פרקליט המדינה, משה לדור, עירער לביהמ"ש העליון על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים, שחייב את הפרקליטות למסור לנאשם בהעלבת עובד ציבור, את כל ההחלטות שהתקבלו בפרקליטות בנוגע להעמדה או אי-העמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט, משנת 2000 ועד היום.
מהערעור עולה, שבאחרונה הורו בתי המשפט למדינה בכמה מקרים למסור מידע מפורט אודות החלטות גורמי התביעה במאות תיקים שעסקו בעבירות חופש ביטוי ובעבירות, כגון השארת ילד ללא השגחה, עשייה שלא כדין בדבר דואר, הטרדת עד, סירוב להעיד ועוד.
בערעור, שהוגש באמצעות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, והממונה על ענייני בג"ץ בפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, נטען ש"היעתרות לבקשות כגון זו עלולה להוביל להתמשכות ולסרבול נוסף של ההליך הפלילי, לניהול דיונים ארוכים על משמעותם של תיקים אחרים ועל השאלה מדוע הוגשו או לא הוגשו תיקים במקרים אחרים בשנים עברו - וזאת במקום לדון בשאלה אם הנאשם העומד בפני ביהמ"ש ביצע את העבירה".
המדינה טוענת כי השלכות הרוחב העלולות לנבוע מהפסיקה, הן במישור הפלילי והן במישור חופש המידע, הן קשות ורחבות היקף. "התפיסה לפיה יש לצייד את הנאשמים בכל תיק פלילי במאות או באלפי תיקים קודמים, שאינם תיקיהם שלהם, על מנת לאפשר להם למצות את זכויותיהם כדי לברר שמא הופלו לרעה, תגרום בהכרח להתמשכות ניכרת של ההליכים המשפטיים", נטען.
מעבר לכך, טוענת המדינה, כי מסירת מידע לנאשם כדי שזה יוכל לנסות לבסס טענת "הגנה מן הצדק", מצריכה השקעת משאבים בלתי סבירה - הן בזמן והן בכוח אדם - שתפגע ביכולת אנשי התביעה להשקיע את זמנם בתפקידם העיקרי - הגשת כתבי אישום.
הנשיאה מוסיה ארד קבעה בפסק הדין שניתן בעניינו של אליצור סגל, המואשם בהעלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט וטוען להגנה מן הצדק, כי המדינה אינה רשאית לאחוז במקל משני קצותיו, ו"מצד אחד לטעון כי לצורך הוכחת טענת האפליה על העותר להציג החלטות רבות כלפיהן הוא מופלה לרעה, ומצד שני לא לאפשר לעותר גישה להחלטות אלה, המצויות ברשותה". (עע"ם 2398/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.