ביה"ד הרבני הגדול: תביעת פיצויים נגד בעל בגין סרבנות גט - מונעת מתן גט

בהחלטה תקדימית ממליצים הדיינים לעורכי הדין לשקול היטב בטרם ימליצו לאישה לתבוע את הבעל בשל סרבנות גט

בית הדין הרבני הגדול פסק, בהחלטה תקדימית, כי הגשת תביעת פיצויים נגד בעל בגין סרבנותו לתת גט, גורמת לכך שהגט ייחשב "גט מעושה" ומונעת סידור גט בהתאם להלכה.

פסק הדין דחה ערעור של אישה על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שקבע כי לא ניתן לסדר גט לבני הזוג כל עוד לא יבוטל פסק הדין האזרחי שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, וחייב את הבעל לפצות את אשתו ב-400 אלף שקל וב-4,000 שקל נוספים עבור כל חודש שבו לא ייתן את הגט.

פסק הדין התקדימי עשוי לשים קץ למגמת בתי המשפט למשפחה, לחייב סרבני גט בפיצוי נשיהם בגין רשלנות. באחרונה אף הורחב מעגל הפיצוי, כך שניתן לתבוע פיצוי מסרבן גט גם כשבית הדין הרבני לא חייבו במתן גט.

הדיינים המליצו לעורכי הדין בתחום דיני המשפחה לשקול היטב בטרם ימליצו לאישה להגיש תביעה נזיקית לבית משפט אזרחי בגין סרבנות גט. "המלצה זו עלולה לעלות כדי רשלנות מקצועית, מאחר שהיא חוסמת את האפשרות לסדר גט, וספק אם החתמת האישה מראש על ויתור מפני תביעת רשלנות תועיל".

גט מעושה

במקרה זה, הבעל הודיע לבית הדין הרבני האזורי שהוא מוכן לתת גט לאשתו, בהתאם להסכם הגירושין שחתמו, אך בתנאי שהיא תוותר על הפיצוי שנפסק לה בגין סרבנותו. בית הדין הרבני הגדול, בראשות הרב חגי איזירר והדיינים הרב מנחם חשאי והרב ציון אלגרבלי, אישר את פסיקת בית הדין האזורי, וקבע שיש חשש לגט מעושה.

בפסק הדין הציגו הדיינים מקורות הלכתיים לבסיס קביעתם כי אונס ממון גורם לגט להיות מעושה והוא פסול. לדעתם, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, מתן גט ודרכי הטיפול בגט הינם בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, ולכן כל תביעה שאינה נוגעת לסמכותו ומזרזת את מתן הגט, מהווה התערבות בדין תורה בעניין הגירושין ומסכלת את ביצוע הגט.

בית הדין קבע, שתביעה נזיקית בגין סרבנות גט נמצאת בסמכותו הייחודית, בהיותה עניין של "גירושין" כמשמעותו בחוק. מטרת תביעה כזו, ציינו הדיינים, היא "לשכנע" את הבעל, ולו בעקיפין, לתת גט בניגוד לדרכי האכיפה בחוק ובניגוד לדין תורה. לכן, פנייה לבית המשפט למשפחה בתביעה כזו מהווה מתן פסק דין עקיף לגירושין בערכאה שאינה מוסמכת לכך.

הדיינים קבעו, שעל האישה לבחור בין פיצוי בגין סרבנות גט לבין קבלת גט, משום שפעולה מקבילה בשני המסלולים מהווה סתירה. אישה המעדיפה פיצוי כספי בגין סרבנות גט לא תוכל להלין כי נחסמה בפניה הדרך לסידור גט, נפסק.

לדבריהם, ייתכן שהבעל היה מסכים לגט גם ללא התביעה הנזיקית, אבל עתה אפילו אם הבעל יעמוד ויצעק שהוא מוכן לתת גט בתנאים הקיימים, קיים חשש שהוא אנוס לעשות כן בשל התביעה הנזיקית שהוגשה נגדו.