עו"ד חן פרוינד על השופט איתן אורנשטיין: "טרם נתקלתי בהתנהלות מקוממת כזו מאף שופט בישראל"

בדו"ח השנתי שלה, קבעה נציבת תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג-כהן, שעל שופט לנהוג באיפוק ובריסון, גם כשבעלי דין או פרקליטיהם תוקפים אותו ואל לו להיגרר למאבק עימם. מי שעמד בגבורה במשימה הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, שספג האשמות קשות מעו"ד חן פרוינד.

פרוינד משמש כנאמן על ענייניו של מיכאל גולדשטיין, לפי צוואת המנוחה טרודה גולדשטיין, במסגרת נאמנות פרטית. הוא הגיש בקשה להתיר לו לרכוש עבור גולדשטיין מקרר. רק כחודש לאחר שהוגשה הבקשה היא הובאה בפני אורנשטיין, שהורה לנאמן להמציא לבית המשפט את כתב המינוי בו נקבעו סמכויותיו, וזאת משום שלא היתה כל אינדיקציה לקיומו של תיק עיקרי בבית המשפט. כעבור יומיים הגיב פרוינד ומסר פרטים שונים על הנאמנות, צירף מסמכים ולבסוף ציין שהוא משמש בתפקידו כשש שנים והוא עו"ד למעלה מ-12 שנה, וטרם נתקל בדרישה להוכחת היותו נאמן.

חלפו עוד יומיים ואורנשטיין ביקש לקבל בתוך שלושה ימים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבקשה, משום שאין לבית המשפט כל יכולת לדעת מהם הצרכים לעומת הכספים שבנאמנות. היועץ ביקש ארכה להגשת התגובה, לאור כוונתו לבחון האם מדובר במשיב שהוא חסוי והאם יש צורך בנקיטת צעדים כגון מינוי אפוטרופוס.

אורנשטיין נענה לבקשה ורק כעבור חודשיים התיק הובא בפניו שוב. או אז הסתבר לו, שפרוינד הגיש תגובה לבקשת היועמ"ש לארכה, ולאחר שהיועץ הגיש את עמדתו, ביקש פרוינד לפסול את אורנשטיין מהתיק ולהעבירו למתן החלטה דחופה. לאור עמדת היועץ ובהמלצת עובדת סוציאלית, נעתר אורנשטיין לבקשה לרכישת המקרר, מה שייתר את הצורך להחליט בבקשת הפסלות, אולם הוא בחר בכל זאת להתייחס אליה.

הנאמן פרוינד הלין על שאורנשטיין השהה את החלטותיו בתיק מעבר לדרוש ושלא לצורך, תוך התעלמות מצרכי הנהנה ורק מתוך "עשיית חשבון" עם הנאמן. "בית המשפט מנהל על גבו של המשיב התנצחויות בכתב מול המבקש", טען. "בית המשפט אפילו לא טרח להתייחס לתגובה זו" שהוא הגיש. "מותב זה של בית המשפט מנהל התנצחות כתובה מול הח"מ על גבו של אדם חולה, ומעכב בכל דרך אפשרית מתן החלטה לגבי הצורך הבסיסי ביותר של כל אדם". ולבסוף קינח פרוינד: "הח"מ טרם נתקל בהתנהלות מצערת ומקוממת כגון דא מאף שופט בישראל".

אורנשטיין קבע כי אין בגוף הטענות כל ממש, "אך גם אם סבר הנאמן שנכונות הן, היה עליו לפנות בדרך ראויה ולא לנקוט בסגנון מתלהם כלפי בית המשפט, שיש בו משום פגיעה במעמדו וכבודו של בית המשפט ובניגוד לאופן בו מחויב עו"ד לנהוג כלפי בית המשפט, במיוחד במעמד עו"ד פרוינד כבעל תפקיד בתיק".

הוא הוסיף, כי "נכון היה עושה הנאמן לו טרם הטחת האשמות כה כבדות בבית המשפט היה טורח לבדוק האם התיק הובא לעיוני סמוך לאחר הגשת התגובות השונות. למצער, היה יכול הנאמן להגיש בקשה להחשת החלטה בתיק. במיוחד מצופה הדבר שעה שכבר במתן ההחלטה הראשונה הסבתי את תשומת הלב כי הבקשה הובאה לפני רק באותו יום, למרות שהבקשה הוגשה כחודש קודם, דבר שהיה בו כדי להוות אות וסימן לנאמן שיש מקום לנקוט לוודא כי התיק מובא למתן החלטה". השופט הורה להעביר העתק מהחלטתו לוועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, "שישקול האם יש מקום לנקיטה בהליכים משמעתיים נגד עו"ד פרוינד". (בש"א 21396/07).