עדי ז'ורבין נגד גלית אבישי: מבקש מבג"ץ להורות על העמדתה לדין בגין הטעיית צרכנים

עדי ז'ורבין, המו"ל לשעבר של מגזין "אובייקטיבי", הגיש היום (א') לבג"ץ עתירה בה הוא מבקש מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמשרד התמ"ת לנמק מדוע לא מעמידים לדין פלילי את ארגון "אמון הציבור" ואת העומדים בראשו גלית אבישי, לשעבר מנכ"ל המועצה לצרכנות, ובן זוגה ישראל זילברמן. בנוסף מבקש ז'ורבין מביהמ"ש להורות להם לנמק מדוע אין מוכנים לקבל את הערעור על הרשעתו בעבירות על חוק הגנת הצרכן ובהטעיית צרכנים.

ז'ורבין נידון לקנס של 160 אלף שקל ולמאסר על-תנאי של 6 חודשים,

לאחר שביהמ"ש קיבל את טענת משרד התמ"ת וקבע כי "אובייקטיבי" עבר על חוק הגנת הצרכן והטעה צרכנים. המגזין נהג לאתר חברות גדולות המתחרות על נתחי שוק פופולריים, הכין תחקיר-כביכול על הענף שבו מדובר וגבה כספים מהחברות שהיה להן עניין בפרסום תוצאות המחקר. ביהמ"ש קבע כי ה"מחקרים" נעשו על-ידי גוף פרטי כנגד תשלום, והפרסום היה משיקולים מסחריים ולמטרות מסחריות גרידא, ולכן הטעה את הציבור בעניין החסות והשירות לציבור.

ז'ורבין, שמאז הכריז על עצמו כעל פושט רגל, טוען כעת בעתירתו כי בעת כהונתה כמנכ"ל המועצה לצרכנות, התבטאה אבישי באופן חריף ושיטתי נגדו ונגד מגזין אובייקטיבי. ואולם, לדבריו, זמן קצר לאחר שפרשה אבישי מתפקידה, היא הקימה את חברת "אמון הציבור", המחקה לטענתו במדיוק את פעילותם שלו ושל "אובייקטיבי". עם זאת, מציין ז'ורבין, איש אינו מעמיד את אבישי, זילברמן והארגון שהם עומדים בראשו לדין.

חוסר שקיפות

אמון הציבור, הרשום כחברה לתועלת הציבור, מציע לגופים שונים לקבל את "תו אמון הציבור" לאחר שאלה מאמצים כללים צרכניים שנכתבו על-ידי הארגון. כללים אלה משקפים התנהגות ראויה כלפי ציבור הצרכנים. על מנת לקבל את תו אמון הציבור גובה הארגון מהגופים/חברות סכומים הנעים בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה, בכפוף לגודל הארגון, עבור שירותי בקרה ובדיקה.

ז'ורבין טוען בעתירתו כי מהצגת הדברים במיוחד בליווי השם שבחר הארגון לעצמו נוצר מצג, לפיו מטרתו היחידה של הארגון היא להגן על הצרכנים; לייעץ להם עם מי כדאי להם לעשות עסקים ועם מי לא; ליידע אותם בדבר עסקים הנוהגים לשיטתו ביושר ובהגינות; ולקבוע כללים חדשים בנוגע להתנהגות צרכנית.

לטענת ז'ורבין, אמון הציבור אינו עומד בכללים שקבע חוק הגנת הצרכן לגבי ארגונים צרכניים, כיוון שהוא ממומן על-ידי גופים מסחריים: הכנסותיו, כולן או חלקן, הן מפרסום מידע מסחרי, מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים בסקרים שהוא עורך, מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על-ידי גורמים מסחריים, ומתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על-ידיו; ז'ורבין מדגיש, באמצעות עו"ד שי צוקרמן, כי לאור העובדה ש"אמון הציבור" מציג את עצמו - הן בתיאור פעילותו והן בשם שבחר לעצמו - כגוף שמטרתו היחידה היא להגן על צרכנים ולייעץ להם, מדובר בעבירה פלילית חמורה.

לטענתו, התאגדותה של חברת "אמון הציבור" תחת ההגדרה "חברה לתועלת הציבור בע"מ" ולא כעמותה נועדה לאפשר לה לפעול בחוסר שקיפות ולהימנע מפיקוח מצד רשם העמותות. לדבריו, ספק אם הרשם היה מתיר לעמותה להיות מנוהלת באמצעות אשתו של יו"ר הדירקטוריון. טרם הוגשה תגובתם של אבישי, זילברמן ו"אמון הציבור". (בג"ץ 2654/08).

תגובת "אמון הציבור":

דוברת "אמון הציבור" מסרה כי מדובר בעתירה הזויה של אדם שהורשע בפלילים. "העתירה היא גיבוב של הבלים ושקרים תוך הוצאת לשון הרע, ואנו משוכנעים כי בית המשפט ידחה אותה על הסף. נראה שכל מטרתה היא ניסיון עלוב ונואש של אדם שהונה צרכנים ועסקים להיחלץ מהרשעה. אמון הציבור הוא ארגון מידע צרכני במעמד מלכ"ר, הפועל במתכונת המקובלת בכל העולם המערבי. נשקול נקיטת הליכים משפטיים בהתאם".