בית משפט השלום בת"א ביטל את הרשעתו של רו"ח דוד גולדברג, סגן נשיא לשכת רו"ח, שהורשע בהטרדה מינית-מילולית של שתי מזכירות שעבדו במשרדו, תוך ניצול מרות. השופטת דורית רייך-שפירא אימצה את המלצת שירות המבחן, וגזרה על גולדברג צו עבודות לתועלת הציבור. למעט ביטול ההרשעה, כל הקביעות העובדתיות בהכרעת הדין נותרו בעינן.
גולדברג (52), בעל משרד עצמאי (שהתמזג באחרונה עם משרד ליאון-אוריצקי), הואשם שבשנים 2004-2005 הטריד מילולית שתי מזכירות במשרדו. ההטרדות נגעו לאמירות מיניות שאמר גולדברג למזכירות, ובהן דברים בוטים באשר למידת החזייה וסוג התחתונים שלהן ועוד. תלונת מזכירה שלישית לא הבשילה לכתב אישום. הוא הורשע בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית, שעונשה המירבי הוא שנתיים מאסר.
השופטת קבעה, כי "ממונה שנוהג באופן תדיר להשתמש בביטויים, בדיחות ומחמאות שבהם רמזים מיניים, יוצר במקום העבודה אווירה לא נעימה עד כדי עוינת. שימוש בביטויים וסיפור בדיחות, שלפי אמות מידה אובייקטיביות יש להם אופי מיני, מהווה עבירה גם אם לא כוונו לאדם ספציפי משום שהביטויים עשויים להשפיל, לבזות או לפגוע בכבודם" של הנוכחים במקום.
התנהגות פוגענית
שירות המבחן תיאר בתסקיר את ילדותו והתבגרותו של גולדברג בבית הורים ניצולי שואה, "שהשפיעו על עיצוב אישיותו הנוקשה והשרישו בו שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות". לדעת השירות, טיפול שעבר כעת גולדברג אצל פסיכולוגית קלינית-רפואית הביא אותו לתובנה "שעל-רקע דרישותיו למצוינות מעצמו ומאחרים (והמתלוננות בכלל זה), לא הצליח לשלוט בכעסים, התנהג באופן פוגע לכפופים לו וכנראה שגם אמר למתלוננות דברים המתייחסים למיניותן, עליהם הביע חרטה וצער".
שירות המבחן התרשם שהעבירות חריגות להתנהגותו של גולדברג בתחום המיני ושאינו מסוכן לציבור ולכן המליץ לבטל ההרשעה. גם שתי המזכירות שהתלוננו הסכימו לכך. לימינו של גולדברג כעדי אופי התייצבו, בין היתר, נציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אלדר, שהוא היה מרצה שלה, וראש לשכת עוה"ד לשעבר, עו"ד דרור חטר-ישי, ושני עדים נוספים שהרעיפו עליו דברי שבח והערכה.
התובע, עו"ד יניב בן-הרוש מהפרקליטות, לא השתכנע והתנגד לביטול ההרשעה. הוא דרש שיוטל על גולדברג מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות. הסניגור, עו"ד דרור מקרין, טען שהותרת ההרשעה על כנה עלולה לפרק את השותפות עם משרד ליאון-אורליצקי.
מניעת החמרה
גולדברג עצמו "פנה לבית המשפט בבכי, שאותו לא הצליח לעצור", באולם פתוח מלא קהל, התחנן וביקש שהציבור שלמענו התגייס ולו תרם, יעזור לו הפעם להציל את נפשו.
השופטת ציינה אמנם, שטענותיו של גולדברג כאילו לא ידע מהם הדברים היוצאים מפיו ולא הבין עד כמה קשות הפגיעות שהוא שפגע במתלוננות, אינן מקובלות עליה. עם זאת, ציינה כי הוא הביע חרטה, הרשעתו החמירה את מצבו הנפשי והשפיעה לרעה על תפקודו המקצועי. "הותרת ההרשעה על כנה עלולה להחמיר את המצב עוד יותר ולדרדר הנאשם לתסכול וייאוש", קבעה. לדבריה, הטיפול שעבר מעיד שסיכויי שיקומו גבוהים. "ביטול הרשעה יעשה טוב לו ולכלל הציבור כולו", ציינה.
גולדברג הועמד לפיקוח קצין מבחן למשך 18 חודשים, וחויב לבצע 250 שעות שירות לתועלת הציבור ב"בית נועם", העוסק בטיפול בגברים שנהגו באלימות כלפי נשים. (ת.פ. 6956/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.