עפרה שטראוס אינה חסינה בפני החוק?

בעיריית ת"א עשו הכול כדי שלא להביא לדין את הזוג המפורסם מרחוב המצביאים. בתחילה, במאי 2002, העירייה ביקשה מהם לפנות את הקרקע. במקביל, "לפנים משורת הדין", גם ניתנה להם אורכה של 30 יום לעשות זאת. לאחר מכן, שנתיים וחצי אחרי (!), זימנה אותם העירייה לפגישה, "מתוך רצון להסדיר את העניין ללא צורך בהליך משפטי". 3 שנים אח"כ, שוב "לפנים משורת הדין", נשלח אל בני הזוג מכתב התראה, לפיו העירייה "תיאלץ להגיש תביעת פינוי". כשהמכתב לא זכה למענה, "על אף שנשלחה תזכורת", זומן הזוג שוב לפגישה. אתמול, 6 שנים לאחר שהתחילו כל ההליכים, הוגש כתב תביעה חיוור למדי, שבסך הכל, "לפנים משורת הדין" כמובן, מבקש מהזוג הנכבד לפנות את הקרקע ולהרוס את המבנים. משום מה, התביעה הוגשה אתמול בהליך של תביעה אזרחית, זאת למרות שעבירה על חוקי התכנון והבנייה מתנהלת לא פעם בדין הפלילי, שמסייע בהרתעה מול עבריינים. בנוסף, החוק גם מאפשר לבעלים (ובצדק) לתבוע את הכסף המגיע להם בגין השימוש שנעשה במשך כל התקופה על הקרקע. אבל במקרה שלנו, העירייה רק שמרה לעצמה את הזכות להגיש תביעה.

בשנת בחירות, עירייה - ודאי כזו כמו בת"א, שנאשמת לא פעם שהפכה לנציגת העשירים - רוצה להראות שהיא עושה דין אחד לכולם. אי לכך, לא מפתיע ששבועות ספורים אחרי הפינוי סוחט הדמעות בכפר שלם, מגיעות כעת תביעות גם לשכונות המיליונרים.

אבל שלא במקרה, הטיפול באותן שכונות נעשה בחיל, ברעדה ובכפפות משי. הרבה יותר קל לפנות מרפסות ופחונים, מלפנות ג'קוזי וכלובי ציפורים.