אתה פורץ לביתי. אני יורה בך. מותר לי!

"הצעת החוק אינה מידתית" - נטען. ואקט הפריצה הוא כן מידתי? כלומר, כאשר אדם פורץ לבית, או לכל מקום אחר, האם יש שוויון כוחות בינו לבין הבעלים? האם קיימת מידתיות בין מי שבא לפגוע באדם, או ברכושו, לבין קורבן הפריצה? הרי יש כאן פושע מסוכן מצד אחד ואדם רגיל מצד שני - אז איפה כאן המידתיות? האם יש ביטחון שהפורץ ידאג למידתיות, אם יחליט לפגוע בקורבנו? אז מדוע להעמיס את נטל המידתיות על הקורבן?

"המשמעות היא שהעונש על פריצה הוא הוצאה להורג". נו, באמת. הוצאה להורג היא גזירה של בית המשפט שאין לחמוק ממנה. במקרה של פריצה יכול הפורץ למנוע את התוצאה הזאת, אם פשוט לא יפרוץ. מותר להניח שפורצים רבים בפוטנציה יחשבו חמש פעמים לפני שיפרצו, אם יידעו שחייהם בסכנה, אז מה רע?

הממשלה המתנגדת להצעת חוק זו הציגה גירסה משלה, לאמור: ניתן לפגוע בפורץ, אבל רק אם נשקפה ממנו סכנה מוחשית. איך יודעים זאת מראש? אתה נתקל בפורץ בביתך, ומה? שואל אותו תסלח לי אדוני, האם נשקפת לי ממך סכנה מוחשית? האם ניתן לדעת אם לפורץ יש סכין, או כלי נשק או כלום? כן, בהחלט אפשר לדעת - אבל רק לאחר שהכדור או הסכין כבר שוכנים בגופך, לא?

החוק מכיר בהגנה עצמית כהגנה לגיטימית מפני אשמת רצח, או הריגה. כל פריצה היא בגדר תקיפה, נכון? ולכן, כל פגיעה בפורץ היא בגדר הגנה עצמית, לא כן? לפיכך, אין בחוק כזה פגיעה בזכויות אדם, אלא יש בו מימוש של זכותו של אדם להגן על עצמו מפני מי שבא להתקיפו.