בעקבות משבר חפציבה: תיקון לחוק המכר - סנקציות פליליות וקנס של עד מיליון שקל לבנק שיפר את החוק

בנקים שיעברו על התיקון החדש לחוק המכר צפויים לסנקציות פליליות ולקנס של עד מיליון שקל. בעקבות קריסת חפציבה, ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב') פה-אחד את הצעת התיקון לחוק של חברי הכנסת ראובן ריבלין וסטס מיסז'ניקוב לקריאה ראשונה, על פיה תוטל חבות פלילית אישית על כל מנהל בתאגיד בנקאי שיפר אחת מהוראות ההצעה, וכן קנס של מיליון שקל לבנק בגין הפרת חובת ליווי רכישת הדירה בשוברים, וכן חובת היידוע לרוכש על זכויותיו על חוק זה.

הבנקים, כצפוי, התנגדו חריפות לצעד זה, בעיקר בכל הנוגע לחבות הפלילית על פקידים שהתרשלו בהבטחת כספי הרוכשים. לדבריהם, העסקה היסודית היא בין הרוכש למוכר, והבנקים משמשים רק "מתווך". ריבלין דחה את הטיעון ואמר כי "הבנקים הם בהחלט חבים כגוף מעין ציבורי כלפי הרוכשים, בייחוד שהם מפיקים רווח נאה מהעסקה". לדבריו, "משבר חפציבה הוכיח, שהבנקים ידעו על מצבן הקשה של חברות חפציבה ואף צפו את קריסתה, וזאת מבלי שיידעו כלל את הרוכשים, ומתוך דאגה לאינטרסים הפיננסיים שלהם".

ריבלין אמר שיאות לבחון את מיתון החבות הפלילית, מבחינת היסוד הנפשי הנדרש, אך לא לבטלה. עם זאת, יו''ר הוועדה, סטס מיסז'ניקוב הודיע כי במהלך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, לא מן הנמנע שיבוצעו שינויים נוספים. במערכת הבנקאית טענו שסעיף האחריות הפלילית הוא מחמיר ושאי אפשר לעמוד בו וגם שם מקווים להגיע לפשרה על מנת שהסעיף יתוקן.

בהצעת החוק שאושרה היום שולבה רפורמת השוברים של המפקח על הבנקים, במסגרתה, יחוייבו הבנקים ללוות כל עסקת מימון של פרויקט בניה רק באמצעות פנקסי שוברים שיפיק הבנק, ושדרכם יעביר הרוכש את כל התשלומים עבור הדירה היישר לחשבון הליווי של הפרויקט. במקביל, יחייב ההסדר גם את המוכר לפעול רק באמצעות הסדר השוברים.

באשר להיקף הערבות הבנקאית, קיבלה הוועדה את טענת התאחדות הקבלנים, וקבעה כי חובת מתן ערבות תחול על סכום העולה על 7% ממחיר הדירה (במקום מהשקל הראשון כבטיוטה המקורית). כמו כן נקבע, שקמה זכות לרוכש לפרוע הערבות כאשר נוצרה מניעה מוחלטת להשלמת הפרויקט, ולא רק בנסיבות של פשיטת רגל או פירוק החברה.

בינתיים, הותירה הוועדה אפשרות זו גם בהינתן צו הקפאת הליכים (כפי שאירע במשבר חפציבה), למרות ההתנגדות הנחרצת של הבנקים והתאחדות הקבלנים, שלטענתם יסכל הדבר כל אפשרות של שיקום חברה והשלמת פרויקטים בידי כונס.

בוועדה התגלע ויכוח נוקב לגבי הצורך בהקמת ממונה במשרד השיכון תוך הקניית סמכויות רחבות לתפקודו. לטענת נציג המשרד, הפונקציה מיותרת, תיצור כפילות תפקידים עם רשם הקבלנים ולא תמנע התרחשות נוספת של משבר בנוסח חפציבה. בדומה לחברי הכנסת, גם הבנקים התנגדו נחרצות לסמכויות שניתנו לממונה, בעיקר לגבי סמכותו לדרוש מכל תאגיד בנקאי מידע על ביצוע וקצב התקדמות הפרויקט, וכל מידע מבוקש.

מאיגוד בנקים נמסר בתגובה כי "המגמה שהחלה בבנק ישראל ובאיגוד הבנקים ונמשכת באמצעות החוק היא נכונה והמערכת הבנקאית תשתף איתה פעולה על מנת לעגן ולחזק את הביטחון של הצרכן, כך שמקרים מצערים כמו שקרו בפרשת חפציבה לא יישנו".