על ישראל פרי נגזרו 12 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בגניבת כספי פנסיה וביטוח בסכום של 320 מיליון מארק (כ-800 מיליון שקל) ובנוסף קנס כספי של 21 מיליון שקל.
ביצוע גזר הדין עוכב עד ל-27.2.08 כדי לאפשר לפרי לערער לעליון. באמצעות עורכי הדין יעקב וינרוט, מיכה קירש, ישראל וולנרמן ואלירם בקל טוען פרי כי העבירות המרכזיות שבהם הורשע הם מרמה וגניבה, אך יחד עם זאת "לא היה בתולדות הפסיקה מקרה שבו אדם הורשע בגניבה קולוסאלית ללא עובדות, כאשר אין כל דרך משפטית אמיתית לבסס את ההרשעה שכן אלמנטים הכרחיים לא הוכחו כלל".
לדברי פרי, בית המשפט הרשיע אותו בגניבת כספם של לא פחות מ-9,000 לקוחות, אך כדי מנת להרשיע בגניבה חייב להתקיים האלמנט של העדר הסכמת הבעלים. והנה, טוען פרי, "לבית המשפט המחוזי לא בא אפילו אדם אחד אשר טען כי הוא רומה על ידי בכל הנוגע לענין גניבת פרמיות הביטוח".
עוד אומר פרי שכנגד עשרת עדי התביעה הביאה ההגנה 26 לקוחות, אשר כולם העידו כי הם אסירי תודה לארגון. עם זאת, למרות שהשופט עצמו טען כי אותם 26 לקוחות "שבעי רצון ומדושני עונג מן ההלוואות שנטלו", טוען פרי כי לא היה בכוחם להשפיע מול דברי עשרת הלקוחות שרומו לכאורה על ידו.
בגזר הדין במחוזי נכתב על מעלליו של פרי: "מרבית מעשי העבירה בוצעו לאורך שנים, הם חובקי עולם, רחבי היקף, ועד כדי סכומי עתק של מאות מיליוני מארקים... פרי לא הסתפק באי-גילוי בלבד, אלא טרח והטעה, שיקר ורימה, עיוות והציג מצגי שווא. ובין המרומים לא רק הלקוחות עצמם, אלא גם גורמים אחרים ובהם בתי משפט לרוב, ועדת הכנסת לביקורת המדינה ועוד".
פרי הורשע גם בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לאחר שקיבל במירמה מעשרה לקוחות את הסכמתם לייצוגם ולהשגת תוכנית אשראי בעבורם, וחייב אותם בשכר טרחה. פרי אף הורשע בתיווך ועיסוק בביטוח שלא בהיתר ובלא רישיון סוכן, ובשיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, לאחר שהציע כספים לאחד העדים תמורת שינוי עדותו.
הקורבנות של מעשיו היו ישראלים (מרביתם כיום קשישים), שהצטרפו כמבוטחים לארגון, שהוקם בעקבות הסכם בין ישראל למערב גרמניה, אכולת רגשי האשם מהשואה. ההסכם איפשר למצטרפים לקבל קצבת פנסיה מהמוסד לביטוח סוציאלי של גרמניה, ובלבד שישקיעו רטרואקטיבית ובאופן נומינלי סכום חד-פעמי. התוכנית היתה כדאית ביותר, בעיקר למצטרפים בגיל מבוגר.
התחמש בסוללת פרקליטים
בשלב הטיעונים לעונש בבית המשפט המחוזי, התחמש פרי בסוללת פרקליטים (ראו מסגרת) ואף הגיש חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, בעניין ההרשעה בגניבת פרמיות הביטוח. בלס טוען בחוות דעתו, שמבחינה כלכלית לא נגרם ללקוחות הארגון כל נזק. לטענתו, גם לפרי לא צמחה כל תועלת על חשבון הלקוחות, מכך שפרמיות ביטוח שולמו לחברה בשליטתו ולא לחברת ביטוח נפרדת.
לטובתו העידו כמה מלקוחות הארגון, שהודו לו על הטיפול הלבבי שהעניק להם וסיפרו על כספי הפנסיה או קצבת השארים שזכו בהם, מבלי שהיו צריכים להשקיע מכספיהם. לדבריהם, הפנסיה משמשת עבורם משענת כספית ממשית, אף יותר מקצבאות אחרות שהם זכאים להן. הם אמרו שעבורם אין משמעות להרשעתו אפילו בגניבה. פרי הגיש מכתבים של עשרות לקוחות אחרים שאמרו דברים דומים, וכתבו שהעובדות שהתבררו במשפט אינן משנות להם דבר, כל עוד הם מקבלים את הפנסיה שהובטחה להם.
"תאוות התעשרות"
אלא שהשופט כספי סירב לזקוף לזכותו גילוי נדיבות לב כלפי לקוחות הארגון. "נדיבות יחסית זו עומדת בצל תאוות ההתעשרות של פרי, שמעייניו היו נתונים יותר להעשרת כיסיו שלו". המניע של פרי "הוא הרצון להפיק מהמיזם רווחים רבים ככל הניתן. רצון כזה, כשלעצמו, הוא לגיטימי כל עוד פועל היזם ביושר, בשקיפות, מתוך אי-קיפוחם של אחרים ואיננו עובר על החוק".
כספי שב וציין, שפרי "יצר, במהלך השנים, מארג של שקרים, במסווה של מכובדות ורהיטות. הוא לא בחל בשום דבר-שקר ועשה כך גם במהלך המשפט".
כתבות
ני"ע
