ביהמ"ש: אי-קיום מבחני תיאוריה בשפות זרות דוחף עולים לנהוג בלי רישיון

ר' נח, עולה חדש ממקסיקו המחזיק ברישיון נהיגה מקסיקני, הועמד לדין על נהיגה בלא רישיון. זאת, משום שלא המיר את רישיונו בישראלי. הוא כשל במבחן התיאוריה, לאחר שנאלץ להיבחן בעברית משום שלא קיבל שאלון בספרדית אלא בפורטוגזית.

לבסוף נמצא לו פיתרון, אחרי שנבחן בעל-פה בספרדית וקיבל רישיון. אלא שהשופט, ד"ר אברהם טננבוים, קבע כי "סיפורו הקפקאי במקצת" של נח "הטרידני מאוד, במיוחד כשהוא מצטרף לטענות נאשמים אחרות. כך למשל, נטען בפני על-ידי נהגים שעברו את המבחן בצרפתית כי מדובר במבחן לקוי מבחינת השפה הצרפתית".

בבעיה חמורה יותר, לדברי השופט, מצויים אלה שאינם יודעים קרוא וכתוב, במיוחד בערבית. לטענתם, בחינות בעל-פה נעשות לעיתים רחוקות ויש להמתין חודשים ויותר. לפי טננבוים, התופעה מדאיגה משום שהעונש המקובל על נהיגה בלא רישיון הוא מאסר בפועל, "ובית משפט זה שלח מאות ואלפי נהגים למאסר בגלל נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה".

ואולם, הטענות מעידות שלא רק זלזול בחוק גורם לכך. "לעיתים מדובר על ביורוקרטיה קשה ואולי אטומה בה נתקלים האזרחים. במיוחד כשמדובר במי שאיננו נמנה עם אלה ששפר חלקם. אלו מרגישים לעיתים כי מוצגות להם דרישות מייאשות ואולי אף בלתי אפשריות, על-פי תפיסתם. התוצאה היא כי גם אזרח הגון שמנסה להוציא רישיון כחוק, מוצא עצמו לעתים חסר אונים וממתין לשווא. כשמדובר בנאשמים קשי יום ומעוטי השכלה והזדמנויות, רבים מהם מתייאשים ופונים לנהיגה ללא רישיונות", כותב השופט.

טננבוים נמנע לפי שעה מהרשעתו של נח. הוא ביקש מהיועצת המשפטית של משרד התחבורה להשיב באלו שפות מתקיימים מבחני התיאוריה, האם הנהגים מיודעים על כך וכן כל כמה זמן מתקיימת בחינה בעל-פה. "ראוי שבתי המשפט לתעבורה יידעו נתונים אלה, משום שאלה צריכים לעזור להם בשקילתם את העונשים הראויים". (ת' 16134/06).