עוד תתגעגעו לטביעת האצבע

א.ילדי העולם יקבלו השנה שיעור חשוב בצביעות, כשלאף מדינה לא יהיו ביצים להחרים את האולימפיאדה בבייג'ין, מה שכבר די ברור, וכולן יתייצבו לטקס הפתיחה, שלבטח יהיה מרשים. כל יפי הנפש, מטיפי המוסר, אבירי החופש ואוהבי הדמוקרטיה סותמים את הפה ומורידים את הראש, עושים את עצמם לא רואים ולא יודעים על הפרות זכויות האדם הבסיסיות והפשעים נגד האנושות שמבצעת סין. הצרפתים, הבריטים, הגרמנים, האמריקאים - כל הצדיקים הגדולים שממהרים לצקצק בלשונם, נאלמו דום.

גם מדינת ישראל עוצמת את העיניים. אבל אנחנו זה משהו אחר, לנו מותר. אחרי הכול, בואו לא נשכח שעברנו את השואה, כן? ולהזכירכם - זה לא היה קל. כך שאם יש עם בעולם שהרוויח ביושר את הזכות להתעלם מהסבל של עם אחר הרי זה אנחנו ורק אנחנו, כי אנחנו יודעים מה זה שרוצחים אותך ואף אחד לא נוקף אצבע. אותנו אף אחד לא ילמד על סבל!

העולם נותן פה מפגן של אטימות וחוסר מוסריות. עצם העובדה שהקפדה על זכויות אדם אינה קריטריון בסיסי לאירוח אירוע בינלאומי היא כבר בושה וחרפה. והרי לא מדובר באיזה גליץ' חד-פעמי. השלטון הקומוניסטי בסין הוא אימפריית רשע של ממש. תחתיו נהרגו יותר חפים מפשע משהרגו גרמניה הנאצית ורוסיה הקומוניסטית יחד, ועד היום מוציאה סין להורג יותר אנשים מכל שאר ארצות העולם יחד.

ב.לפני כשבועיים ביקר בישראל דיוויד קילגור, לשעבר חבר פרלמנט ומזכיר מדינה של ממשלת קנדה לענייני דרום מזרח אסיה, ואחד ממחברי דוח "קציר דמים" על קצירת איברים*להשתלה בסין, בעיקר ממתרגלים של שיטת הפאלון-גונג בעודם בחיים. דוח מזעזע. חפשו אותו ברשת. קילגור נפגש גם עם חברי כנסת, וקראתי שיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ מנחם בן-ששון שמע שם בפעם הראשונה על המנהג הסיני. אבל אין בזה שום חדש. הדוח נכתב ופורסם ועורר הדים לפני כשנתיים, קצת שקע מאז, אבל העיסוק הגובר במצב העגום של זכויות האדם בסין לקראת האולימפיאדה נותן לו רוח גבית חדשה.

בן-ששון לא מכיר את החומר. כבר בסוף 2006, אחרי פרסום הדוח, התקיים בכנסת דיון בנושא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות הח"כ משה שרוני, שבינתיים הודח. שקעתי בקריאת הפרוטוקול, שחושף חלק מהאטימות, מהטמטום ומהרוע של חלק מהעוסקים בנושא. מתברר שעל אף שיצא חוזר מנכ"ל שאוסר על קופות החולים לשלוח מבוטחים לסין, חלק מהן שלחו בכל זאת. זה הרבה יותר חסכוני.

ד"ר יעקב לביא, מנהל היחידה להשתלות בתל השומר, העלה בדיון את השואה: "אם היינו קוראים בעיתונים גרמניים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, שהמשטר הנאצי מציע למכירה את איברי היהודים שממילא נגזר גורלם למות, האם היה עולה על דעתו של מישהו מאיתנו לחלוק על כך שהדבר הזה הוא פשע נגד האנושות? אני לא רואה כל דבר שונה במה שמתקיים היום בסין". ומה ענה לו היו"ר משה שרוני? "אז הרפואה לא הייתה כל-כך מתקדמת".

במקום אחר בדיון מתעניין רן כהן אצל נציג הרבנות אם מותר, על-פי דין תורה, להוציא גויים להורג כדי להשתיל את איבריהם ביהודים. עונה הרב יגאל שפרן: "מותר על-פי דין תורה... אם הם בין כה מוציאים להורג אנשים, ולא בגללנו, אינני מצליח להבין מה כל-כך נורא שנלקח איבר להצלת אדם אחר...". שפרן ממשיך להבריק גם בהמשך הדיון, ובתשובה לשאלת ח"כ אריה אלדד עונה: "...במידה וחס וחלילה יוצא אדם להורג ברשות הפלסטינית בגין שיתוף פעולה עם ישראל, לא תהא עבירה הלכתית בשימוש באיבריו לצורך הצלת אדם אחר".

כדאי לציין שגדולי הרבנים חולקים בתוקף על דעתו של שפרן זה, שהוא "סמכות רוחנית של ממש", ואוסרים דבר שכזה. הרב אלישיב, מגדולי הדור, אסר לנסוע להשתלה בסין אפילו במקרה של פיקוח נפש. אולי צריך למנות את כבוד הרב ליו"ר הוועד האולימפי.

ג.ובינתיים, בעולם החופשי, מתחממת חזית מעניינת - יותר מעודנת אך לא פחות עקרונית - במלחמה על הזכויות שלנו כבני אדם. שם זה קורה סביב הסוגיה המרתקת של בדיקות גנטיות במקום העבודה.

בינתיים, השימוש במידע גנטי אסור על-פי חוק ברוב מדינות העולם הנאור (גם אצלנו), אבל בחודש-חודשיים האחרונים אני נתקל בנושא יותר ויותר בתקשורת הבריטית, האמריקאית, הגרמנית, כך שנראה לי שזה מתקרב אלינו די במהירות.

המצדדים בבדיקות האלה טוענים שזה בכלל בשביל האדם העובד, ברור: כך המעסיקים יוכלו לדאוג יותר טוב לעובדים שלהם, ולא להעסיק, לדוגמה, אדם שיש לו גן התלסמיה במקום עם חשיפה לעופרת או לבנזין. זו חובתו של המעביד, הם טוענים, לשמור על בריאותו של העובד.

ועוד הם טוענים כי בארצות הברית מתים כמאה אלף עובדים בשנה ממחלות הקשורות במקום העבודה, שזה נורא, ושיש אובדן של כמיליון ימי עבודה בשנה, מה שלא רק עצוב לאללה אלא גם מכביד מאוד על המעסיקים, על משלמי המסים ועל המשק כולו. בדיקה גנטית לכל עובד תוכל למנוע את כל זה, ותעזור ליצור כלכלה בריאה יותר. מדע הגנטיקה הוא כלי נהדר לבניית שוק עבודה הרמוני ובעל מספר סיכונים מינימלי, זה מה שהם אומרים.

ד.כל הטיעונים האלה הם כמובן שטות פשיסטו-קפיטליסטית מהסוג הגרוע ביותר. טובת העובד? על מי אתם עובדים, לעזאזל? הרי ברור כשמש לכל מי שאיננו דביל מוחלט שמדובר בעוד שלב בהפיכת האדם העובד לאובייקט, כמו משור או עכבר מחשב. בעולם שהם מדמיינים המעביד שלך שוכר אותך לעבודה לא על סמך קורות החיים, הניסיון או הכישרון. זה כבר לא מספיק לו, למעביד ההיפר-קפיטליסטי. עכשיו הוא מקבל אותך לעבודה על סמך תאריך התפוגה שלך. אתה בן 40 ויש לך נטייה במשפחה למחלות לב? למה המעביד צריך לספוג את כל החרא הזה, אין לו מספיק על הראש? יום אחד - וזה תמיד יהיה ביום הכי גרוע - תקבל התקף לב ולא תבוא לעבודה, אחר כך תתאשפז לתקופה ארוכה, אחר כך שיקום, אחר כך דיכאון. ומה יהיה על הרבעון? את אישה עם נטייה גנטית לסרטן שד? דונט קול אס.

בדיקות גנטיות על-ידי המעסיקים יביאו ליצירת רשימות שחורות של "בלתי מועסקים", שכמובן יהפכו מיד ל"בלתי מבוטחים", ולמה שחברת האשראי לא תרצה גם לעיין בבדיקה לפני הלוואה לטווח ארוך? מאחר שהכל תורשתי - גם הילדים שלך מסומנים.

בשבוע שעבר פורסמה בניו יורק טיימס כתבה על הנושא: אנשים עושים בדיקות גנטיות במחתרת, משלמים מאות ואלפי דולרים, רק שחברת הביטוח לא תדע. אם התגלה משהו הם מתחננים מהרופא לא לציין את זה בתיק. חולה בת 60 מספרת שלא גילתה לרופאים על נטייה משפחתית שיש לה, מהפחד שהביטוח לא יסכים לשלם. אח, אמריקה!

ה.אחד העיוותים הכי גדולים שיביאו הבדיקות הגנטיות אל שוק העבודה מתעוות לו סביב שאלת האחריות. בעולם של יחסי עבודה מוסריים והוגנים, על המעביד החובה לדאוג לעובדיו למקום עבודה בטוח ובריא לחלוטין. אם יש בעיה, חובה על המעביד לפתור את הבעיה - לא לסרב לבטח או לפטר את קורבנותיה הפוטנציאליים. אם יש לך דליפת בנזין, סתום אותה, אל תסרב להעסיק עובד טוב מפני שיש לו תלסמיה.

שם, בדיוק שם, לב הבעיה. חשיפת מידע גנטי מסירה את כל האחריות מהמעביד. אבל זה לא נגמר שם: בשלב הבא היא מסירה את האחריות גם מהעובד, שכמה הסבות מקצועיות שלא יעשה וכמה תארים שלא יקבל בהצטיינות, עם הגנים שלו הוא בכל מקרה תקוע. ואם החיים שלך לא תלויים בך, אז איזה מין חיים אלה? **

הרהור

הניסיון והכישרון כבר לא מספיקים למעביד ההיפר-קפיטליסטי. עכשיו הוא מקבל אותך על סמך תאריך התפוגה שלך

http://dror.notes.co.il