שירביט חויבה בריבית חריגה על צ'ק למבוטח, כיוון שהתנתה את הפקדתו בוויתור על תביעות

רכבו של אילן למדן היה מעורב בתאונת דרכים. שירביט לא חלקה באופן עקרוני על חבותה כלפיו, ושלחה לו צ'ק בסך כ-72 אלף שקל בגין הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אולם סירבה לשלם רכיבים שונים בטענה שאינם מכוסים בפוליסה.

בגב הצ'ק היתה התחייבות של המפקיד, לפיה הוא מוותר באופן סופי ומוחלט על כל תביעה ודרישה בנושא. למדן החזיר את הצ'ק לחברה בצירוף השגותיו, וכעבור כמה ימים קיבל אותו שוב. מאחר שלא צוינה בצ'ק או במכתב זכותו להמשיך ולתבוע אם יפקיד את הצ'ק, הוא נמנע מלעשות כן. רק אחרי שלוש שנים שולם לו הכסף.

באמצעות עו"ד צבי שמיר תבע למדן את הרכיבים שהיו שנויים במחלוקת ודרש לחייב את שירביט בריבית חריגה. חוק חוזה ביטוח מאפשר לחייב מבטח בביטוחים אישיים שלא שילם את התגמולים שלא היו שנויים במחלוקת בתום-לב, במועדים בהם היה עליו לשלמם, בריבית בשיעור עד פי שלושה מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

פגיעה בזכויות

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה את תביעת למדן בנוגע לרכיבים שהיו שנויים במחלוקת, אך קיבלה את דרישתו האחרונה. הנוהל של שירביט להחתים על היעדר תביעות בעת תשלום סכום מוסכם "הוא נוהל נפסד", פסקה.

"אדם מן השורה הנדרש לחתום על המחאה כזו עומד בפני התלבטות. זכותו ואפשרותו ליהנות מהכסף המגיע לו - נפגעת. הטענה כאילו היה עליו להיוועץ בעו"ד ולהפקיד את ההמחאה אינה יכולה לעמוד, ראשית משום שלא ניתן להטיל על המבוטח חובה להיוועץ בעו"ד קודם שהוא מפקיד תשלום שאינו שנוי במחלוקת, ושנית משום שגם ייעוץ משפטי אינו יכול להבטיח היעדר סיכון".

השופטת מתחה ביקורת על התנהלות שירביט. "העובדה שההמחאה שנשלחה לתובע פעמיים כללה דרישת התחייבות להיעדר תביעות, מעוררת חשש שמדובר בניסיון מכוון למנוע ממבוטחים למצות את זכויותיהם", ציינה.

למרות שבמכתב שצורף לצ'ק נאמר שהוא נשלח כסכום שאינו שנוי במחלוקת, הרי שלא נאמר בו במפורש כי הפקדת הצ'ק אינה שוללת אפשרות תביעה. "כשם שתניית היעדר התביעות על גב ההמחאה היא מפורטת, ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים, כך צריכה להיות גם ההבהרה המבטלת אותה, ואין די בקודים המובנים למשפטנים", קבעה.

שירביט, שיוצגה ע"י עו"ד אביחי סלהוב, חויבה בכפל הריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, בהתייחס לסכום של כ-72 אלף שקל, לתקופה של 3 שנים. (ת.א. 2441/05).