"היועץ מזוז החליט החלטה נכונה. לנוכח המימצאים החמורים של מבקר המדינה ומשמעותם, לא היה מנוס אלא לפתוח בחקירה, אבל זה עדיין לא אומר שבעקבות החומר יהיה ניתן להעמיד לדין". כך אומר עו"ד משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד השר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים.
* איזה פער יכול להיות בין ממצאי המבקר לחקירת המשטרה?
"הפער יכול להתבטא בכמה מובנים: האחד - חומר הראיות שאסף מבקר המדינה אינו משמש את החקירה הפלילית. החוקרים צריכים להתחיל לחקור מבראשית וכאשר יחזרו אל האנשים שהמבקר חקר אותם או ראיין אותם, על פי ניסיון העבר, חלק לא יחזרו על הדברים באותה נחרצות, חלקם לא ישתפו פעולה וישמרו על זכות השתיקה, כך שהחומר שיצטבר יהיה חיוור יותר".
"השני - המבקר אינו כבול לדיני ראיות ולכן יכול לבסס את המימצאים שלו בין היתר על עדויות שמיעה. ההליך הפלילי מוגבל בדיני הראיות הנוקשים לפעמים, שמכבידים על קבלת הערכת תמונה כוללת.
"סיבה שלישית - ההחלטה אם להגיש כתב אישום מבוססת על הערכת סיכוי ממשי להרשעה, שלפיו הנאשם ביצע את העבירות וזאת מעבר לספק סביר. המבקר אינו כבול גם לכלל הזה. אלה פערים בין המימצאים של המבקר לבין הערכת הסיכויים להגשת כתב אישום.
"הרביעי - מדובר בהערכת כישורים של עובדים, אפילו ציבור גדול של עובדים, שבחקירה פלילית יהיה צורך לבדוק כל אחד ואחד מהם. המטריה אינה שחור-לבן. איך בודקים אם אדם מתאים או לא מתאים? מוסכם על כולם שהיותו של אדם חבר מפלגה אינה פוסלת אותו מהתאמה לתפקיד. אלה שייפסלו, יוכלו לטעון בחקירה, שיש להם כישורים. איך אתה יכול להעריך את זה? מאוד קשה להעריך את זה. כל המישרות האלה, הן מישרות יחסית זוטרות. לבוא ולומר על כל אחד מהם שנבחר רק בשל היותו חבר מרכז מפלגה - יהיה קושי להוכיח במשקפיים של ההליך הפלילי.
"קושי נוסף שאני רואה: העניין הסטטיסטי, לכאורה מצביע על מובהקות בהעדפת השיקול המפלגתי על הכישורים המקצועיים, אבל במשפט פלילי, להבדיל מהרשמים של הציבור מהתקשורת או מדו"ח מבקר, מאוד קשה לבסס הרשעה על משמעויות התמונה הסטטיסטית.
* מה יידרש לצורך הגשת כתב אישום?
"אני מעריך שכדי להגיש כתב אישום יידרשו אינדיקציות נוספות לכך שמדובר בעבירות פליליות והן יכולות בין היתר להתקבל על ידי איסוף ראיות שיצביעו גם על שונות: על כל מיני בלופים, תיאורים כוזבים לגבי הכישורים, קיצורי דרך ותכתיבים בתוך המשרד, שניטרלו את אנשי המקצוע להחליט החלטות מקצועיות.
"בצד המהותי, בהחלט יש אפשרות לכאורה שמדובר בעבירה פלילית כי הציבור הפקיד בידי השר סמכויות כדי שישתמש בהן למען הציבור כולו, ובפועל הוא השתמש בסמכות הזו כדי לתגמל את התומכים בו בתוך המפלגה. הוא פוגע בציבור בשני מובנים: הוא גורם לפגיעה באיכות המקצועית של הממונים, ופוגע באמון הציבור במערכת השלטונית ובשרים המופקדים על המערכת הציבורית כי הם רואים לנגד עיניהם מערכת שלא ראוי להאמין בה, ששיקולי הכדאיניקיות, קירבה פוליטית ותגמולים הדדיים, הם שם המשחק. זו פגיעה קשה באמון הציבור במערכת.
"המטריה היא לכן קשה. יכול להיות שהתמונה הסטטיסטית היא עד כדי כך משמעותית, שריבוי המקרים יכול להביא להפקת כתב אישום. במיוחד אם מדובר בתמונה כל כך מרשימה של מינויים כאלה במשרד קטן יחסית.
"הקושי יהיה ברמת ניתוח הראיות שיצטברו. המשפט שואף להגיע לחקר האמת ולשקף בתוצאותיו את המציאות ככל שניתן, אבל בית המשפט ניזון מראיות שנשמעות על ידי עדים אינטרסנטיים, שחוששים לעורם.
"לכן יש פער בין תמונת האמת, שאנו לפעמים מקבלים אותה מדו"חות מבקר, או זו שאנחנו מעריכים אותה על כוס קפה בשיחה נטולת מיגבלות לבין היכולת של התביעה להשיג תמונת אמת בבית המשפט באמצעות עדים לא משתפי פעולה, והיכולת של בית המשפט להגיע להכרעה בטוחה דיה במקום שהראיות לא מזינות את ההליך המשפטי בתיאור שלם של התמונה.
"הציפייה שההליך המשפטי יידע להגיע לשיקוף מלא של תמונת המציאות וברמת הוודאות הדרושה להרשעה, היא ציפייה נאיבית, ואופיינית במיוחד בתיקים כאלה, כשאין קורבנות בשר ודם חדורי מוטיבציה להגיד אמת בבית המשפט כנגד מי שפגע בהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
