חממת הטכניון עברה תהליך של רה-ארגון וכעת היא מציגה מחדש את החממה המופרטת במודל חדש: הטכניון סיד - חברת השקעות פרטית לחברות בשלב ה-seed (שלב מוקדם) בבעלות משותפת של הטכניון עם ארבע קרנות ההון סיכון ורטקס, באטרי ונצ'רס האמריקנית, ויטהלייף ופרוסיד.
החידוש שמביאה חממת הטכניון סיד הוא השקעות בחברות החממה ישירות מקרנות ההון סיכון. כלומר, מהרגע שהחברות התקבלו לחממה והן רשומות כחברות פורטפוליו, ההשקעה בהן לא נעשית מתקציב מוגדר מראש אלא על ידי הקרנות עצמן.
משה כצנלסון, לשעבר מנכ"ל חממת LabOne, הוא מנכ"ל החממה החדשה ויחד איתו מעורבים בפעילות השוטפת של החממה השותפים יפעת אורון מוורטקס, אבי דומושבצקי מבאטרי ונצ'רס, ג'ף דיקן מויטהלייף וניב סריין מפרוסיד.
כצנלסון אומר שעד היום פעלו החממות המופרטות במספר מודלים: "אנחנו זרוע ההשקעה של הקרנות השותפות בחברות סיד. זה מה שהופך את החממה כולה לחברת פורטפוליו". אורון, דומושבצקי וכצנלסון נפגשו לראיון לרגל השקת המודל החדש.
" למה זה נכון להפעיל חממה במודל כזה?
כצנלסון: "לא פעם הקרנות פוגשות יזם עם רעיון מעניין אבל לא יכולות להשקיע. הן שולחות אותו לעבוד ואומרות 'נשמור על קשר'. אנחנו יכולים עכשיו להשקיע ולשמור על קשר עם המיזמים המתאימים עד שהקרנות יוכלו להשקיע. אנחנו רוצים את היזמים האלה קרוב אלינו. טכניון סיד תשקיע במיזמים והם יהפכו להיות חברות פורטפוליו של הקרנות. הרעיון הוא להיכנס למיזמים בסיכון גבוה ולסייע להם לממש את הפוטנציאל".
אורון: "אלו חברות שמוקדם מדי לקרנות להשקיע בהן וזאת הדרך שלנו להביע את האמון בהן לפני שהן מגיעות לסבב גיוס ההון הראשון".
" מה מבדיל אתכם מחממות מופרטות אחרות שגם בהן מושקעות קרנות הון סיכון?
כצנלסון: "לחממות בדרך כלל יש הון מוגבל להשקעות - חצי מיליון דולר לחברה. אנחנו לא נגביל את הסכומים שנשקיע. אם חברה צריכה קצת יותר כדי להגיע להוכחת ההיתכנות, נשקיע בה בהתאם. בדרך הזו אנחנו לא כבולים במודל שיכול להפריע לעבודה. אין לנו מגבלה של תקציב. המגבלה ששמנו לנו היא לממן לא יותר מחמש חברות בשנה. אנחנו רוצים ללוות את החברות ולהגיע איתן להצלחה".
דומושבצקי: "אנחנו רוצים לשחק משחק הוגן מול היזמים. אנחנו משקיעים ויושבים במועצת המנהלים ורוצים להאמין שיהיה להם כדאי לעבוד איתנו והם ירצו להמשיך לעבוד איתנו בהמשך דרכם, אם כי אין שום מגבלה כובלת. אם חברה תסיים את תקופת החממה ותרצה לקבל השקעה מקרן שאינה שותפה בחממה, לא נמנע זאת ממנה. אנחנו מקווים שנגיע להסכמה על הערכת השווי ונוכל לקבל זכות ראשונים לביצוע השקעות בחברות החממה הבוגרות".
רינה פרידור, מנהלת החממות במשרד התמ"ת, אמרה בעבר שהאינדיקציה להצלחת חברת חממה היא ההצלחה לקבל השקעת המשך. הרעיון של הקרנות שהפכו לשותפות בחממה היה להקים זרוע שתוכל לטפל ולקדם חברות בשלבים הכי מוקדמים, לעבור איתן את המכשולים הראשונים ולהכין אותן להשקעה של הקרנות המעורבות. כצנלסון: "אנחנו בונים על זה שהיזמים במילא מחפשים את הקרנות האלה וירצו להמשיך לעבוד איתן".
" אילו שלבים המיזמים יצטרכו לעבור בחממה? באיזה מיזמים תשקיעו?
אורון: "ראשית, הערכה מוקדמת לגבי הסבירות של הטכנולוגיה. את בניית התוכנית העסקית אפשר לעשות ביחד בחממה. אנחנו נשתמש באותם קווי בחינה כמו כשאנחנו בוחנים השקעה בקרן: טכנולוגיה מבטיחה, שוק ענק וחדשנות".
דומושבצקי: "בעיניי אנחנו מחפשים מיזם בסיכון גבוה שיבטיח החזר גדול. אנחנו יכולים לקחת יזמים שעוד אין להם צוות ולעבוד איתם על בניית צוות, ועל כל הדברים שאפשר לעשות בחממה לקראת השקעה ראשונה מוצלחת. אבל הרעיון חייב לפנות לשוק ענק, כך שאם הם יצליחו יהיה החזר ענק".
" אז למה לא להשקיע מתוך הקרן וזהו?
אורון: "קרנות ההון סיכון לא יכולות ללוות את החברות בשלב הזה. אנחנו נעניק להן ליווי צמוד. הן יישבו במשרדי החממה בחיפה, אבל נאפשר להן להיות בקשר עם השותפים הרלוונטיים בקרנות השותפות בחממה. השותפות עם הקרנות רק מחזקת את המודל".
כצנלסון: "המיקום של המשרדים בחיפה הוא לצד מרכזי המו"פ של החברות הגדולות בעולם. רק לאחרונה שותף מבאטרי ונצ'רס, שהוא בכיר לשעבר בגוגל, סייע לחברת חממה".
" אילו מיזמים תחפשו?
כצנלסון: "חשוב להבהיר שהעובדה שאנחנו עובדים עם הטכניון אינה מונעת מחוקרים במוסדות אקדמיים אחרים לשתף פעולה. הדלת שלנו פתוחה. אנחנו מחפשים חוקרים שפרצו דרך באקדמיה ורוצים למסחר את הרעיון".
אורון: "לא מעט חוקרים לא רוצים לעזוב את האוניברסיטה והם צריכים עזרה בהקמת חברה. אנחנו נסייע להם לממש. לקחת את הרעיון ולבנות סביבו חברה".
" ובאילו התחומים תשקיעו?
כצנלסון: "בתחומים שהקרנות השותפות עוסקות בהם: ICT, אינטרנט, מכשור רפואי וחומרים חדשים".
" באיזה מודל תיעשה ההשקעה?
כצנלסון: "כמו שאמרנו קודם, ההשקעה תיעשה לפי הצורך. כלומר, אם חברה תצטרך קצת יותר, יש לנו לתת".
דומושבצקי: "בניגוד למקרים אחרים, חברות הפורטפוליו של החממה מדווחות כחברות פורטפוליו של הקרן. אנחנו רוצים להיכנס מוקדם וללוות את החברה הלאה".
אורון: "חברה תעביר בחממה 12-24 חודשים. אם עברנו את בדיקת הוודאות של הטכנולוגיה לא נחכה ונצא לסבב של עוד 5 מיליון דולר".
" מה עם חברות שלא יעברו את מבחן הוודאות?
דומושבצקי: "אנחנו מחפשים את היזמים. אם הרעיון לא עבד אז הוא לא עבד. עדיף לגלות את זה בשלב מוקדם מאשר מאוחר, אחרי שבוצעה השקעה גדולה יותר".
לא הולכים לבורסה
כצנלסון: "בתור מנכ"ל החממה, אני לא מנסה לבנות ערך עצמי של חברת הניהול. החממה היא זרוע של הקרנות לעשות השקעות בחברות בשלבים המוקדמים. לא ננפיק את חברת הניהול".
אורון: "אנחנו לא רוצים לעבוד בלחץ של רבעונים, ובכלל דיווח לבורסה בשלבים כה מוקדמים בחיי החברות יכול לעתים אפילו להזיק".
לדברי כצנלסון, אחד הקווים המנחים בביצוע השקעות במיזמים הוא כמות האחזקות בחברות: "בהשקעה הראשונה אנחנו לא לוקחים הרבה אחזקות בחברה".
" איך זה? הרי ידוע שמשקיעים בשלבים המוקדמים יכולים להיות מדוללים כשמגיע האקזיט.
דומושבצקי: "אנחנו רוצים לראות את עצמנו שותפים בחברות עד לאקזיט. אין היגיון לבנות חברה כשליזמים אין כמעט חלק בחברה. אנחנו לא ניקח 70% מהאחזקות ורוב במועצת המנהלים תמורת ההשקעה הראשונה. אנחנו רוצים להיות הגונים עם החברות. מי שחותך 70% מהחברה בשלב הסיד הוא גיבור לרגע. בסבבי הגיוס הבאים זה יתנקם במישהו - ביזם, בעובדים. אם החברה תהיה מוצלחת, הרי נתאזן. אם היא לא תצליח, מה זה משנה כמה אחזקות היו לי בחברה". "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
