לפני שלב לבייב החליט לעבור לארמון המוזהב שלו בלונדון, היו לו כמה עניינים לסגור בארץ. במקרה אחד השתלטה משפחה של עבריינים על שטח בן כמה עשרות דונם, שהטייקון רכש למטרות פיתוח.
כשאנשיו של לבייב ביקשו לעלות על הקרקע, סירבו העבריינים להתפנות, זרקו רימוני הלם, ואפילו איימו בפגיעה בבני משפחתו. טלפון אחד לבני טל פתר את הבעיה. "בתוך ארבעים דקות שלחנו לשם כוח של 25 בחורים, כולם שני מטרים", מספר טל. "גמרנו את העסק בשלושה ימים. העפנו את האנשים מהשטח, הרסנו את המבנים שהעמידו שם, והבאנו למעצרם. שיתפנו פעולה עם המשטרה, שהפעילה עליהם מעצרים על תנאי שהיו להם, וכולם ישבו בבית סוהר".
את חברת האבטחה שלו, בני טל סקיוריטי (BTS), מתאר טל כיחידה מובחרת של בחורים מגודלים שלא מהססים לנהוג באלימות כשצריך - אבל הכול במסגרת החוק. את עיקר המלחמה מנהלים טל ואנשיו נגד גורמים עברייניים שמנסים לחבל בעסקיהם של אנשי עסקים לגיטימיים - בהם חברי האלפיון העליון - ומנצלים את אוזלת ידה של המשטרה. "כשאתה שם 50 מיליון דולר, חלקם כסף של משקיעים, ויש לך אפשרות לשלם בעבור אבטחה רצינית, אתה לא מרים ידיים", מסביר טל. "מכיוון שהמשטרה מוגבלת באמצעיה, אנחנו עושים את העבודה השחורה, והכול עובד בהרמוניה מוחלטת".
להבדיל מאנשי עסקים ישראלים, שהחשש העיקרי שלהם הוא מפני פעילות עבריינית, האבטחה הניתנת לנציגים של התאגידים הבינלאומיים נועדה להגן עליהם מפני פיגועי טרור. על־פי הגדרת מחלקת המדינה האמריקאית והתמונות המשודרות ב־CNN, ישראל נחשבת למדינה עם פעילות טרור מוגברת, והאבטחה הצמודה מתחייבת על־פי פוליסות הביטוח של החברות האלה. בהתאם לקהל היעד, הדגש הוא על שירות.
רמת האבטחה תלויה בדרגת הסיכון ובכסף. יומיים של אבטחה שגרתית, ללא אמצעים מיוחדים, יעלו לאורח כ־2,000 דולר. ביקור ארוך יותר, הכולל אבטחה צמודה של 24 שעות ביממה, ג'יפים משוריינים ואמצעים נוספים, יגיע ל־40 אלף דולר.
תמורת סכום כזה, המאבטחים לוקחים את איש העסקים משדה התעופה, נצמדים אליו במהלך השהייה, לפעמים מארגנים לו מסוק שיטיס אותו בין יעדי הביקור בארץ. הם שומרים עליו מחוץ לחדר במלון, פותחים לפניו דלתות, ואפילו סוחבים מזוודה. כשצריך הם גם עוזרים בתיאום פגישות. בפעמים אחרות - כשהאורח גילה שיש לו כמה שעות פנויות - הם מארגנים לו סיור בכותל המערבי או במצדה. בנוסף, הם אמורים לנהל סמול טוק באנגלית.
את מספר אנשי העסקים הלגיטימיים בישראל שנעזרים במאבטח צמוד, קשה לאמוד במדויק. המשטרה מאשרת אבטחה חמושה רק במקרים נדירים, שלגביהם קיים מידע על איום ספציפי ומפורש.
ארקדי גאידמק, נאמן לתדמית המחייבת של האוליגרך, מוקף בסוללת בריונים, וגם גיל שויד מלווה באופן קבוע במאבטח. לעתים ניתן לראות אותו מטייל על הסגוויי שלו בנמל תל אביב, בנו התינוק שוכן לבטח בחיקו, כשבחור צעיר עם פנים חתומות נמצא במרחק כמה מטרים ממנו. אחרים מסתייעים במאבטחים מדי פעם, לקראת חתימה על עסקה חשובה, או על סמך מידע ספציפי שגורם לא רצוי זומם משהו.
גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, למשל, הייתה חשופה לאיומים על חייה. "היו בעבר איומים מצד לקוחות לא מרוצים או גורמים אנונימיים על חייה של גליה מאור, והקב"ט של הבנק המליץ לה להסתייע באבטחה", מאשר גורם בבנק. "נכון לעכשיו, היא לא מאובטחת".
"כל אחד עלול להיות האויב"
יש דעות לכאן ולכאן באשר לרמת האיום על אנשי העסקים בישראל. "משפחות הפשע קוראות את העיתונים כמוך וכמוני, ויש הרבה מודיעין גלוי", אומר טל. "כשראו שיש כוכב בעסקים, כמו נועם לניר - שהוא בחור טוב, מלח הארץ - ניסו לסחוט אותו. כבר הגיעו אליי אנשים ששילמו כופר ופחדו מפני הפעם הבאה, ושמעתי אפילו על מקרי חטיפה שלא הגיעו לעיתונים, כי אנשי העסקים שילמו והמשטרה לא הייתה מעורבת. אני מעריך שמה שקורה במדינות כמו מקסיקו או איטליה יקרה גם בישראל. העולם התחתון הולך וגדל, ולא מפחד משום דבר. בהחלט יש מצב שיהיו יריות ברחובות ויהיה פה מערב פרוע. צריכים להבין שמבחינה אסטרטגית צריכים לטפל בבעיה הזאת, כמו בטרור".
"כשאתה איש עסקים עשיר עם משפחה וילדים, זה לא מופרך להניח שאתה עלול למצוא את עצמך במצב של חטיפה למטרות כופר", מאשר עופר בר, מבעלי מ.ל.מ. "הפערים בין העשירים לעניים הולכים ומתרחבים, האנשים האלה הפכו בשנים האחרונות להרבה יותר מפורסמים, ומישהו בהחלט יכול לעשות את החשבון שכדאי לחטוף אותו או את הבן שלו למטרות כופר. כשאתה מסתכל על ההשקעה של אדם עשיר בסגנון החיים שלו - איפה הוא הולך לאכול, באיזו מכונית הוא נוסע - הרבה פעמים אתה מגלה שההשקעה שלו באבטחה היא מזערית עד אפסית. לדעתי, אבטחה היום היא כבר לא מותרות. כמו שאיש עסקים שוקל עם איזה רואה חשבון הוא עובד על עסקה מסוימת, הוא צריך לדעת איזו אבטחה הוא צריך".
גיל בינג, בעלי בינג אבטחה, חריף אפילו יותר. "אנחנו לא רחוקים מהיום שבו יחטפו פה אנשים למטרות כופר", הוא טוען. "לאט־לאט אני מכניס לראש של האנשים שאני פוגש, שמישהו עלול לנסות לפגוע בהם או לנסות לחטוף תמורת מיליון שקל. אומרים לי שאני פרנואיד, אבל זה עוד יקרה. כולנו יודעים מה המעמד של מערכת אכיפת החוק במדינה; בגלל זה יש לי עבודה".
הכתבה המלאה מתפרסמת במגזין G של "גלובס"
[הרחבה במהדורה המודפסת] [לעיתון הדיגיטלי]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.