עו"ד יובל ליכטר תבע מלקוח שכ"ט לא חוקי - וביהמ"ש המליץ ללשכה להעמידו לדין

גד קומרן, איש עסקים ודמות מוכרת בעולם הביטוח, חתם על הסכם שכ"ט עם ליכטר ועו"ד רויטל בן-ארוש, בו סוכם ששני הפרקליטים יקבלו 4,000 דולר עבור ייצוגו בכתב אישום פלילי שהוגש נגדו בגין אי-הגשת דו"חות במועד ובייצוגו מול מע"מ רחובות. כן סוכם, שהשניים יקבלו 5,000 דולר נוספים "במידה שהטיפול בתיק יסתיים בכך שלקומרן לא תירשם הרשעה פלילית".

קומרן סירב לשלם השכ"ט וליכטר הגיש נגדו תביעה בסדר דין מקוצר. בבקשת הרשות להתגונן טען קומרן, שליכטר מעולם לא ייצג אותו בכל הליך שהוא. לדבריו, התקיימה פגישה אחת ביניהם, בה אמר לו ליכטר שהאדם הנכון לייצגו היא עו"ד בן-ארוש. לטענתו, בן-ארוש הצליחה להביא לסיום ההליך וביטול האישום אחרי פגישה אחת עם רשויות המס, וקיבלה את שכרה. לליכטר, הוסיף, לא היתה מעורבות בייצוג למעט אותה פגישה.

בתחילת הדיון הסב השופט מנחם קליין את תשומת לב הצדדים לכך שהסכם השכ"ט מנוגד לחוק הלשכה, הקובע ש"לא יתנה ולא יקבל עו"ד בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי התוצאות המשפט", וכי עו"ד שעשה כן "אשם בעבירת משמעת". אלא שהצדדים התעלמו מהערות השופט וטענו שמדובר בהרחבת חזית.

השופט קליין התעקש. "בית המשפט אינו יכול להתעלם מהחוק. אינני יכול להסתמך על ההסכם ולזכות את התובע בגין האמור בו", ציין. ואולם מאחר שחוק הלשכה קובע שאין בעבירת משמעת זו "כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות", הרי ש"אין לתובע כל עילה כנגד הנתבע מלבד שכר ראוי בעד שירותים שהעניק לו - אם העניק". השופט העניק לקומרן רשות להתגונן, והציע להם להסמיכו לפסוק על דרך הפשרה.

קליין התקשה לסיים את החלטתו מבלי להידרש שוב לירידת הערכים בקרב עורכי הדין: "בשנים האחרונות נתקלים אנו בצורה הולכת וגוברת בעורכי דין שאינם מקפידים על כללי האתיקה. ניתן להסביר תופעה זו נוכח ריבוי מספרם של עורכי הדין, הגורר תחרות קשה, גילויי יריבות אישית ונקיטת דפוסי התנהגות לא מקובלים. בעיות הפרנסה והצורך ב'קיום בכבוד' מאלץ עורכי דין רבים לבחור בדרך זו 'בלית ברירה', ולהחתים לקוחות על הסכמי שכ"ט המנוגדים לחוק ולכללים. אינני יכול לקבל טיעון מסוג זה". (ת.א. 67756/07).