לא רק הנתבים משתכרים טוב: היועץ המשפטי של נמלי ישראל הרוויח ב-2006 כ-58 אלף שקל בחודש

גם עלות שכרו של אורון גבוהה משמעותית ביחס ליועצים אחרים - כ-81 אלף שקל. אגב, אורון גם עומד בראש רשימת מקבלי השכר הגבוה בחברת נמלי ישראל.

שני לו, ובפער לא מבוטל, ניצב היועץ המשפטי של הבנק לפיתוח התעשייה, עו"ד מיכאל ורזגר, שמביא הביתה כ-49 אלף שקל ברוטו כל חודש, ועלות שכרו היא כ-62 אלף שקל.

צמוד אליו נמצא היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה, עו"ד אריה שחם, המשתכר כ-48 אלף שקל, ועלות שכרו מגיעה ל-55 אלף שקל. במקום הרביעי מבין היועצים המשפטיים נמצא עו"ד דוד יהב מחברת החשמל, שמקבל כמעט 45 אלף שקל ברוטו מדי חודש. אחריו, בפער של כ-600 שקלים, נמצא היועץ המשפטי של שירותי בריאות כללית, עו"ד יצחק לוי, שמקבל כ-44 אלף שקל. עם זאת, עלות שכרם של כל אחד משניהם היא כ-61 אלף שקל (כל אחד), הרבה יותר מעלות שכרו של אריה שחם.

מי שמחייכת כל הדרך אל הבנק היא עוזרת היועצת המשפטית לנמל חיפה, שמביאה הביתה כל חודש כ-42 אלף שקל, ועלות שכרה מגיעה ל-57 אלף שקל. מי שהיה ב-2006 היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שמשון (שוני) אלבק, הסתפק ב-38 אלף שקל בחודש, ועלות שכרו היתה כ-55 אלף שקל.

היועץ המשפטי של רפא"ל, עו"ד שמואל סנראי, קיבל אף הוא שכר זהה של כ-38 אלף שקל, אם כי עלות שכרו היתה מעט נמוכה יותר - כ-54 אלף שקל. גם היועץ המשפטי הוותיק של עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, השתכר שכר חודשי דומה, ועלות שכרו היתה כ-53 אלף שקל. את העשירייה הראשונה סוגר היועץ המשפטי של דואר ישראל, שנתוניו דומים לאלה של חביליו וסנראי.

השוואת שכר היועצים המשפטיים לאלה של בכירי משרד המשפטים מעלה כי היועצים מרוויחים כ-10 אלף שקל פחות בממוצע. כ-15 בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים מרוויחים בין 40 ל-50 אלף שקל. ואולם, השכר של רובם מוקבל לזה של שופט מחוזי, המשתכר מעט יותר מ-40 אלף שקל, או של שופט עליון, המשתכר מעט יותר מ-50 אלף שקל.

צריך לזכור גם, שבכירי משרד המשפטים "שווים" יותר בשוק הפרטי מהיועצים המשפטיים של התאגידים. אגב, ההוצאות המשפטיות של התאגידים כוללות גם עורכי דין העובדים בריטיינר ועושים בדרך כלל את הייצוג בבתי המשפט.