לקראת סוף 2007, נחת בקרוב למיליון תיבות דואר אלקטרוני בישראל מכתב קורע לב. כותרתו הייתה "הקנסות, הטרטורים והתקלות ב-HOT - טלנובלה של פרידה קשה", והוא נכתב, לכאורה, על-ידי לקוח של חבילת הטריפל. ה"לקוח" תיאר איכות טלפון גרועה, איומים שבהם נתקל כשביקש להתנתק, וגם כיצד יום לפני שהגיע הטכנאי כדי לנתק, הציעה לו הוט "מבצע ממש מעולה". "הקשבנו לג.יפית", סיכם הכותב האלמוני, "ובשורה התחתונה קיבלנו מוצר מ-חור-בן".
מאחר שהמכתב נשלח לנמענים כה רבים, וביניהם גם בכירים בתעשייה ומי שמכונים "מובילי דעת קהל", הוחלט בהוט להתחקות אחר מקורו. הבדיקה העלתה כי לא מדובר במייל תמים של לקוח אמיתי, אלא בהודעה שהפיצה חברה המתמחה בהפצת דואר זבל, באמצעות שרת הממוקם בהודו.
בסוף ינואר הגישה הוט תביעה נגד החברה, ששמה היי נט רם, ודרשה לחשוף את זהות המזמין. היענותו של בית המשפט לדרישה הזו עשויה לחולל רעידת אדמה לא קטנה בענף התקשורת.
"מישהו ניסה להכפיש את שמנו", אומר השבוע דוד קמיניץ, מנכ"ל הוט, בראיון ל-G, "וזו רק שאלה של זמן עד שנגלה מי. יהיה מעניין. אני שואל את עצמי מי הזמין את זה - האם זה מישהו שסתם לא אוהב אותי, או מישהו שיש לו אג'נדה עסקית? אני נוטה להאמין שזה מישהו שיש לו אג'נדה עסקית".
מדובר בגורם בענף התקשורת?
"אני לא יודע, אבל כשמגיעים לגילי לומדים שסבלנות זה דבר בכלל לא רע. יום אחד נגלה מי זה. בחברה אומרים שיש לי נשמה של בדואי ולבדואים יש אורך רוח, גם בנקמה".
ההחלטה למקד את המכתב בסוגיית השירות כנראה לא הייתה מקרית: מדובר בנקודת התורפה העיקרית של הוט, הגורמת לכך שתלונות בעניין נופלת על לא מעט אזניים כרויות (מישהו, אינטרסנט או לקוח מתוסכל במיוחד, אפילו רכש לפני כמה חודשים את הדומיין ihateHOT.com והקים אתר מחאה נגד החברה). התיאור במייל אולי מופרז, אבל ללא מעט ישראלים יש צלקות כואבת מהאינטראקציה עם חברת הכבלים. אפילו קמיניץ עצמו, מתברר, סבל מהתנהלותה: "לפני שהתמניתי למנכ"ל", הוא מגלה, "עזבתי את הוט בגלל השירות. אף-פעם לא אמרתי שהשירות שלנו טוב".
במאי 2006 נחת הלקוח המאוכזב בכורסת המנכ"ל, זמן קצר לאחר שסיים קדנציה מוצלחת כמנכ"ל ברק 013, תוך שהוא מכריז על מהפכה בשירות כמטרה מרכזית. קרוב לשנתיים אחרי, הוא טוען לשיפור משמעותי, אבל מודה שעדיין "אני לא מרוצה מרמת השירות. הדרך עוד ארוכה מאוד".
זו אולי הסיבה שלא מעט ישראלים יתקשו להתלהב מההכנסות ומהרווחים המרשימים שהוא ניפק בעבור בעלי המניות; בשבוע שעבר הגישה הוט את דוחותיה הכספיים לבורסה, שסיכמו את אחת השנים המוצלחות בתולדותיה. תחת קמיניץ רשמה החברה ב-2007 הכנסות שיא, גייסה לראשונה יותר מנויי טלוויזיה מ-YES, הצמיחה את כמות מנויי האינטרנט והטלפון בשיעורים ניכרים, הקטינה את נטישת הלקוחות ב-20%, ובעיקר - עברה לרווח נקי, שהסתכם ב-66 מיליון שקל.
ביום חמישי שעבר הציג קמיניץ את הנתונים הוורודים הללו במסיבת עיתונאים בבורסה באחד העם (שלוותה בחלוקת טלפונים מתנה לעיתונאים). האם בשנה הקרובה, שבה מתכננת הוט להיכנס לתחומים חדשים, יימשך השגשוג? "אני יהודי שלא אוהב להיכשל", משיב קמיניץ. מהתקופה בברק הוא שומר עד היום מזכרת - סכין יפנית שעליה הכתובת: "כישלון זה לא אופציה".
"בעיית שירות סדרתית"
במצגת לעיתונאים שבה הופיעו נתוני הדוחות הכספיים, הופיעה גם השאלה "איך עשינו זאת?" אחת התשובות גרסה: "העמדנו את הלקוח במרכז".
"זה לא פשוט להתניע תרבות שירות בחברה כמו הוט", אומר קמיניץ, ומתאר את הקושי לגרום למאות מוקדנים וטכנאים להעניק יחס ראוי למאות אלפי לקוחות. אולם בינואר האחרון, למשל, מצא תחקיר של ארגון "אמון הציבור", שהשווה בין שירותי הטלפוניה של הוט ושל בזק, כי החבילה שמציעה הוט אמנם משתלמת יותר, אולם תלונות הצרכנים נגדה חמורות יותר, וביניהן הבטחות שווא בשלב השיווק וקושי ממשי להתנתק. ג
לית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור, סיכמה את ממצאי הדו"ח בקביעה כי הם מלמדים על "בעיית שירות סדרתית" ועל "כשל מהותי שאין ספק כי לאורך זמן יהווה פגיעה בהוט".
בטווח הקצר, לעומת זאת, לא בטוח שכשלים מהסוג הזה מזיקים בהכרח לשורה התחתונה במאזנים. כשקמיניץ מסביר שחברה כמו הוט צריכה להימדד לפי כמות המוצרים שהיא מוכרת, עולה השאלה אם זו אחת הסיבות לכך שלקוחות רבים כל-כך נתקלו במסכת ייסורים כשביקשו להתנתק, או שוכנעו להתחבר בהבטחות שווא.
כדי להמחיש את החשיבות שמייחסת החברה לשירות מספר קמיניץ כי הסמנכ"לים שלו מבצעים מדי שבוע האזנה של שעה לשיחות במוקדים ופעם בחודש מצטרפים לאנשי השטח. תלונות שמופנות אליו זוכות לתחקיר מעמיק. "אם אנחנו תופסים נציג שצ'יזבט איזה סיפור כדי למכור", הוא אומר, "הוא מסיים את עבודתו".
עם זאת, דווקא מהלכים שירותיים פשוטים, שאולי אינם משתלמים לחברה, אינם מתבצעים: פרסום תנאי הרישיון של הוט באתר האינטרנט שלה, למשל. למה? אולי כי זה היה יכול ללמד את הגולשים שהחברה מחויבת לנתקם, אם ביקשו זאת, בתוך "שני ימי עבודה".
קמיניץ אומר שכבר "כמה חודשים" שהחברה אכן מנתקת מנויים תוך 48 שעות. "הבעיה בניתוקים היא אחרת: לרוב הוויכוח הוא כי לקוחות לא מוכנים להחזיר הטבה שקיבלו בגלל שהתחייבו לתקופה מסוימת. הלקוח מפרש את זה כקנס, ואז מתחילה סגה של אני כן אשלם או לא אשלם".
מה לגבי טענות לגביית סכומים לא מוצדקים?
"אין בחברה מדיניות של לקיחת כספים שהיא לא זכאית להם. החברה עושה את כל מה שאפשר למען שקיפות מול הלקוח. בדרך כלל המחלוקות הן 'כן הזמנתי את הסרט ב-VOD או לא הזמנתי'. החברה הולכת לקולא, אבל כשאתה נתקל בלקוח שכול שבוע טוען שלא הזמין את הסרט, בנקודה מסוימת אתה אומר 'מספיק, זה לא יכול להיות'. אי-אפשר לטעון שיש, חלילה וחס, איזו מזימה או תרגיל, להעמיס בצורה כזו או אחרת תכנים כאלה ואחרים. אנחנו מטפלים מאוד חזק באיכות המכירה, למנוע אי-הבנות. לקוח יקבל מה שהזמין. חלק מהצרות בשירות הן כשלקוח מצפה לקבל מוצר שונה".
למה אתם לא עושים הסכם כתוב מול הלקוח? כך לא יהיה פתח ללקוחות להמציא דברים, או להפך.
"אין את זה בהיקפים גדולים. המחלוקות שיש לנו מול לקוחות הן כשהם רוצים לנטוש את החברה ואז מתחיל הוויכוח אם צריך להחזיר את ההטבה או לא. בתהליך המכירה הלקוח מקבל סיכום עסקה (נוהג שהוחל בו רק לפני חודשים אחדים - א'ר', ג'פ')". לאחר הראיון טענו בחברה שכיום נדרשת חתימה של לקוח על הסכם, שכולל, פירוט של תנאי ההתקשרות והעיסקה.
קמיניץ הוביל מספר שינויים שמבשרים על מגמה חיובית בשירות הלקוחות: לקוחות שמסיימים מבצע, למשל, מקבלים התראה מראש במקום עלייה פתאומית במחיר, ולדבריו הוא גם נתן הוראה לעצור את המנהג של מתן צ'ופרים ללקוחות המאיימים להתנתק (אף שעדיין מוצעות להן הטבות שונות, אך הן "זניחות" וניתנות רק "כנגד התחייבות לתקופה").
כדי לבחון את שביעות רצון הלקוחות מזמינה החברה סקרים יומיים, ושני סקרים מקיפים מדי שנה. לדברי קמיניץ, "יש לנו שיפור דרמטי בסקרים". במסיבת העיתונאים הוצג נתון אחד שאולי מייצג את מצבה של הוט: כשהתבקשו הנשאלים לדרג את השירות שקיבלו, 19% מתוכם היו מה שבהוט מכנים "משמיצים", לעומת 27% אשתקד.
הרגולטור מתלוצץ
אחת הטענות הנפוצות נגד הוט נוגעת לדילול ההדרגתי של חבילת הבסיס הטלוויזיונית. מהלך שזכה לביקורת חריפה, ואף לדיון מיוחד בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוא הורדת ערוץ CNN מהחבילה. הוט טענה מנגד שלא נותרה לה ברירה לאחר שהמשא ומתן המסחרי מול CNN כשל. מועצת הכבלים קבעה כי לקוחות שירצו להתנתק בעקבות זאת יהיו רשאים לעשות זאת ללא קנס, אולם לקוחות שניסו לעשות זאת התלוננו על סחבת מכוונת מצד החברה.
לאחרונה החליטה הוט להוריד גם את ערוץ הקניות. יגאל לוי, שכיהן כיושב ראש זמני של מועצת הכבלים והלוויין, האריך את רישיון הערוץ בעשור (בניגוד להחלטת משרד התקשורת ואפילו בניגוד לדעת ארגוני צרכנים), וחולל מהומה שהסתיימה בכך שהוט ניאותה לבסוף לשדר את ערוץ הבידור כפיצוי. זו הייתה רק אחת משורת החלטות שקיבל לוי בתוך חודש, ושהובילו את הוט לכנותו בתקשורת במילים חריפות כגון "בריון שכונתי".
קמיניץ: "אם זה לא היה עצוב, זו הייתה בדיחה נורא מצחיקה. לוי קיבל החלטות יום לפני שסיים את המינוי הזמני שלו, כשהוא יודע שיום אחרי תהיה תקופה בלי מועצה. הוא פעל בחוסר אחריות מדרגה ראשונה. אני מעדיף להגיד על החודש האחרון שזו הייתה התלוצצות של הרגולציה מולנו - לימדו אותנו מה זה הכי גרוע, כדי שכעת נגיד שיכול להיות רק יותר טוב".
לוי אמר בראיון למגזין "פירמה" שההחלטה שלכם לשדר את ערוץ הבידור במקום ערוץ הקניות מהווה מצדכם "הבעת השלמה עם הקו הצרכני שקידמתי".
"ממש לא. הוא לוקח כתרים לא לו".
אז מה קרה שם?
"מפני שלא ברור כעת מתי תהיה מועצת כבלים, לא רצינו להיתקע עם מצב של חוסר ודאות. אמרנו 'אם העיקרון שמטריד כעת את חברי המועצה זה שאתן ערוץ במקום ערוץ שאני מוריד, אז בבקשה, אני אעלה את ערוץ הבידור'. ככה אני מיטיב עם הלקוחות האנלוגיים, כי זה ערוץ הרבה יותר אטרקטיבי".
אולי הבעיה שלכם עם לוי נובעת מכך שמדובר באדם שמכריז שאין לו עניין בתפקיד במגזר הפרטי, ולכן הוא לא דופק חשבון לאף אחד - בעוד שרגולטורים אחרים לרוב משתלבים מאוחר יותר בתפקידים בכירים בחברות, כמו למשל יורם מוקדי שמיניתם לסמנכ"ל רגולציה.
"כשיורם היה יושב ראש המועצה, הייתה לי איתו מערכת יחסים מאוד לא טובה. אני הייתי ראשון השמחים על-כך שהוא סיים את תפקידו. ניהלתי איתו מלחמת עולם על החלטה שלו בעניין ערוצי הספורט, ולא התביישתי להגיד לו את זה".
הוא לא היה יושב ראש מועצה טוב בעיניך?
"היום, בדיעבד, כשאני רואה את האלטרנטיבות - אני חושב שהוא קיבל החלטות שקולות וטובות. בזמנו חשבתי שהוא מקבל החלטות פופוליסטיות ומנסה ללכת בין הטיפות ולרצות את כולם. אלה דברים שהוא שמע ממני. היום בדיעבד אני מבין שהוא היה יושב ראש מצוין, אבל אני נותן את הקרדיט ליורם לא בגלל שהיום הוא עובד בהוט. יורם הוא איש הגון, אני לא חושב שהוא העריך שבתום שנה הוא יעבוד בהוט".
"אין ראייה אסטרטגית"
אחת המשימות הראשונות שהטיל קמיניץ על מוקדי הייתה גיבוש תוכנית להשתחררות של הוט מהעולם האנלוגי, יעד שבחברה מייחלים לו כבר שנים, ושקמיניץ מאמין כי יוכל להתגשם עד 2010, אם יהיה שיתוף פעולה רגולטורי. בינתיים מועצת הכבלים אינה מאפשרת להוט לסרב לקבל לקוחות אנלוגיים חדשים, מה שקמיניץ רואה כ"אבסורד". עידוד מסוים בתחום זה הוא שאב דווקא מוועדת גרונאו, שגיבשה המלצות לשוק התקשורת, וביניהן ביטול החבילה האנלוגית תוך שנים מספר. "מבחינתי זו בשורה מצוינת", אומר קמיניץ.
לעומת זאת, עניינים אחרים שעלו בהמלצות הוועדה, מלהיבים אותו הרבה פחות (ר' מסגרת). בריאיון הוא מעדיף להמעיט בהתייחסויות לוועדה, "מסיבה פשוטה - השר אמר שהוא לא הולך לקבל את המלצות הוועדה כמו שהן, ולכן נראה לי קצת חסר אחריות לבקר את גרונאו".
מה דעתך ככלל על התנהלות משרד התקשורת?
"מתקבלות שם החלטות נכונות והגונות על-פי נקודת ראותם, אבל קשה לי עם סדרי העדיפויות, עם קצב קבלת ההחלטות, ומעל לכל - קשה לי עם חוסר הוודאות שבו אנחנו עובדים. למשרד אין ראייה אסטרטגית. אני צריך לנחש האם ללכת על טכנולוגיה כזו או אחרת - יהיה WIMAX או לא יהיה WIMAX? יהיה MVNO או לא יהיה MVNO? כל פעם כשמגיע שר חדש, האג'נדה במשרד משתנה. אם הייתי יודע לאן המשרד רוצה לקחת את השוק, היה לי יותר קל לקבל החלטות".
יש משהו שונה בהתנהלות השר הנוכחי, אריאל אטיאס?
"יש שוני. אטיאס מבלה את מרבית זמנו במשרד, ואתה מרגיש שהוא מעורב בפרטים ומכיר את הפעילות. בהתחלה היה נדמה שמגיע שר שאין לו אינטרנט בבית, אין לו טלוויזיה, ולך תסביר לו עכשיו מה צריך, אבל הוא הפתיע אותי ואת כולם, למד מהר מאוד את הצרכים ואת השוק. אני לא אוהב את כל ההחלטות של המשרד, אבל אני מרגיש שהדברים תחת ניהול".
ההסטה הסלולרית
את מי שמותח ביקורת על התנהלותה, או לחילופין מנסה לשנות אותה, נוטה הוט להאשים בפופוליזם; קמיניץ, כאמור, אומר שייחס למוקדי פופוליזם בעת שהאחרון היה עובד ציבור. האשמות דומות הוטחו ביגאל לוי, וכך נתפסת בחברה גם פעילותם של חברי כנסת שונים המקדמים חקיקה צרכנית. כשהוא נשאל מדוע בעצם פופולרי כל-כך לתקוף את הוט ומה זה אומר על תחושות הציבור, נותן קמיניץ הסבר מפותל שרומז לאינטרסים כבדים שפועלים מאחורי הקלעים.
"צריך להסתכל על פרופורציות - משפחה משלמת על טלוויזיה כמאתיים שקל בחודש, בערך כמו מכשיר סלולרי אחד. למשפחה ממוצעת יש שלושה וחצי מכשירים סלולריים בבית. אז מה קורה? גופים גדולים מנסים לקבוע את סדר היום הציבורי בעולם התקשורת, והכי קל זה לתקוף את עולם הטלוויזיה הרב-ערוצית.
"ככל שוועדת הכלכלה ומשרד התקשורת יהיו עסוקים בעניין חבילת הבסיס האם היא צרה או יקרה - כך ייתקפו פחות תחומים אחרים. אני לא מכיר דיון אחד בוועדת הכלכלה שעסק בהעלאת תעריפים בסלולר (דיונים כאלה דווקא התקיימו לא אחת, א' ר', ג' פ'), אבל חבר כנסת שמקבל מכתב משניים וחצי חברים על למה ירד CNN או ערוץ טבע הדברים, ישר מזמין דיון. אם היינו כאלה גנבים ושודדים, היינו צריכים להרוויח מספרים אסטרונומיים - אבל התעשייה הזו הייתה על סף קריסה ונצברו הפסדים של מיליארדים. גם היום, עם כל התוצאות הטובות, עדיין יש חובות של מיליארדים שנצטרך לפרוע ביום מסוים".
מה אתה אומר בעצם - שתעשיית הסלולר פועלת כדי להסיט את תשומת הלב הרגולטורית נגדכם?
"יש תעשיות שדואגות שזה יהיה סדר היום".
המתיחות בין הוט לחברות הסלולר מתפתחת גם על רקע נסיונה של הוט לחדור לשוק הניידים - לפני כשנה הגישה החברה בקשה לרשיון מפעיל וירטואלי (MVNO), אולם טרם נענתה. הממשלה אמנם מצהירה על רצונה לעודד כניסת מפעילים וירטואליים (כאלו הרוכשים זמן אוויר מהחברות הקיימות ומוכרים אותו לציבור), אולם בפועל העניין תקוע.
ההתייחסות של ועדת גרונאו לעולם הסלולר היא אחת האכזבות הקשות שנחלו בחברה לאחרונה: "שר התקשורת אמר שגרונאו לא טיפל נכון בעולם הסלולרי, ואני מסכים איתו במאה אחוז. עולם הסלולר מהווה כמעט 60% מהוצאות התקשורת, או מהכנסות שוק התקשורת. שנה שלמה אנחנו צועקים שאנחנו מתחייבים שאם אנחנו נכנסים, נוריד את המחירים ב-30%. נראה לי מוזר שוועדה שיושבת שנה שלמה, ההתייחסות שלה לעולם הסלולרי צרה מאוד".
חוץ מהעימות מול חברות הסלולר, נולד בתקופת קמיניץ עימות חריף במיוחד בין הוט לבין בזק בינלאומי. ביוני אשתקד נרשם אחד השיאים בעימות הזה כשהוט תבעה את בזק בינלאומי, בטענה כי אנשיה ניסו לשחד עובדים כדי להשיג מידע על לקוחות האינטרנט של החברה. בבזק בינלאומי הגיבו בתביעת לשון הרע. "שבזק בינלאומי יספרו את כל הסיפורים ויכחישו כמה שהם רוצים", אומר קמיניץ, "אבל מרגע שפנינו למשטרה והתלוננו שהם שיחדו נציגים שלנו, והבאנו הוכחות וצילומים, ראה זה פלא, התופעה נפסקה לחלוטין".
"יכולנו לייצר אנדרלמוסיה"
"אני יכול להגיד בהכללה שאין פרגון בענף התקשורת", אומר קמיניץ, "זה שוק עם הרבה אגו. המון יצרים. חלק מהשחקנים חושבים במושגים של רק אני קיים, אין מקום למישהו נוסף". הוא, לעומת זאת, מצהיר על תפיסה שונה. "אני לא מחפש להצליח על-ידי תקיעת מקלות בגלגלים של אחרים", הוא אומר. לפני כמה חודשים קמיניץ הוכיח שזאת לא סיסמה. התקלה הטכנית החמורה בשידורי הלוויין סיפקה להוט הזדמנות נדירה לפגוע במתחרתה YES. הוט, אולי במפתיע, נקטה אבירות מסוימת ונמנעה ממבצעים מיוחדים או מפיתוי הלקוחות שהיו טרף קל.
הייתה לכם הזדמנות למנף את התקלה שלהם, לא?
"הייתה הזדמנות בלתי רגילה. יכולנו ליצור אנדרלמוסיה אצל לקוחות YES, להציע מבצעים ולקחת רבים מהם".
יכולתם לרסק את YES?
"אני לא יודע אם לרסק, אבל יכולתי ליצור בעבורם סיטואציה פחות נוחה שבה הם היו צריכים להתמודד לא רק עם התקלה אלא גם עם מתחרה. זו לא דרכי. אני חושב שזה לא פייר פליי. גם בשלב השני, כשהתקלה נפתרה וידענו שהם הולכים לפתוח את הערוצים בחינם, יכולנו לבוא לספקי הערוצים ולהגיד 'גם אנחנו רוצים את זה חינם'. זה היה תוקע את המהלך שלהם. אין ספק שהייתי נהנה, אם הם לא היו עושים את המהלך הזה, אבל אני לא מצטער לרגע ואני לא חושב שנקטנו נאיביות עסקית".
"משהו פה דפוק בסיסטם"
בעוד שרוב הזמן HOT ו-YES מתכתשות ביניהן, בנושא אחד הן מצאו את עצמן באותו צד של המתרס, כשמצדו השני ניצב האינטרס הציבורי. מדובר בהצעת החוק לשידור דיגיטלי שלפיה ניתן יהיה לרכוש בתשלום חד-פעמי ממיר ב-400 שקל, ובאמצעותו לקלוט את הערוצים 1, 2, 10, 23 ו-99. ההצעה, שאושרה בכנסת לאחר מאבק איתנים ולא מעט מאמצי לובינג מצד החברות, עשויה לחולל מהפכה דרמטית בצריכת הטלוויזיה בישראל.
"זה מדאיג אותנו", מודה קמיניץ, "אנחנו לא אוהבים את זה. זו בפירוש פגיעה. היו שיחות ארוכות מאוד עם אגף תקציבים שהוביל את המהלך הזה (בראש האגף עומד כיום רם בלניקוב, קודמו של קמיניץ ב הוט - א' ר', ג' פ'). בסיכומו של עניין, הבנו את הצורך התשתיתי של המדינה, קיבלנו את הרציונל ובכניעה רבה אמרנו שאם זה מתחיל בחמישה ערוצים ומסתיים בחמישה ערוצים, אנחנו נחיה עם זה. האם זה טוב? זה לא טוב".
לציבור זה טוב.
"להוט זה לא טוב. לזכות אגף התקציבים ייאמר שהוא עמד מאחורי ההתחייבות, ואכן מדובר רק בחמישה ערוצים. צריך להבין שהעמדה שלנו לא באה מאיזה רעב לרווחים נוספים שלא ניתן להשביעו. התעשייה הזו היא על סף קריסה. אבל מרגע שלקחו את ההחלטה, נצטרך להתמודד עם זה".
יש לכם צפי כמה מנויים צפויים לעזוב בעקבות השינוי?
"היו ארבעה סקרים שהוצגו בדיוני ועדת הכלכלה, ובכל אחד מהם הייתה תוצאה שונה לגמרי. אחד דיבר על 4%, ואחר על % 21 ".
ומה ההערכה שלכם?
"באזור % 5-6 יעזבו, מכל התעשייה".
מחירי החבילות יירדו בעקבות השינוי?
"למה אני צריך להוריד את המחיר? אני לא מוריד ערוצים".
אתה לא צריך - השאלה היא אם תוריד כדי למנוע עזיבה.
"הרשת הזו אמורה לעבוד, לפי הכרזת המדינה, בדצמבר 2009, ועוד מוקדם לקבוע מה נעשה. רק כעת אנחנו מתחילים לחשוב איך נתמודד עם זה".
אתם ו-YES נהניתם מההפקר, מהמצב המוזר שגם אם אזרח רואה רק ערוץ 2, הוא חייב לשלם לכם לפחות כ-200 שקל בחודש.
"קודם כול, תמיד אתה יכול להתקין אנטנה על הגג ולראות. יש מגזרים שונים, כמו המגזר הערבי והרוסי, שהם לא מנויים שלנו כי הם שמים אנטנות וצלחות. אני לא אוהב את ההגדרה 'נהנינו מההפקר', כי ראשית, חברת הכבלים שילמה למדינה על הרשיונות ועל הזכיינות, ושנית אין פה פרה חולבת: אם זו הייתה תעשייה כל-כך משגשגת וכל-כך רווחית, איך היא הפסידה שבעה מיליארד שקל? זה אומר שמשהו פה דפוק בסיסטם: האחד אומר 'עושקים אותי', שני אומר 'אבל אני מפסיד'; אז לאיפה הלך הכסף? כנראה שאחד מהשניים טועה, או שהוא שכנע את עצמו שדופקים אותו".
כתבות
ני"ע
