בהנהלת בתי המשפט מעריכים שבימים הקרובים תוגש נגדם תביעה ייצוגית, בסך של מאות מיליוני שקלים, בשל טעות במחשבי מערכת ההוצאה לפועל, שהביאה לכך שבמחצית מתיקי ההוצאה לפועל (הוצל"פ) שנפתחו בישראל מאז 2003, נגבתה מהחייבים ריבית בשיעור של פי 3 מהמותר.
התביעה הנזיקית, בה ייטען לרשלנות של המערכת שאיפשרה לגבות מחייבים כספים שלא כדין, תוגש בעקבות החלטה שנתן אתמול (ג') ראש ההוצל"פ בירושלים, הרשם נמרוד פלקס. "הוספת רכיב ריבית הפיגורים, מקום שאין לעשות כן על-פי דין", הוא פסק, "הובילה במהלך השנים לחיוב יתר של החייבים, בשיעור העולה לעיתים אף פי שלושה על השיעור הקבוע בדין". הוא העריך שמקור הטעות הוא באי-עדכון מחשבי ההוצל"פ ב-2003, אז תוקן החוק בנושא.
פלקס גילה את הטעות במקרה, כשדן בשאלה כיצד יש לקבוע את שיעור הריבית המתווספת על קרן החוב הנקובה בשטר (צ'ק), המוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ. קביעתו האמורה חלה רק לגבי שטרות המוגשים לביצוע בהוצל"פ.
התאמת החישובים
כאשר מוגש שטר לביצוע בהוצל"פ, המחשב בלשכה משתמש ב"כלל חישוב מספר 3", כדי לקבוע את סכום הפרשי הריבית וההצמדה ואת ריבית הפיגורים המתווספים לקרן החוב (סכום השטר), בהתאם לשיעורם בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
סעיף 81 לחוק ההוצל"פ קובע ש"הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית, הכל החל במועד פירעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפירעון".
פלקס הדגיש כי "יש להוסיף לקרן החוב הנקובה בשטר ריבית והצמדה - הא ותו לא. אין כל עיגון בלשון הסעיף להוספת רכיב ריבית הפיגורים (שמופיע בסעיף 5 לחוק פסיקת ריבית - נ.ש.) החל ממועד הפירעון הנקוב בשטר, או ממועד הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ואין להחיל את כלל חישוב מספר 3 החל מהמועדים האמורים".
לדבריו, ריבית פיגורים יש להוסיף רק "בחלוף פרק הזמן הקבוע בדין לשם הגשת התנגדות לביצוע שטר (20 יום - נ.ש.) ובאם הוגשה התנגדות, אזי לאחר דחייתה או לאחר שניתן פסק דין המקבל את התובענה על-פי השטר".
"מן הראוי שהאחראים על העניין בהנהלת בתי המשפט יפעלו לשם התאמת חישובי מחשב ההוצל"פ להוראות הדין, שכן הציבור הרחב מסתמך על חישובי המערכת תוך הנחה כי הם עולים בקנה אחד עם הדין", סיכם פלקס.
"נתון לפרשנויות"
גורם בכיר בהוצל"פ אמר ל"גלובס", כי "החלטת הרשם מחייבת רק ביחס לתיק שבו דן, ועם זאת אנו בוחנים אותה ואת השלכותיה. למרות הערכות שנשמעו היום, לא ניתן לחשב את המשמעות הכספית של החלטתו. אם פרשנות הרשם תתקבל, ניתן יהיה להחילה ביחס לתיקים פתוחים, אך לא ביחס לתיקים שנסגרו".
דוברת הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "להנהלת בתי המשפט לא ניתנה אפשרות להגיב להחלטה בטרם ניתנה. הנושא נתון לפרשנויות שונות ובכוונת ההנהלה לפעול להסדרתו. מבלי להכריע בעניין הפרשנות הנכונה, הורה באחרונה מנהל בתי המשפט על שינוי שיטת חישוב הריבית, הנגבית עבור שטרות המוגשים לביצוע בהוצל"פ, באופן שהחיוב ייגבה בשערוך ללא ריבית פיגורים. לשם כך, אמור להתבצע בימים הקרובים שינוי מיחשובי". (03-22399/04/4)
בתוך כך הודיע היום ח"כ יואל חסון (קדימה) כי יזום דיון מיוחד בוועדת הכלכלה על מצבה של ההוצאה לפועל. "המערכת הזו בעייתית ביותר ודורשת טיפול מקיף, והפרשה הנוכחית רק הוכיחה זו. הקלות הבלתי נסבלת בהוצאת צווים, הריביות הגבוהות וזמני התשלום הבעיתיים יכולים להכניס למצוקה בקלות כל אזרח שומר חוק", ציין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.