים ולהטיל צנזורה גורפת, שעלולה להוביל למדרון חלקלק?"
לפני ניסוח החוק ביקש ארדן ממשרד התקשורת להציג בפניה סקירה השוואתית של אופן סינון האתרים במדינות המערב וההשלכות הכלכליות הצפויות על מנויי האינטרנט, אם תאושר הצעת החוק.
בנוסף, אמר ארדן כי הוועדה תרצה לשמוע ממשרד התקשורת האם יהיו לחסימה השלכות על מחירי הגלישה ועל מהירות הגלישה, מי יחליט אילו אתרים ייחסמו, האם החוק יחול גם על בלוגים והאם יש בישראל את היכולת הטכנולוגית לבצע את החסימה.
עו"ד חיים גירון ממשרד התקשורת הסביר כי ההצעה מאפשרת שתי דרכים לביצוע הסינון, כאשר ההבחנה ביניהן היא מידת הסינון המבוצע.
1. סינון ברמת השרת של ספקי האינטרנט: ישנם גופיים כלכליים שעיסוקם הוא סריקת הרשת ועדכון של אתרים, שיש לחסום על ידי ניתוח תמונות, שמות האתר וכדומה. בדרך סינון זו יכולת הסינון מוגבלת ולעיתים גם אתרים שלא אמורים להיכלל מסוננים, כ-20%.
2. סינון במחשב הגולש על ידי התקנת תוכנת סינון, שתספק ספקית האינטרנט. תוכנה זו מסננת תוך התייחסות לתוכן האתר. שימוש בסינון זה מאפשר להורה להגדיר גם חסימה לבלוגים, צ'טים, שיתוף קבצים וכדומה.
השיטה יעילה יותר ומדויקת יותר, אך מחייבת מעורבותו של ההורה וגורמת להאטה מסוימת במהירות הגלישה.
מציע החוק, ח"כ אמנון כהן, אמר: "מטרת ההצעה היא לשמור על הילדים. אנחנו, כמחוקקים, מתערבים מאחר שהספקים לא פתרו עד כה את הבעיה ולמעשה הם מעודדים גלישה בלי לשמור הילדים. יש מגמה זהה בפרלמנט האירופאי, בארה"ב ובאוסטרליה".
לעומתו, ח"כ אבשלום וילן אמר: "הגדרת המטרה מוטעית. זה מסוג הדיונים שמתאימים לפרלמנט האירני, לא פה. איך ניתן לאפשר למשרד ממשלתי להחזיק ברשימת אנשים המעוניינים לגלוש באתר מסוים. מחר זה יהיה רשימה על משהו אחר".
ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד מברך על העובדה שמתקיים דיון בנושא. המכנה המשותף העולה מכל הדיונים הוא שהמצב הקיים לא יכול להימשך. לכן, ההצעה שמשרדנו תומך בה הינה מידתית וסבירה. ההצעה מספקת חופש בחירה ללקוחות מחד, והגנה חיונית על הקטינים מאידך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.