95% מהמסעדות בישראל אינן נגישות לאנשים עם מוגבלות - כך אומר יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. זאת, למרות שהחוק מחייב זאת.
מבדיקה שערכה העמותה בשנה שעברה בקרב כ-300 מסעדות (מרביתן בתל-אביב), עולה שמעטות מאוד יכולות להיות מוגדרות "נגישות לבעלי מוגבלויות", בדגש על בעלי כיסאות גלגלים. כדי לענות על הגדרה זו צריכה המסעדה להיות בעלת כניסה רחבה ונגישה (באמצעות רמפה לא תלולה מדי או מעלית), המעברים בה צריכים להיות רחבים וצריכים להיות בה שירותי נכים. בין המסעדות הנגישות ניתן למצוא את יוליה, דיקסי, דלל ו-Meatos בת"א, דינרש ואגאדיר בחיפה, זוזוברה, ג'ויה בהרצליה, אדיסון וספגטים ברעננה ואג'נדה בקיסריה.
"הנושא הכאוב ביותר הוא היעדר שירותים המיועדים לנכים", אומר וגנר. "רמפה ונגישות בכניסה, שהיא לרוב קלה יותר ליישום, אינה מעניקה לבית העסק את התואר ‘נגיש'". למותר לציין כי שירותים המיועדים לנכים הם בבחינת חובה עבור הסועדים בעלי המוגבלויות, וכי על בעלי המסעדות לבחון את האפשרות להעדיף תא שירותים אחד גדול המשרת את כלל האוכלוסייה, על-פני שני תאים צרים, שישאירו את הנכים בחוץ.
באגוד המסעדות מצדדים בהסברה ובהגברת המודעות על-פני הכרח, וגורסים כי המצב הקיים נובע בין היתר מאי אכיפה של החוק, המחייב גישה לנכים במקומות ציבוריים. האכיפה מטעם הרשויות נעשית במסגרת רישוי עסקים - שם התחום פרוץ למדי. אחרת איך אפשר להסביר את המצב המביש והאבסורדי במדינה בה אוכלוסיית הנכים תופחת גם מכורח המציאות?
הגורמים השונים תולים תקווה בתקנות חוק הממתינות לאישורן בכנסת, שישפרו את המצב הקיים.
טוב לנכים, טוב לעסקים
לדברי וגנר, הסיבה להיעדר הנגישות היא חוסר מודעות לפוטנציאל העסקי הטמון באוכלוסייה זו. יותר מ-500 אלף בני אדם עם מוגבלות חיים בישראל. בין אלה נכי צה"ל ופעולות האיבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ואנשים המרותקים לכסא גלגלים כתוצאה ממחלה או מזקנה.
כ-150 אלף מתוכם מוגדרים כבעלי מוגבלויות המצריכות התאמת נגישות.
חשוב לציין שפרט למרותקים לכסא גלגלים, מסעדה נגישה משרתת גם מוגבלים הנעזרים במקל הליכה, אנשים כבדי משקל, משפחות עם עגלת תינוק, ובפרט עגלה לתאומים ועוד.
וגנר מזכיר כי לאוכלוסייה זו משפחה וחברים ובתרגום לכסף - "מדובר במצב של Win-Win - עסק נגיש מגדיל את קהל המטרה הכולל גם את בני המשפחה והמכרים המלווים, ומרוויח שיפור תדמיתי בלתי מבוטל".
רונן ארדיטי, מנכ"ל אגוד המסעדות בישראל, מסביר כי "מסעדנות, כסקטור, הינו ענף שמטרתו לשרת את הציבור על כל חלקיו, אולם יש מגבלות שצריך לתת עליהם את הדעת. לא המסעדות הן אלו שלא דואגות לנגישות, אלא הרשויות המקומיות". עם זאת הוא סבור שמגמת המודעות בנושא הנגשת מסעדות לאוכלוסייה המוגבלת מצויה בגרף עלייה תלול, "ברור לכולם שזה משתלם- הן כלכלית, חברתית ואפילו מצפונית".
בשלב העיצוב העלויות אפסיות
הנגישות לאוכלוסיה המוגבלת קשורה קשר הדוק בתכנון ובעיצוב בית העסק, ופשוטה הרבה יותר ממה שהיא נשמעת. שירותים המותאמים לנכים מצריכים חלל גדול יותר, דלת שפתיחתה לכיוון חוץ, ידית הרמה ואסלה גבוהה יותר. במונחים כספיים הרי שמדובר בהשקעה סמלית - כפי שמסבירה ד"ר אסתר בנטור, ממונה על הנגישות בעיריית חיפה. לדבריה, שורש הבעיה הוא מודעות: "העלות להנגשת מקום חדש בשלב הקמתו היא אפסית. מדובר ברמפה שעלותה מתחילה ב-400 שקל, ומאחז יד לשירותים שמסתכם בכ-1,000 שקל. שירותים וכיור ממילא צריך, רק נותר לדאוג לפתח רחב והתאמה לגובה המתאים".
"המטרה היא להוביל את המתכננים לחשוב פונקציונאלית על נגישות שתקל על כלל האוכלוסייה", מוסיף וגנר. "כיום, רווח מונח המכונה Universal Design לפיו העיצוב והתכנון צריך להתאים לכולם ולא משנה מיהו הצרכן שנכלל בקהל היעד".
שימת הלב הנדרשת היא גם בפרטים הקטנים שהופכים להיות מהותיים. כך למשל - ברז "מנוף" (מתרומם) במקום ברז "פרח" מסתובב או וו תלייה לתיק בגובה נמוך. סוגיה אחרת היא התפריט - "אנשים רבים סובלים מלקות ראייה, ולכן התפריט צריך להיות קריא, ומתאים גם לתאורה של המקום. רשת מסעדות מפורסמת חידשה לאחרונה את תפריטיה. הצבעים שנבחרו תואמים לעיצוב הכללי של המסעדות וכך על רקע אפור כהה נכתב התפריט באותיות שחורות. לא רק מוגבלי ראייה מתקשים לקרוא, אלא קרוב לוודאי ששיעור ניכר מכלל המבקרים במסעדה", אומר וגנר.
אכיפה או עקיפה?
לצד העובדה שהמסעדנים פשוט אינם נותנים את דעתם לנושא, מקוממת העובדה שהחוק לא נאכף. המסעדות ובתי האוכל, כמו גם מקומות ציבוריים אחרים, עושים כמעט ככל העולה על רוחם.
למעשה, בתי עסק שאינם מחזיקים בפטור על-פי חוק, ואינם נגישים, אינם מחזיקים ברישיון עסק. למרות זאת, הם פועלים באין מפריע. התחום הזה פרוץ בתחומים רבים, כך למשל אולמות וגני אירועים, שרבים מהם פועלים לאורך שנים מבלי להחזיק ברישיון עסק.
יש לציין כי האחריות על התקנת שירותי נכים הן חלק מהוראות למתקני תברואה (הל"ת) המחייבים הימצאותם של שרותי נכים במסעדות. משרד הבריאות מפנה את האצבע המאשימה לרשויות המקומיות, שאמונות על אכיפת התקנות הללו ושכאמור בפועל עושות "חיים קלים" לבעלי העסקים.
ד"ר בנטור מעיריית חיפה מסבירה כי בהקמת כל מבנה חדש, דורשת העירייה ליווי של מומחה נגישות. במבנה קיים, בכל מקרה של שינוי הייעוד או הרחבת המבנה, באופן אוטומטי נדרשת הנגשה לנכים. "עיריית חיפה עדיין אינה אוכפת מקומות קיימים שאינם נגישים, שכן אנו ממתינים לתקנות החדשות", היא אומרת, "הדגש הוא על חינוך יזמים, אדריכלים ומעצבי פנים, וכאן אנו נתקלים לא אחת באי שימת לב לפרטים שהם מביכים לעיתים - למשל מסעדה שדאגה לשירותי נכים אך הפתח היה צר מדי. יש כוונה אולם אין הקפדה על הפרטים. לצערי גם שוכחים שהחוק מחייב וששינוי לאחר הביצוע יהיה יקר הרבה יותר".
בפנייה לעיריית תל-אביב בשאלה אלו סנקציות מוטלות על מסעדות שאינן פועלות בהתאם לתקנות, נמסרה התגובה הבאה: "מסעדות ובתי אוכל החייבים בסידורי נגישות לנכים, נדרשים להתקין מערכת שירותים ואמצעי הנגשה לנכים מוגבלי תנועה. עם זאת ישנם בתי אוכל שהתשתית שלהם אינה מאפשרת נגישות לנכים והם מקבלים פטור". יודגש כי אין זה נכון לסגור עסק שאינו יכול מבחינה הנדסית להסדיר את הנגישות לנכים, שכן הוא מהווה מקור פרנסה למשפחות רבות ואין הצדקה לגרום עוול ולהפוך את עובדי המקום למובטלים תוך ירידת כל ההשקעה בעסק לטמיון, כאשר מן הסתם סגירתו לא תהפוך אותו לנגיש יותר".
וגנר, מבחינתו, סבור שבמקרים רבים הפטורים אינם מוצדקים: "סיור בין מסעדות מגלה מציאות צורמת: למשל מדרגת אחת בכניסה מהווה מכשול לנכה, ויכולה להפוך בקלות לרמפה. אבל בפועל, במקום להתאמץ קל יותר לקבל פטור".
ד"ר בנטור מעיריית חיפה מסבירה כי בהקמת כל מבנה חדש, דורשת העירייה ליווי של מומחה נגישות. במבנה קיים, בכל מקרה של שינוי הייעוד או הרחבת המבנה, באופן אוטומטי נדרשת הנגשה לנכים. "עיריית חיפה עדיין אינה אוכפת נגישות במקומות קיימים שאינם נגישים, שכן אנו ממתינים לתקנות החדשות", היא אומרת, ומוסיפה, "הדגש הוא על חינוך יזמים, אדריכלים ומעצבי פנים. וכאן אנו נתקלים לא אחת באי שימת לב לפרטים שהם מביכים לעיתים - למשל מסעדה שדאגה לשירותי נכים אך הפתח היה צר מדי. ישנה התכוונות אולם אין הקפדה על הפרטים, לצערי גם שוכחים שהחוק מחייב וששינוי לאחר הביצוע יהיה יקר הרבה יותר".
וגנר מציין לטובה את עיריית הרצליה, אשר מקפידה באופן מיוחד על נושא הנגישות לנכים. לדבריו, בניגוד לרשויות מקומיות אחרות, בהרצליה מקשים על מסעדות לקבל פטור מנגישות לנכים, ודורשים מבעלי העסקים להתאמץ.
בעיריית הרצליה מציינים כי כחלק מתנאי קבלת רישיון העסק, מחויבים עסקים חדשים הנפתחים בעיר בהתקנת גישה לאנשים עם מוגבלויות, וכי הם אוכפים את הנושא בקפידה גם לגבי עסקים ותיקים המחויבים בחידוש רישיון העסק. עם זאת, כך נמסר מהעירייה, במקרים מסוימים ידי העירייה כבולות - כאשר מדובר על עסקים ותיקים שבידיהם רישיון עסק קבוע ואין בהם את התנאים המתאימים.
החוק מאפשר תביעת עסק לא נגיש רק אם נגרם נזק
חוק התכנון והבניה, נכון ל-1 באפריל 1972, קובע כי כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל צריך לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים. החוק הורחב ועודכן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1988 ובו מצוינות זכויות קבוצת הנכים בין היתר לנגישות ולשירות במקומות ציבוריים. במרץ 2005 התווסף לחוק פרק המחייב להנגיש כל מקום הפתוח לציבור ולאפשר גישה נוחה לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. גם בחוק זה מצוין כי פטור יינתן במקרים חריגים הנכנסים תחת ההגדרה "נטל כבד מדי".
תיקון רביעי להצעת החוק מתייחס להגדרות תפקידי מורשי הנגישות. תקנות חדשות לחוק - מאחוריהן עומד ח"כ רן כהן (מרצ), יו"ר השדולה לאנשים עם מוגבלויות - נמצאות בשלב אישורים, והן מהוות "עליית מדרגה" לתהליך האכיפה - הן בהיבט הפטור משיקולים כלכליים או טכניים, והן בהיבט החשוב לפיו כל אחד יוכל לתבוע עסק שאינו פטור מלהיות נגיש, ואינו מקיים את החוק, זאת ללא צורך בהוכחה של נזק אישי (פיזי או נפשי). התקנות מתייחסות למבנים קיימים וחדשים, ולהערכת וגנר ייכנסו לתוקפן תוך חודשים ספורים. "התקנות הללו הן בבחינת השלמה לרמה בינלאומית".
מהי מסעדה נגישה?
עמותת נגישות ישראל מספקת מידע חיוני להנגשת המסעדה:
* גישה מהרחוב או מהחניון עד דלת הכניסה. דלת ברוחב 130 ס"מ לפחות.
* כניסה ללא מדרגות ועם שיפועים מתונים (עד 8%).
* דלת כניסה נפתחת בקלות ברוחב 80 ס"מ לפחות. על דלת זכוכית להיות מסומנת.
* מעברים מוארים וברוחב של 80 ס"מ לפחות.
* גישה למרפסות על-ידי רמפה ברוחב 100 ס"מ לפחות בשיפוע מקסימאלי של 8%.
* שירותי נכים תקניים: דלת הנפתחת החוצה, מאחזי יד, אסלה מוגבהת, ברז מנוף ועוד.
* קופה ודלפק הזמנות בגובה מקסימאלי של 100 ס"מ.
* במזנון שירות עצמי גובה דלפק עד 80 ס"מ.
* ריהוט - שולחנות שיאפשרו הושבת כסא גלגלים מתחת. עדיפות לכיסאות הכוללים משענות ידיים.
* הזמנת מקומות במסעדה גם באמצעות פקס לטובת לקויי שמיעה ותקשורת.