מו"מ לפשרה עם נושאי משרה לשעבר בבנק למסחר בתביעת הענק בגין המעילה

בימים אלה מתנהל מו"מ בין הבנק למסחר לבין נושאי משרה לשעבר בו לפשרה בתביעה שהגיש נגדם הכנ"ר, בתפקידו כמפרק הבנק, על סך כ-270 מיליון שקל, בטענה לאחריותם למעילה ולקריסת הבנק. כך עולה מדו"ח מסכם לשנת 2007 מטעם הכנ"ר ומטעם המנהל המיוחד, עו"ד אורי ברגמן. עוד דווח כי עד לדצמבר 2007 שולם ללקוחות הבנק מכוח ערבות בנק ישראל סכום כולל של כ-573 מיליון שקל.

הכנ"ר הגיש תביעה נגד 35 גורמים בטענה לאחריותם לקריסת הבנק ולאי-חשפית המעילה שביצעה אתי אלון. בין הנתבעים: אלון, אחיה עופר מקסימוב ואביהם אביגדור מקסימוב (נגד השלושה ניתן פסק דין, המחייבם לשלם את הסכום הנתבע, והם הוכרזו בעקבות זאת כפושטי רגל ומונה נאמן לנכסיהם); יו"ר הבנק ומי שהיה בעל השליטה בו, שמיל ובר; המנכ"לים לשעבר, אלי אונגר ומשה ליבוביץ; הדירקטורים לשעבר; שורה של נושאי משרה בכירים לשעבר; ומשרד רואי החשבון קסלמן, שביקר את דו"חות הבנק עד תחילת 2002 (במסגרת הסדר פשרה שילם המשרד לפני כחצי שנה 23 מיליון שקל בשל אחריותו).

הכנ"ר טען כי נושאי המשרה בבנק התרשלו במילוי תפקידם, בכך שלא נקטו בפעולות הדרושות לשם איתור המעילה או מניעתה ובעצם התנהלותם איפשרו את התרחשותה. בדו"ח שהגישו כעת הכנ"ר והמנהל המיוחד, נמסר כי מתנהל מו"מ לפשרה עם נושאי המשרה, העוסק גם בתשלום כספי הביטוח של נושאי המשרה לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות. עוד צוין בדו"ח כי בשלב זה ננקטות פעולות לאיתור נכסיהם של אלון, אחיה ואביה כדי שניתן יהיה להיפרע מהם, בעקבות פסק הדין שניתן נגדם בתביעה.

לדברי הכנ"ר והמנהל המיוחד, הגשת תביעת העתק נגד האחראים למעילת הבנק ולקריסתו השפיע על הליכים משפטיים אחרים שמנהל הבנק כנגד חייבים שלו. זאת, כיוון שניכר חוסר רצון לשתף פעולה מצד מנהלי הבנק שנתבעו, והחייבים מבקשים להיתלות באי הסדרים המתוארים בתביעה כדי לנסות ולערער את מהימנות יתרות החובה שלהם, שמציג הבנק. בדו"ח צוין כי ככל שנוקף הזמן הופכת מלאכת גביית האשראי שהעניק הבנק ללקוחותיו לקשה יותר, וזאת בין היתר כיוון שהחייבים מעדיפים להתמודד עם דרישת הבנק במישור המשפטי מתוך הנחה כי ההליכים יימשכו פרק זמן ממושך.

יתרת אשראי: 25 מיליון שקל

לפי הדו"ח, עד כה הסתיים הטיפול ב-1,252 תיקים של לקוחות הבנק, שנחתמו והועברו לבנק ישראל לצורך אישור ביצוע התשלום. מדובר ברובם המכריע של החשבונות שהיו ביתרת זכות טרם קריסתו של הבנק. מספר החשבונות שלא שולמו עומד על 166, בין היתר בגין חשד למעורבות של הלקוח במעשה המעילה.

בדו"ח נמסר עוד כי במועד הפסקת פעילותו הסדירה של הבנק עמד תיק האשראי שלו בניכוי הפרשה לחובות מסופקים על סך של כ-313 מיליון שקל; עד כה נגבה מחייבים סך כולל של כ-269 מיליון שקל, כאשר הבנק ויתר על יתרות חוב בסך כ-21 מיליון שקל; נכון לדצמבר 2006 עומד תיק האשראי של הבנק בניכוי ההפרשות לחובות מסופקים על סך של כ-25 מיליון שקל. הסדרים שנערכו עם חייבים של הבנק צפויים (נכון לדצמבר 2007) להביא לגביית סך של 3.5 מיליון שקל. (פש"ר 1398/029).