יו"ר איגוד החברות הציבוריות היוצא, דני גולדשטיין: "ההצעה של שלי יחימוביץ' מפלצתית, שולית וביזארית"

"אני לא בעד חזירות מכל סוג שהוא", אמר גולדשטיין. "מצד שני, אני חושב שאנשים שעשו דברים מופלאים - מגיעה להם תמורה, והשאלה היחידה היא של הון ועבודה. תופעה חדשה שיש לנו היום זה מנהלים שכירים עם משכורות גבוהות. זה לא חדש לנו. זה קיים גם בארה"ב. השאלה שצריך לשאול היא זו מה החלוקה הנכונה בין ההון לעבודה".

לדברי גולדשטיין, "המסלול ששלי יחימוביץ' היתוותה הוא מסלול מזעזע. קודם כל, הייתי שואל אותה אם היא דואגת כל-כך לחלשים, ברגע שהיא מורידה 100 מיליון שקל מהמנהלים הבכירים - היא מורידה 150 מיליון שקל מהכנסות המדינה (במסים). נוצר מצב שלאלה שהיא מייצגת, היא לא הביאה תועלת גדולה".

לדבריו, "מעבר לכך, החומרה בהצעה טמונה בכך שהיא מהווה כניסה לקרביים של גוף פרטי. בוא גם נגביל את הרווחים בבורסה. זה יכניס הרבה יותר. זה יקדם את נשוא חיסול הפער החברתי הרבה יותר, פי מאה.

"אני מניח שההצעה נעשתה ליחסי ציבור. הפופוליזם הזה, של אנשים שלא מבינים את המטריה ויוצאים עם כל מיני הצעות הוא מאוד מדאיג, מעבר לכך שזו הצעה שולית וביזארית".

גולדשטיין התייחס לרצון של פוליטיקאים לבלוט ולהצטייר כמי שמגנים על החלש. לדבריו, "ברור שפוליטיקאי רוצה להצטייר כמי שעוזר לחלשים. זה עדיין חייב להיות בכללי משחק מסויימים - ולא בכללים ברוטאליים שאין להם שום אחיזה במערכת מסודרת".

בהתייחסו להתנהלות הרגולטורים אמר גולדשטיין, כי יש קונפליקט אינהרנטי בין הרגולטור לבין המשקיע. לדבריו, "אם החברה מרוויחה כסף - המשקיע נהנה. לעומת זאת, הרגולטור לא מקבל על זה זרי פרחים. לא שמעתי שאם שוק ההון פורח - מישהו שולח זר פרחים לרחוב כנפי נשרים, למשה טרי. לעומת זאת, אם קורה משהו רע - הכותרות אומרות: טרי, תתפטר.

"המשמעות היא שכאשר רע - באים לרגולטור בטענה. אז מה הוא אומר לעצמו? מה שמעניין אותי שלא יהיה רע, ולכן אני שם את הגדרות כמה שיותר רחוק. לכן, הרלוגלציה נראית כזו: ברגע שיש תופעה חריגה - יש מבול של תקינה, חקיקה".

לדברי גולדשטיין, יש בישראל פטרונות מצד הרגולציה. "עדיין לא הפנימו בארץ את היכולות של השוק החופשי. פטרונות זה כאשר רגולטור אומר: אני יודע יותר טוב מהמשקיע מה טוב בשבילו. הדוגמה הבולטת ביותר היא חובת הגילוי. כמה מקבל רואה החשבון? כמה הסמנכ"ל? גלה, גלה. אף פעם לא אמרו: גיליתם יותר מדי. תשאירו משהו לחברה. בארה"ב אתה מגלה דברים אם יש סיבה להניח שזה עומד לדלוף או דלף. כאן, אם פגשת מישהו בשירותים והצעת לו לקנות את החברה - אתה צריך לגלות על זה".

פרופ' ליאו מליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אמר כי "ועדת בכר היא אחד מה'נון איוונטס' הגדולים ביותר במשק הישראלי". לדברי ליידרמן, "מנתונים שיש בידינו לגבי ההוצאות של משקי בית על פעולות פיננסיות, לפני ועדת בכר ואחרי ועדת בכר, עולה כי משקי הבית מוציאים היום הרבה יותר ממה שהוציאו לפני ועדת בכר".

גולדשטיין מסיים קדנציה של 6 שנים כיו"ר האיגוד. כמחליפו נבחר עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל.