ראשי הבנקים בישראל ראויים לאישום פלילי

השבוע (ד') נמסרה ל-5 הבנקים החלטת הרשות להגבלים עסקיים בעניין תיאום עמלות ביניהם. החדשות הטובות לבנקים: לא יוגשו כתבי אישום פליליים. החדשות הפחות טובות: רונית קן, הממונה על הרשות, הודיעה לבנקים, "כי היא שוקלת להוציא קביעה אזרחית, לפיה בכירים בתחום העמלות בבנקים העבירו ביניהם לכאורה מידע בנושא עמלות" (אתר גלובס). קביעה כזאת יכולה לשמש כראיה בתביעות ייצוגיות נגד הבנקים.

משמעות ההחלטה היא שבמשך שנים הבנקים עשו עלינו לכאורה עושר ולא במשפט ובמלים אחרות, הכניסו את ידיהם לכיסינו ומשכו משם כספים שלא הגיעו להם. הדבר הזה מקומם כשלעצמו, אבל עוד יותר, כשנזכרים שבכל התקופות הללו הזרימו בכירי הבנקים לכיסיהם הפרטיים סכומים דמיוניים של משכורות ובונוסים.

תמיד שאלנו על מה מגיע למנהלים כל כך הרבה כסף. היום אנחנו יודעים.

אז למה בעצם אין אישומים פליליים? ההסבר שניתן הוא ש"לא נמצאו ראיות חותכות לתיאום עמדות". למה לא נמצאו? כי "בפרשה הזו נתקלנו בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה" סיפר ל"גלובס" מאיר גלבוע, האדם שניהל את החקירה. הוא הוסיף ש"אילו בכירים בבנקים היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה". אלה דברים קשים ביותר המרמזים על חשדות לכאורה לפשעים חמורים במגמה לגזול מהציבור את כספו.

תביעות אזרחיות זה דבר יפה, אבל הן עלולות לפגוע בבנקים עצמם. הרשות חייבת, לעצמה ולציבור, להגיש אישומים פליליים נגד האחראים.

העובדה שהיא לא הצליחה לשים יד איתנה על הראיות המוכיחות קנוניה לא צריכה להרתיע, כאשר הרשות יודעת שהראיות הללו קיימות.

מי שחשש לומר את האמת בחקירה, ייאלץ לומר אותה בעדות בשבועה בבית המשפט. זו הדרך היחידה לקבוע נורמה שמנהלים לא יכולים רק לקבל בונוסים, הם גם צריכים לשלם באופן אישי על מעשיהם האסורים.