זה קרה כמעט מיידית. יובל וינבאום בן ה־23 פתח לעצמו פרופיל משתמש בפייסבוק, ומיהר לזהות את הפוטנציאל. הוא אמנם התחבר לרשת החברתית הפופולרית בתחילת הקיץ - כשמספר המשתמשים הישראלים בפייסבוק עמד על כעשירית ממספרם כיום (מעל 160 אלף, השבוע) - אבל הבין כבר אז דבר בסיסי על הרגלי השימוש של הגולשים שמצטרפים אליה.
"ראיתי שהרבה אנשים נכנסים לפייסבוק כדי להכיר אנשים אחרים, וחשבתי שיהיה נחמד ליצור פלטפורמה שתהיה מותאמת לכך", הוא אומר, "ותאפשר להכניס לפרופיל פרטים נחוצים לחיפוש אחר בן או בת זוג - דברים כמו 'מה אתה מעדיף אצל בן הזוג?' - שלא קיימים בפרופיל הרגיל של האתר. זה נראה לי מתבקש".
חשב ועשה. לפני כחודשיים השקיע וינבאום, סטודנט למחשבים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, כשלושה שבועות בלמידת המערכת המורכבת שמעמידה הרשת החברתית לכותבי יישומים חיצוניים, ולפני מעט יותר מחודש העלה ליקום הווירטואלי של פייסבוק את היישום שכתב: "היכרויות בפייסבוק".
מוקדם לנבא מה יעלה בגורלו של היישום, שכבר זכה לאלפי הורדות, אבל הפוטנציאל של "היכרויות בפייסבוק" ברור. היישום לא רק מאפשר למי שהתקינו אותו לאתר ביעילות גולשים אחרים שמחפשים אהבה, אלא רותם את כוחה האדיר של הרשת החברתית כדי לשנות משהו באינטרנט. במקרה הזה - המודל הכלכלי המוכח של אתרי היכרויות בתשלום.
בימים האחרונים העלה וינבאום עוד שני יישומים. אחד מהם מאפשר לחברי הרשת לשדך את חבריהם אלה לאלה, והשני מציע לחברים הישראלים לחפש דירות בפייסבוק. גם ליישום הזה יש, כמובן, השלכות כלכליות, הפעם על לוחות אינטרנטיים בתשלום.
וינבאום אינו הישראלי היחיד שעסוק עכשיו בכתיבת יישומים (applications, בשמם הידוע יותר) לפייסבוק. בקהילת מפתחי היישומים הישראלית לפייסבוק היו רשומים בסוף השבוע שעבר 77 איש, מהם שמות מוכרים בתעשייה, כמו יריב חבוט שייסד (ומכר) את "ישראבלוג", ואלכס סירוטה שכתב את FoxyTunes - אחת התוספות הפופולריות לדפדפן הפיירפוקס. הגידול המטאורי בבסיס המשתמשים הישראלי והעולמי של פייסבוק מעודד עוד ועוד מתכנתים לנסות את מזלם. חלקם מזהים את הפוטנציאל העסקי של השיגעון החדש, אחרים רוצים לקדם מטרות כאלה ואחרות, וכל היתר שם כי זה מגניב.
מה שיודעים על הגולשים
בערך באותו זמן שהרעיון נבט במוחו, החלו לפנות אל וינבאום חברים שמכירים את הרקע שלו במחשבים והפצירו בו לכתוב את "היכרויות בפייסבוק". החלק המסובך ביותר, הוא מודה, היה להבין כיצד פועלת מערכת כתיבת היישומים שפייסבוק מעמידה לרשות המעוניינים. הרשת הזו אולי פשוטה לשימוש, אבל כתיבת היישומים בשבילה ממש לא. "אני חושב שזה מסובך ולא מהוקצע, וזה דרש הרבה מאוד שעות עבודה. אפשר לומר שזו הייתה עבודה במשרה מלאה. צריך לעבור על הרבה חומר קריאה כדי להבין איך זה עובד, וזה גם אתגר אותי כמתכנת. השקעתי שלושה שבועות לפני שבכלל התיישבתי לבנות משהו", הוא אומר.
לאחר שהבין מי נגד מי, התיישב לכתוב קוד ויצר גרסת הרצה שעלתה בחודש שעבר. בשלב זה הוא החל לקבל תגובות מהאנשים שהתקינו את היישום. הם רצו תמונות גדולות יותר, ביקשו להוסיף אפשרות לבחירת הרקע הדתי של המשתמש, ועוד דברים שהוא עובד עליהם עכשיו. "אני רוצה, למשל, להעלות אפשרות שתראה אם בן הזוג הפוטנציאלי חולק עם מי שמתעניין בו חברים משותפים. זה הייחוד של הרשת החברתית".
איך פייסבוק שומרת על הגולשים מפני כותבי יישומים חודרניים? הקשר של וינבאום עם הרשת מבוסס על אמון, הוא מסביר: "יש לך גישה לפרטים אישיים של המשתמשים שהתקינו, אבל אתה מחויב שלא לשמור אותם. אם אתה עושה בזה שימוש הם ידעו, אבל לא אם אני שומר את זה. התקנון ארוך ומורכב, ואם יש הפרה שלו הם יכולים בלחיצה אחת לסגור את היישום.
"אין לי דרך להרגיע אנשים באשר לפרטיות, אבל אני, כמפתח, התחייבתי לתנאים של פייסבוק. כתבתי הצהרת פרטיות, ואני מתחייב שלא אשתמש במידע שלהם, למעט העבודה במערכת, שגם אותו אפשר למחוק בכל עת. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל".
ממילא, הוא אומר, השקיפות גדולה יותר מאשר באתרי היכרויות אחרים, מפני שמדובר ברשת חברתית. "באיזה עוד אתר אתה יכול לראות מי החברים של האדם שאתה מתעניין בו? בפייסבוק אתה יכול לראות אלבומי תמונות, ולמשתמש ממוצע יש עשרים תמונות בפרופיל שלו - הרבה יותר מפרופיל ממוצע באתר היכרויות".
"היכרויות בפייסבוק" אכן מאפשר לפשט את חוויית המציצנות. המידע כולל פרטים כמו כוונותיו של החפשן או החפשנית, הופעתם החיצונית ואזור המגורים. מאז שהיישום עלה - קצת פחות מחודש - הספיקו להתקין אותו כתשעת אלפים איש. "יש לי בערך מאתיים נרשמים חדשים ביום, אבל בשבועיים האחרונים יש מעין בום - עלייה מאוד חדה. רק אתמול הצטרפו 400 איש", אומר וינבאום כשהוא מתבקש לשלוף נתונים מעודכנים. הוא מדווח על אלפי דפים נצפים ביום, וזמן שהייה ממוצע של כרבע שעה. מתברר שאנשים מעדיפים להסתכל על אחרים, כשהם עצמם אינם נראים לשאר חברי הקהילה. מעבר לכך, אפשר גם להסתיר מהחברים את העובדה שמשתמשים באתר ההיכרויות.
תורת האפליקציות
פייסבוק באה לעולם ב־2004 כרשת חברתית שמאפשרת לסטודנטים ולאנשי סגל אקדמי ליצור קשרים ולשמרם, ולהכיר חברים משותפים. כדי להירשם אליה, התבקשו הגולשים להשתמש בחשבון דוא"ל בעל הסיומת .edu אחרי תקופת הרצה מוצלחת, קיבל המייסד - מארק צוקרברג בן ה־23 - שתי החלטות חשובות, שאת המוטו המשותף להן אפשר לסכם במילה אחת: פתיחות. ההחלטה הראשונה שלו הייתה לפתוח את הרשת לכל אדם שמעוניין להצטרף, ולוותר על האקסקלוסיביות האקדמית. ההחלטה השנייה הייתה לפתוח את הרשת למתכנתים חיצוניים, שיוכלו להוסיף אליה יישומים שיכתבו לה במיוחד. שתי ההחלטות הפכו לשתי הסיבות העיקריות להצלחה המטאורית: שוויה של פייסבוק מוערך בימים אלה בכ־15 מיליארד דולר, ורשומים אליה כ־50 מיליון בני אדם בעולם.
נכון לתחילת השבוע עמדו לרשות הגולשים בפייסבוק לא פחות מ־8,385 יישומים להתקנה. הרעיון הבסיסי מאחורי כל יישום פשוט יחסית: מיד עם התקנתו בפרופיל האישי, "קורא" היישום את רשימת החברים של האדם שהתקין אותו ומציע לו להפיץ אותו הלאה, אל חבריו. אם חבריכם נותנים הרשאה לבקשה שהעברתם להם, ומתקינים את היישום, החגיגה מתחילה.
אם, למשל, הם התקינו את יישום ,Fun Wall תוכלו לשלוח אליהם (ולהפך) סרטונים, גרפיטי, מצגת שקופיות ותמונות. אם הם התקינו את יישום "הביצים הבוקעות", תחליפו ביניכם ביצים שבוקעות בדף הפרופיל שלכם במהלך ארבעה ימים, ובסופו של תהליך מוציאות מהן ינשוף או חתול, ארוחת בוקר או ארנב שוקולד. אם אתם חולקים עם חבריכם יישום כמו "סופר פוק", תוכלו לדגדג זה את זה ולהשליך לכל עבר כבשים וירטואליות. וכן הלאה וכן הלאה.
על־פי חברת המדיה IDG, יש קרנות הון סיכון שמעריכות את השווי של יישומים מסוימים במיליוני דולרים, ולאו דווקא את המועילים שבהם. יישום שממציא לך שם פיקטיבי של חשפן או חשפנית הוערך לאחרונה בלא פחות משני מיליון דולר. אפשר כבר להעריך, ברמה גבוהה של ביטחון, שכותבי יישומים שישבו את לבבות הגולשים, או שיספקו להם שירותים מועילים, יגזרו קופונים שמנים.
דוגמה למישהו שמתחיל לגזור קופונים כאלה היא היזם האינטרנטי ומייסד ישראבלוג, יריב חבוט. המתכנת בן ה־34 השיק לפני שבועיים יישום חמישי בפייסבוק, והוא עדיין מופתע מההצלחה. מהיישום החדש - חנוכייה וירטואלית שהנרות שלה מודלקים על־ידי הגולשים שמתקינים אותה או נדלקים אוטומטית בכל אחד מערבי החנוכה - חבוט כבר עושה כסף, ולא בפעם הראשונה. זה לא מפתיע: אחרי הכול, לא פחות מ־35 אלף איש כבר התקינו את המנורה הלא־קיימת שלו, והציבו אותה אחר כבוד בעמוד האישי שלהם.
"החלטתי לכתוב את החנוכייה בגלל השנות הטובות", הוא מבאר. "את היישום ההוא, שבעצם היה ברכת שנה טובה שאתה מפיץ בין החברים שלך ברשת, כתבתי שבוע לפני ראש השנה. ניסיתי להבין מה זו הפלטפורמה, וראיתי שפייסבוק מעודדים שתיקח טקסט או תמונה ותשלח לחברים שלך. זה מאוד פשוט ומעט מאוד קוד, ואמרתי לעצמי שלשלוח שם שנות טובות יכול להיות מאוד נחמד. אז פרסמתי את זה כמה ימים לפני ראש השנה, וזה תפס מהר. ההפצה היא מאוד וירלית, כמו בימים הטובים, ובראש השנה עצמו כבר היו לי 38 אלף משתמשים. אז אמרתי לעצמי שיש פה משהו מעניין".
חבוט ממילא היה עסוק במחשבות על יצירת יישומים חברתיים, ולאחר שהבין את הפוטנציאל של פייסבוק, החליט לבנות אותם שם וב־Open Social (יוזמה דומה של גוגל). "זה שינה את צורת המחשבה שלי. הספקתי כבר למכור את השנות טובות למישהו בחו"ל, לכתוב את החנוכייה, ליצור שני יישומים שמתעסקים בסטטוסים (אפשרות להגיב לעדכוני סטטוס ואפשרות להכניס עדכוני סטטוס עתידיים בשעות מסוימות במקרה שהגולש אינו זמין לעשות זאת בעצמו, א' ח'); וגם '30 על 30', שבו אני מציג לך רשימה של 30 דברים שצריך לדעתי לעשות עד גיל 30, ואתה יכול גם לראות מה החברים שלך בחרו".
לדבריו, עכשיו הוא כותב יישומים בהזמנה ו"שוקל לעשות מזה עסק של ממש. נראה לי שיש לזה דרישה, ויש אליי הרבה פניות. אני שומע על אנשים שמחפשים אנשים שיכתבו בעבורם קוד, וכש־Open Social יתפוס הדרישה אפילו תגבר. אני חושב שאנשים עדיין מתייחסים לזה כמשהו צדדי, ואני לא רואה סיבה שלא להתייחס לזה ברצינות. יש פה מקום למקצועיות".
גם מהחנוכייה הווירטואלית חבוט כבר מצא דרך לעשות כסף. "בתוך החנוכייה מכרתי קמפיין פרסומי שמקדם יישום אחר. החל בסוף השבוע הפרסום הטקסטואלי מופיע מתחת לחנוכייה, ואם אתה מדליק את הנרות ידנית, אתה תראה מעליה באנר".
שיטת התמחור לא שונה מעבודת תכנות אחרת, אומר חבוט. "אני לוקח את שעות העבודה שאני חושב שאני צריך להשקיע, וגובה מחיר לשעה. הדברים שעבדתי עליהם לא גזלו ממני יותר משלושה-ארבעה ימים. אני חושב שהיישומים צריכים להיות פשוטים. אם זה מתחיל להתנפח, צריך לחשוב על הכול מחדש".
לדבריו, הגידול המהיר בבסיס המשתמשים והפתיחות של המערכת יוצרים פתח לאפשרויות חדשות. "אם אתה לוקח את החנוכייה שלי כדוגמה, אז לפני פייסבוק לא היה מה לעשות עם זה. מי היו המשתמשים? מה הם היו עושים עם חנוכייה שאני נותן להם? יש פה אפשרויות שאף אחד לא חשב עליהן קודם, למשל היישום 'הצל חייזר'. זה לכאורה מטופש לחלוטין, אבל זה תופס יפה, וזה לא משהו שהיה אפשר לעשות קודם. אני חושב שבמשך הזמן נראה עוד אפשרויות שאנשים לא חשבו עליהן, ושהיישומים יהיו יותר רציניים ומכניסים ונחשבים. כרגע נראה לי שאנשים עדיין מזלזלים ביישומים לפייסבוק".
על כל שאלה תשובה
לא רק מפתחים פרטיים עושים שימוש ביישומי פייסבוק. ליז כהן מ־Answers.com - חברה ישראלית שמפעילה את אתר Answers.com, שמספק תשובות ביותר מארבעה מיליון נושאים, ו־WikiAnswers שבו קהילת הגולשים מספקת תשובות לשאלות - פיתחה לאחרונה כמה וכמה יישומי פייסבוק, כדי לקדם את השירות שהחברה שלה מספקת.
כהן מסבירה: "בשני האתרים שלנו יש תוכן שחשבתי ששווה לחלוק אותו. הרי כולנו צריכים תשובות, לא? הדרך הטובה ביותר לחלוק מידע הייתה מאז ומתמיד באמצעות המלצות מפה לאוזן, וקל יותר לעשות את זה היום מאשר בעבר. מצד שני, כבר לא מספיק לשבת ולחכות שאנשים יגיעו לאתר שלך. השלב הבא באבולוציה של העברת מידע מפה לאוזן זה השילוב בין שימוש ב־RSS, בלוגים ורשתות חברתיות. בדיוק בגלל זה פייסבוק היא פלטפורמה כל־כך נוחה לשיתוף מידע: זו רשת שבנויה על חברויות וקשרים חברתיים, שכל מטרתה היא החלפת מידע; ואת מי בעצם אתה מכיר טוב יותר מאשר את חבריך?"
היישומים שכהן יצרה מביאים למעשה את הכוח של Answers.com ו־WikiAnswers לתוך פייסבוק. חברי הרשת מציעים לידידיהם לענות על שאלות טריוויה או להיחשף לעובדות חדשות שמתעדכנות על בסיס יומי. "בחרתי את הנושאים כדי שיפנו לקהל מגוון עם תחומי עניין רבים", כהן מסבירה. החיבור בין פייסבוק לאתר שהיישום מקדם שקוף למשתמש ונוח. "היישום מופיע בפרופיל שלך, ורואים אם יש בו שאלות טריוויה שלא נענו. כל אחד שמבקר אצלך יכול להקליק עליהן ולענות בתוך WikiAnswers", היא מסבירה את המודל.
וינבאום, יוצר "היכרויות בפייסבוק", "שדך חבר" ו"לוח דירות ישראל", מבין את הפוטנציאל הכלכלי אבל החליט להישאר לעת עתה מחוץ למשחק העסקי. "בינתיים אני לא שם פרסומות, ואני לא מנסה לעשות מזה קטע כלכלי. אני בעיקר נהנה מזה שמשהו שעשיתי יצר רעש מסוים בקהילה הישראלית בפייסבוק", הוא אומר. "כרגע אני לא רואה כדאיות, אבל מאחר שזה תחום שאני לא ממש בקיא בו, אני לא יודע. אני צריך להסתכל על סטטיסטיקות כדי לדעת יותר".
כשהוא נשאל אם הוא סבור ש"היכרויות בפייסבוק" עשוי לאיים על אתרי היכרויות בתשלום, הוא מצטנע. "מוקדם לדעת, אבל אין ספק שיש פה כיוון חדש", מסכים וינבאום. "הייתי אומר שיש פה מגמה מעניינת, ואני לא יודע אם לקרוא לזה איום. זה מתקשר לדיון לאן פייסבוק הולך. ימים יגידו".
ואם מישהו אחר יכתוב יישום זהה לשלו, ויגזול ממנו באמצעות שיווק אגרסיבי את הבכורה? וינבאום לא חושש במיוחד. "זה כמו בכל תחום אחר. כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, ככל הידוע לי אין כאן פטנט".
הכתבה היא מתוך מגזין G